יוג'ין קנדל: "אנחנו לא רוצים שכל מדינת ישראל תהיה אנשי פיתוח"

"אנחנו לא רוצים להקטין בשום פנים ואופן את האווירה של יזמות מתפרצת שאנשים כמו יוסי ורדי מפתחים פה. אבל אנחנו גם לא רוצים שכל מדינת ישראל תהיה אנשי מו"פ". כך אמר היום (ה') ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוגין קנדל במהלך כנס המו"פ השנתי של המדען הראשי.

לדבריו "צריך שפחות מ-10% מאוכלוסיית ישראל בלבד תהיה אנשי פיתוח. כממשלה אנחנו צריכים שתעשיית המו"פ תעצים מבחינה טכנולוגית תעשיות נוספות ותהיה מכפיל תעסוקתי. מכפיל תעסוקתי של חברות גדולות הוא הרבה יותר גדול משל חברות קטנות. לכן, היינו רוצים לראות יותר חברות גדולות. גם שדירה ניהולית מתפתחת יותר בתעשיות גדולות". כמו כן, לדברי קנדל "יש לפתור גם את בעיית המימון. אנחנו בנויים יותר מדי על הון זר. זה מוזר שהון ישראלי, שיש לנו לא מעט ממנו, כמעט לא מיוצג בשלבים ראשונים ושניים של התעשייה הצומחת. אנחנו רוצים שכסף ישראלי יושקע בתעשייה הזו לטווח ארוך, וייתן לחוסכים ישראלים גישה אליה".

ענת לוין, המשנה למנכ"ל מגדל, דיברה בכנס על הזוית של השקעת המוסדיים בתעשיית המו"פ: "המטרה שלנו היא להפנות עד 2% מתוך הכספים שלנו להשקעה בטכנולוגיות מקומיות עד לשלב ההנפקה. יחד עם זאת היעד הזה לא מאוד קל להשגה וייתכן שנזדקק לעזרה, למשל כלים של המדען הראשי". 

לדברי לוין: "מדברים על הגופים המוסדיים כל הזמן במונחים של חסכון ארוך טווח אבל כל מני רגולציות ורפורמות של ניוד הופכות אותנו בעצם למנהלי חסכון קצר טווח. המפקח הקודם על שוק ההון, ידין ענתבי, ניסה לשנות את זה בשלהי כהונתו. אנחנו גם נמדדים בתקופות קצרות ולכן זה מכרסם במוטיבציה. צריך להחליט מה תפקידם של הגופים המוסדיים – האם נכון לעודד אותנו בעקיפין לצאת ולהשקיע בקרנות כמו פיטנגו או לתת לנו להשקיע גם בחברות עצמן ולהיות מעורבים בניהול שלהן. יש לנו את הכסף והיכולת ללוות חברות על פני זמן".

במהלך הכנס אמר מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, כי צוות של משרד האוצר ומשרד התמ"ת יפרסם בשבועות הקרובים שורה של המלצות לעידוד תעשיות עתירות ידע.

שני אמר כי "אנחנו מנסים ללמוד ולהסתכל היום על הצרכים השונים של התעשייה בהיבט של הטווח הבינוני והארוך. אנחנו מסתכלים על איך אפשר יהיה להחזיר כישרונות ישראלים באמצעות מרכזי מצוינות באוניברסיטאות, אנחנו בוחנים את נושא המימון בתעשייה וננסה להבין למה המוסדיים משקיעים פחות בתעשייה ממקביליהם בעולם.

"נבחן מחדש את החוק לעידוד השקעות הון וננסה להבין מדוע בשנים האחרונות חברות גדולות פחות גדלות מעולם הסטארט אפים. האם מדובר בכשל שוק או שזו תופעה עולמית. בשבועות הקרובים נפרסם חלק מההמלצות שלו ובהמשך את יתר החלקים בדגש על יישום".

להוביל חדשנות בתעשייה הישראלית

לדברי שני, "הממשלה מהווה צרכנית משמעותית של טכנולוגיות, אנחנו מנסים להבין היום האם ניתן לעשות יותר על מנת שגם הממשלה תוביל חדשנות בתעשייה הישראלית. אנחנו גם שואלים את עצמנו האם המדינה רוצה לעודד תעשיות ספציפיות או להישאר יחסית נייטרלית ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. ברור לנו שאין רק נושא אחד שאם נטפל בו רק בזכותו נצליח, אבל בכוונתנו לטפל בכל הנושאים הללו".

עוד אמר שני, כי "הרבה מדינות מנסות להמציא את עצמן מחדש וכולם מנסים להבין מה ישראל עשתה נכון בשנים האחרונות. העובדה הזו מטילה על כולנו אחריות להבטיח שההצלחה הזו תימשך".

שני גם התייחס לישיבת הממשלה היום בנושא התקציב, ואמר כי ישיבת הממשלה לא תעסוק בקיצוצים, אלא בהצעת האוצר על כללים פיסקליים ותקציב דו-שנתי.

המדען הראשי: "לא צריך יותר מדי להשוויץ"

המדען הראשי במשרד התמ"ת אלי אופר, אמר כי "קלינטק הוא נושא לוהט וחשוב כלכלית וחברתית אבל אני רוצה לתת הערת אזהרה - אנחנו צריכים לאתר את אותן נישות שבהן אנחנו יכולים להצטיין, ישראל לא מצטיינת בכל הדברים שקשורים באנרגיה, סביבה ומים. לא בכל תחומי הקלינטק יש לנו תשתית מדעית מספיק חזקה כמו שיש לנו למשל בתחומים של תקשורת ואינפורמציה וביוטכנולוגיה והחוכמה היא להתלבש על הנישות בתחום הקלינטק שאנחנו כן חזקים בהן.

לדברי אופר, "זו לא חוכמה לשבת ולהגיד שלא צריך אקזיטים, זה פשוט לא נכון. צריך גם סטארט אפים וגם חברות גדולות. מדינת ישראל גם צריכה לבחור מגזרים מסוימים ולתת להם עדיפות במקומות מסוימים. השוק החופשי לא יוביל אותנו לשום מקום. עברנו את המשבר הכלכלי אבל לא צריך יותר מדי להשוויץ היו לנו בעיות עם סטרארט אפים היו בעיות בתעשייה.