הכלכלה הפלסטינית: התחלות צנועות

כבר שנים שמדברים על הקמת אזורי תעשייה פלסטיניים בגדה בליווי ובסיוע של ממשלות זרות. גורמים בינלאומיים מעוניינים לסייע לכלכלה הפלסטינית וליצור מקורות תעסוקה. היו כמה הצעות לאזורים כאלה: בשטח ליד מעבר תרקומיה ממערב לחברון; בצפון הגדה סמוך לג'נין; במרכז השומרון בטול־כרם; וממזרח ליריחו. עסקו בכך נציגים של ממשלות טורקיה, יפן, גרמניה וצרפת, התקיימו אין ספור פגישות, התייעצויות, דיונים, שורטטו מפות וגויסו משקיעים. עד כה היו רק דיבורים שמהם לא יצא דבר. בעצם, כמעט כלום. בימים האחרונים התחילו טרקטורים לעבוד בהכשרת שטח לאזור תעשייה, בסיוע ממשלת צרפת, מדרום־מזרח לבית לחם.

ביקרתי במקום בסוף השבוע שעבר וראיתי התחלה צנועה. קיבלתי הדרכה כיצד להגיע לאזור מעו"ד עמאד אבו־עטא ממזרח ירושלים, המייצג את חברת "פארק התעשייה של בית לחם" (P.I.M.B), שהוקמה לפני שנה בבעלות משותפת צרפתית־פלסטינית לאחר שממשלת צרפת הקציבה סכום להתחלת עבודות התשתית.

עבודות תשתית לפארק התעשייה החדש דרומית לבית לחם

בתי הבדואים פזורים מסביב

הדרך הקלה ביותר להגיע לאזור היא בכביש העוקף את שכונת הר חומה בדרום ירושלים ומגיע למבצר הרודיון וליישובים המזרחיים של גוש עציון. אזור התעשייה המיועד נמצא במורדות מדבר יהודה, מרחק כמה דקות נסיעה מההתנחלות נוקדים (שבה מתגורר שר החוץ אביגדור ליברמן). קצין משטרה פלסטיני כיוון אותי לשטח פתוח שבו התחילו לפני כשבועיים עבודות יישור וחפירה. העבודות נפסקו כנראה בגלל מזג האוויר הסוער, והחפירות התמלאו מי גשמים.

מדובר בשטח של כ־220 דונם שסביבו פזורים בתים של בדואים משבטי התעאמרה. בפעילות להקמת אזור התעשייה אין כמעט מעורבות ישראלית. כל כולה שותפות צרפתית־פלסטינית שראשיתה בשיחה והסכם מאוגוסט 2008 בין הנשיא ניקולא סרקוזי ליו"ר אבו־מאזן. ובכל זאת, המעורבות הישראלית היא של עדי אשכנזי, יועץ במשרדו של סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי, שהשקיע מאמץ גדול לגיבוש הרעיון ולהקמת הקשר בין הנציגים הצרפתים ליזמים הפלסטינים מבית לחם. משרדו של השר שלום מלווה את הפרויקט, שכן בכל מקרה דרוש שיתוף פעולה ישראלי כיוון שאי אפשר להגיע לאזור מבלי להזדקק למעברים לישראל ולחו"ל.

צרפת העבירה 10 מיליון יורו

ליו"ר חברת פארק התעשייה של בית לחם נבחר סמיר חזבון, איש עסקים פלסטיני מוכר, המנהל את לשכת המסחר של בית לחם. המימון שהקציבה צרפת לחברה עומד על 10 מיליון יורו, וכ־20 מפעלים כבר התקשרו עם החברה. מדובר במפעלים למוצרי חשמל, עבודות עץ, תרופות, תכשיטים, טקסטיל, הייטק ועוד. כמעט כל התוצרת מיועדת ליצוא, והאזור אמור לספק פתרונות תעסוקה לכמה אלפים מתושבי בית לחם והסביבה.

הניסיון שנצבר עד כה בבניית אזורי תעשייה הקשורים לפלסטינים אינו מזהיר. אזור התעשייה ארז בגבול עזה, שהיה בשליטה ישראלית מלאה, שותק ונהרס בגלי האלימות של האינתיפאדה. כך נהרס גם אזור התעשייה קרני, ממזרח לעזה, שהיה בשליטה פלסטינית. באזורי התעשייה הישראליים בברקן ובמישור אדומים עובדים אלפי פלסטינים, אבל מדינות העולם והרשות הפלסטינית מנהלות מערכה להחרמת מפעלים אלה שהם חלק מההתנחלויות. ובכלל, יש כלכלנים הסבורים שהמאמץ הגדול לבניית אזורי תעשייה בשטחים הפלסטיניים איננו כדאי כיוון שהוא מספק פתרונות תעסוקה מעטים יחסית. התשובה היא שכנראה מוטב מעט מאשר בכלל לא.