הסחירות חשובה מהמחיר

אגרות חוב הן כביכול התשובה למשקיע הסולידי. המשקיע שאינו מעוניין בסיכון ומוכן להתפשר על התשואה. משקיע שהשיקול יחיד שלו בהשקעה הוא לקבל בחזרה את הקרן עם ריבית נקובה.

כאשר כולם חושבים אותו דבר בדרך כלל אין הזדמנויות בשוק ההון, הרי שוק ההון מבוסס על מוכרים וקונים. מול שונאי הסיכון עומדים אוהבי הסיכון ומול משקיעי הערך עומדים המנתחים הטכניים.

אנחנו נמצאים כעת בנקודה בה עדיין אין תמימות דעים, עדיין יש דעות שונות המאפשרות מחזורי מסחר ערים. אך אם נעמיק את הסתכלותנו ונזהה את אופי הקונים והמוכרים נגלה שעיקר הקניות מגיעות מכיוון קרנות הנאמנות, דהיינו הציבור.

כאשר אנו מסתכלים על שוק האג"ח היום, אנו רואים שהוא נסחר בתשואות נמוכות היסטורית. התשואות הנמוכות אינן בועה אלא מצב תוצאתי לנוכח הריבית חסרת הסיכון בשוק. צריך לזכור שכאשר בשוק ההון מגמה מתהפכת זה קורה בין לילה. ומי שרוצה לישון טוב בלילה צריך היום להחזיק תיק סחיר.

שוק האג"ח הוא לא בועה ויש עוד מקום לעליות וזה מובן ונהיר שמשקיעים לא מעוניינים להפסיד את העליות במידה והן יימשכו. אבל ההגעה שלנו לנקודה הנוכחית לדעתי צריכה להדליק נורה אדומה.

כמו שבמצבי חירום ישנן דרגות שונות של סכנה, המקבלות ביטוי בצבעים שונים: כחול, סגול, כתום אדום. כך גם המשקיעים צריכים לנהוג בתיק שבאחזקתם. זה נכון שאנחנו לא במצב אדום אבל הסבירות להגעה למצב הזה קיימת, ואנחנו צריכים לשמור על תיק סחיר, שאפשר יהיה בתרחיש של התהפכות מגמה לצאת, גם אם נצטרך לשלם על כך קנס מסוים. צריך לשמור את האופציה שנוכל למכור את כל אחזקותינו ולעבור לאפיקים פחות מסוכנים.

לכן ההמלצה כעת היא להפחית אחזקות באג"ח בעלי מחזורי סחירות נמוכים ולהגדיל במקומם החזקה באפיק מנייתי, במניות בעלות מחזורי מסחר ערים.