השותפים ברציו מנסים להחזיר את המשקיעים לקרקע: "הקידוחים היבשים יבואו ואז כל האופוריה תירגע קצת"

הבהלה לזהב השחור, שעלתה בשנים האחרונות לכותרות בעקבות גילויי הגז והנפט מול חופי ישראל, הפכה לטרנד לוהט של קהילת העסקים המקומית והבינלאומית: שותפויות גז טבעי, קבוצות רכישה לזיכיונות נפט ודיווחים שוטפים לבורסה על כל ממצא הפכו למציאות יומיומית עבור השחקנים החדשים בענף האנרגיה. לעומתם, השותפים בחברת רציו, שמכירים את התחום כבר יותר מ־18 שנה, בוחנים את המגמה בעיניים פקוחות ואובייקטיביות יותר. ככה זה כשמאחוריך ניסיון של לא פחות מ־17 ניסיונות קידוח יבשתיים למציאת גז טבעי או נפט.

איתן אייזנברג, הגיאולוג הראשי של רציו, המנכ"ל יגאל לנדאו, וליגד רוטלוי, הצלע השלישית של הבעלים, מתראיינים לראשונה על קדחת הנפט הישראלית לקראת ועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה שתתקיים מחר (ד') בתל אביב.

יכול להיות שהענף מרכז היום טרמפיסטים שמבקשים לעשות רווח מהיר?

לנדאו: "ההצלחה מיקדה את תשומת הלב הציבורית בנושא. חברות שאולי לא חשבו להיכנס אליו נכנסו".

אייזנברג: "הקידוחים היבשים יבואו ואז כל האופוריה תירגע קצת. מה שקרה הוא שקשה לציבור להבחין בין חברה רצינית לרצינית פחות. כאשר הציבור בא לבדוק איפה להשקיע, הוא צריך לבחון מי הכוחות המקצועיים ואם החברה משתמשת בהם".

איתן אייזנברג, הגיאולוג הראשי של רציו. "כשאתה לא מקבל משהו שאתה רוצה זה כואב" | צילום: אוראל כהן

לנדאו: "בעצם, מתן ההיתר עומד בפני הממונה. אם הוא נתן רישיון, אז זו אינדיקציה טובה, כי הוא לא היה מעניק אותו למישהו שאין לו ניסיון. ג'קי בן זקן חסר ניסיון, אבל הוא הצטרף לליבוביץ', שיש לו על פי פרסומים זרים ניסיון בינלאומי".

רוטלוי: "יש גם כוונה מוצהרת להגדיל את מספר השחקנים".

רישיונות לכל דורש

לאחרונה נראה כאילו משרד התשתיות מחלק רישיונות לכל דורש.

לנדאו: "אני מחמיא לממונה במשרד התשתיות (יעקב מימרן - ל"ג) על הקפדה על הכללים. לפני 20 שנה היתה רפורמה שקבעה שצריך לתת לגופים פרטיים לחפש נפט. כיום בודקים חוסן פיננסי, תיאוריה ומקצועיות מוכחת. כשחברות לא עמדו בתנאי הרישיון לקחו להם אותו. הנושא הפך לטרנדי ולוהט, ופתאום יש חברי כנסת שרוצים הגבלות על מנגנון מתן הזיכיונות".

אומרים שחלק מהזכיינים מסתובבים במסדרונות. 

אייזנברג: "מימרן הותקף לאחרונה על נתינת זכויות במד אשדוד לחברה מסוימת (ליבוביץ'־בן זקן - ל"ג). כזכור, היינו שותפים שם עם ישראמקווהתמודדנו על הרישיון. אין לנו שום טענה כלפיו ואנו בטוחים שהשיקולים שלו היו ענייניים. כשאתה לא מקבל משהו שאתה רוצה זה כואב. מי שזכה כנראה יש לו יתרון עלינו".

לנדאו: "שבוע קודם קיבלנו את 'גל' - זיכיון לקידוח מול חופי נתניה. המדינה עושה חלוקה ולא מרכזת שטחים בידי צד אחד. יש ועדה ציבורית שמורכבת מהרבה אנשים. לא ניתן להסתובב במסדרונות".

יש מתיחות בין המחפשים?

רוטלוי: "זה רק אנשים. לעומת תחומים אחרים, בכל קידוח יש שותפויות. מדובר הלוא בהרבה כסף - בהמון כסף. כשהוא לא היה שווה כלום אף אחד לא רב. רמת הדמיון והפנטוזיה עלתה, ומי שחמדן נשאר חמדן".

יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו. "טוב שיש את EMG וטוב שיש תחרות" | צילום: אוראל כהן

ישראל - מעצמת אנרגיה

עד לפני 20 שנה כל רישיונות הקידוח היו בידי מדינת ישראל. למרבה הצער, הטכניקה הזו לא הוכיחה את עצמה, ומאגרי הגז הטבעי והנפט שנמצאו בשנים האחרונות הם פרי עבודתם של יזמים פרטיים. רק בדצמבר האחרון דווח שמאגר הגז הטבעי "תמר" מכיל כמות שעשויה לספק את צורכי האנרגיה של מדינת ישראל עד 2040.

חברת החשמל, כמו גם יצרנים פרטיים, החלה לחתום על חוזים לשימוש בגז טבעי, וכושר ייצור החשמל במדינה שמקורו באנרגיה הנקייה הגיע ל־40%.

ישראל תהפוך למעצמת אנרגיה?

לנדאו: "עניין גילויי הגז משמח ברמה הלאומית. החברות משלמות מסים. המדינה מרוויחה 12.5%, יש פרנסה לעובדים ולמדינה יש מקור אנרגיה זמין ויציב".

האם המדינה הזניחה את הטיפול בשוק האנרגיה?

יש היום מקור אנרגיה להקמת 12 מתקני התפלה. המדינה צריכה לספק חשמל ומים בשפע. לא ייתכן שישראל מייצאת מתקני התפלה. מים לא צריכים להיות מוצר נדיר ויקר. יש הזדמנות פז לניצול מאגרי הגז. יש ועדים שמנסים לעצור פיתוח והאזרח משלם. יש תרחיש הגיוני ליצוא גז לחו"ל: מחיר הגז הטבעי באירופה גבוה ב־50% מהמחיר בישראל".

ייתכן שישראל תמכור גז לחו"ל?

לנדאו: "קיימת כיום טכנלוגיה מוכחת להובלת הגז הטבעי בצינורות לטווחים ארוכים ובנובל אנרג'י בודקים את הסיפור. עדיף שהגז יימכר בישראל, אבל לא מן הנמנע שיקימו צינור לכמה מאות קילומטרים לטורקיה, שמרושתת לכל אירופה. יהיה אפשר להתחרות ברוסיה".

מימוש מצד בעלי עניין

בסוף דצמבר 2009, לאחר שמניות רציו זינקו ביותר מ־1,000% מתחילת השנה, מימשו בעלי השליטה והגיאולוג של החברה חלק מהאחזקות בחברה. בעקבות הדיווח על מימוש האחזקות של בעלי העניין קרסה מניית רציו ב־40% בתום יום המסחר.

החשש של המשקיעים היה כי בעלי העניין יודעים משהו שהציבור עדיין לא יודע ולכן המימוש. בדיעבד, בעלי העניין בחברה בינים שזה היה מהלך בעייתי מבחינה תדמיתית.

"בתקשורת היו כותרות של 'טייס שנוטש את המטוס'. והתגובות בשוק היו מוגזמות. קיבלנו טלפונים כועסים מהשותפים שלנו לקידוח. מימשנו רק חלק זעיר מהאחזקה, וזה היה בסוף השנה. באותו יום היו פניות של מוסדיים שרצו לקנות מאיתנו ב־100 מיליון שקל", מסביר רוטלוי ומוסיף כי חלק מהמכירה נבע מהרצון של החברה להחליף את סוחרי היום הפעילים במניה במשקיעים מוסדיים: "אנחנו מעדיפים שסוחרי היום לא יסחרו אצלנו - הם גורמים לתנודתיות גבוהה במניה".

המניה היתה יקרה לטעמכם?

אייזנברג: "את זה אנחנו נדע בדיעבד. אם יימצא גז המניה זולה היום, ואם לא יימצא אז כמובן שהיא יקרה".

כגיאולוג, מה תחושת הבטן שלך?

אייזנברג: "אני כבר למדתי את הלקח שלי. גם כשאתה בטוח בקידוח כלשהו צריך להיות זהיר. אם תשאל שני גיאולוגים שונים לגבי אותו הקידוח תקבל תשובות שונות ושניהם צודקים".

מה הסטטוס של הקידוח ברציו־ים?

רוטלוי: "אנו כרגע בשלב של איסוף נתונים שאמור להסתיים עד סוף השנה. אחר כך נעבד וננתח את הנתונים".

ומה יקרה אם הקידוח לא יצליח? האם תאבדו את רציו?

אייזנברג: "מטרת רציו היא לקדוח. גם אם לא ימצאו כלום, זה חלק מהסיכון".

רוטלוי: "אם לא יהיה קידוח, נשקול חלק מהפחתת ההון, שכיום עומד על 180 מיליון שקל".

לנדאו: "לרציו יש שטחים נוספים שצריך לפתח. יש את רישיון גל, ונבצע בדיקות ססמיות שם ב־4.5 מיליון דולר".

הגז ממצרים יבוא לפני תמר

ניהלתם מו"מ עם EMG לרכישת גז לתחנת הכוח. בסוף חתמתם עם יצחק תשובה.

לנדאו: "המו"מ עם EMG התקדם רק לאחר התגלית של תמר. ההרגשה היתה שאין עם מי לדבר. כל עוד המצרים חשבו שהם היחידים במזרח התיכון, הם גררו רגליים. פתאום מצאו גז בתמר והם הבינו שהם מפסידים את הרכבת. טוב שיש את EMG וטוב שיש תחרות".