אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בית המשפט: מלחמה בישראל אינה דבר צפוי – היא יכולה לסכל חוזים צילום: shutterstock

בית המשפט: מלחמה בישראל אינה דבר צפוי – היא יכולה לסכל חוזים

ביהמ"ש דחה את תביעתו של איש העסקים גדעון מורן, שתבע דמי תיווך של 2.5 מיליון שקל במסגרת עסקה שהתבטלה בשל מלחמת לבנון השנייה

08.03.2010, 17:50 | מארק שון
איש העסקים גדעון מורן הפסיד אתמול (א') בתביעה שלו נגד חברת המזון אקסידו, ממנה דרש 2.5 מיליון שקל כדמי תיווך על רכישת השליטה בחברת זנלכל, עסקה שלא יצאה אל הפועל בשל מלחמת לבנון השנייה.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, סימנה במסגרת פסק הדין את השינוי בתפיסה המשפטית בכל הנוגע לדיני הסיכול של חוזים, וקבעה שמלחמות הן לא צפויות בנוגע למי שחותם על חוזים. "הגיעה העת לומר באופן מפורש כי בהקשרים חוזיים מלחמה אינה בגדר הצפוי, גם באזור כמו באזורנו", קובעת השופטת, "עצם האפשרות הקיימת באזור בו לא שורר שלום מלא, כי תפרוץ מלחמה, אינה מביאה צדדים לחוזים לקחת עניין זה במסגרת השיקולים העסקיים שלהם בעת כריתת חוזה".

השופטת הוסיפה כי "מעבר לעלויות העסקה המרובות שהדבר יגרור, אין הגיון כלכלי בהסדרת כל התרחישים האפשריים: בהחלט סביר כי לא תפרוץ כלל מלחמה, ייתכן, כי גם אם תפרוץ היא תהיה מוגבלת בהיקפה ומשכה וכלל לא תשפיע על החיובים החוזיים. אין הגיון כלכלי בהסדרת כל התרחישים האפשריים מראש".

העסקה המדוברת נחתמה בקיץ 2006, בתחילת מלחמת לבנון השנייה. ההסכם נחתם בין בעלי השליטה בחברה הציבורית זנלכל לבין חברת אקסידו מזון. לצורך מימון העסקה אקסידו התקשרה עם חברה שוויצרית, שבעקבות מלחמת לבנון השנייה חזרה בה מההתחייבות והעסקה סוכלה.

ביוני 2006, חודש לפני החתימה על העסקה, נחתם הסכם בין מורן לבין אקסידו על פיו הוא יהיה זכאי לדמי תיווך של 4% מגובה העסקה במידה והיא תחתם. המלחמה עצמה פרצה ב-12 ביולי, וכשבוע לאחר מכן נחתם ההסכם לרכישת השליטה. חודש לאחר מכן פרסמה חברת זנלכל דיווח לבורסה כי הסכם הרכישה לא הושלם עקב "הפרה יסודית על ידי הקונה".

מורן טען שלמרות שהעסקה לא יצאה אל הפועל הוא היה זכאי לקבל דמי תיווך בסך 2.5 מיליון שקל. מנגד טענה אקסידו כי החברה השוויצרית כתבה להם באוגוסט שהסכם המימון בוטל בשל "ההתפתחויות האחרונות באזור שישפיעו על המצב הכלכלי והסיכון הקשור בהשקעות שוטפות". לטענת אקסידו, המלחמה היא אחד הגורמים המהווים סיכול של חוזה.

דיני הסיכול במשפט הישראלי הפכו כמעט לאות מתה בחקיקה, כאשר כמעט כל דבר הוא צפוי ואין הגנה על מי שחותם על חוזים ולא יכול לקיים אותם לאחר מכן. אחת האמירות הקיצוניות ביותר בנוגע לדיני הסכול, שגם מהווה את אחד מפסקי הדין המצוטטים ביותר בעניין הזה, הוא של שופט העליון לשעבר משה לנדוי, שקבע בשנות ה-70 בעניין דומה כי אדם יכל לצפות את מלחמת יום הכיפורים, ולא ניתן לראות בחוזה שלא התקיים כמשהו שסוכל.

הדין הזה עומד בפתחו של שינוי מהותי, שמבוסס על הצעת חוק דיני ממונות, כאשר הכוונה היא לאפשר הכרה במקרים רבים יותר כמקרים של סיכול חוזה. השופטת אגמון-גונן החליטה לא לנתח את המקרה על פי הצעת החוק אך היא בהחלט שפטה על פיה.

השופטת קבעה כי ייתכן שהאיחור הראשוני בהעברת הכספים על ידי החברה השוויצרית נבע מפתיחת המלחמה, אולם אקסידו לא ידעה זאת ולכן חתמה על ההסכם. בסופו של דבר נקבע כי עסקת הרכישה סוכלה, והחברה לא צריכה לשלם למורן את דמי התיווך.

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
ניתוח
מתווך הוא סוג של שותף לעסקה, אבל שותפותו נפסקת עת הוא זכאי לתשלום והוא נפרד מהעסקה בשלב זה. על מנת לקבל את שכרו, מבצע המתווך עבודה קבלנית, אשר מטרתה היא הבאת הצדדים לחתימה על ההסכם. עת נכרת ההסכם, ביצע המתווך את חלקו והוא זכאי (בד`כ) לתשלום כבר בשלב זה (כך גם מצוין בכתבה). אם התשלום היה מתבצע במיידי, אני סבור כי אקסידו לא היו כלל תובעים את הכסף בחזרה. לו קיבל את הכסף, הייתה לא הסתמכות על הכספים שקיבל ואז גם לו יה תירוץ מעולה (עת נודע על ביטול העסקה), לא להחזיר את הכספים. אירוע מסכל היה פועל גם כאן. לכן הוא זכאי לתשלום, ולו בשווי ההוגן של העבודה שביצע (בהצלחה כאמור). אחרת, אם נקבע בהסכם התיווך כי הוא זכאי לחלק מהתשלום בפועל, ייתכן והפסיקה היא נכונה. לערכתי, כלל לא יכול להיות ויכוח לגבי היותה של מלחמה - אירוע עליון, אשר, בנסיבות מסויימות, יכול להצדיק סיכול הסכם. עוד דבר מעניין - העסקה נחתמה לאחר פרוץ המלחמה, לכן לצדדים כבר היה ידוע הדבר והם היו יכולים לצפות את ההשלכות.
אלי , ת"א  |  08.03.10
1.
סיכום העניין
כן דיני סיכול לא דיני סיכול. העסקה לא יצאה לפועל. אף אחת מהחברות לא הרוויחה משירותיו של מורן. אז מה הוא חשב, שהוא יישמע בטענה שחתמו לו על מסמך ועל כן יש לשלם לו, על אף שהעסקה לא יצאה אל הפועל. מה יצא לנו בסופו של יום: 1. עו"ד שייעץ לו להגיש את התביעה, שגזר קופון נאה. 2. שמו של מורן נפגע, ועתה חברות לא ירצו לעשות עמו עסקים. עצתיי להתמקד בעתיד ולא לנסות לגבות בדרך לא דרך כספים שעל פי ההגיון הביא לא צריכים לשולם. אם מר מורן היה לוקח את אותן אנרגיות שהשקיע במשך 4 שנים בתביעה, ומתעל אותן לסגירה של עסקאות חדשות, הרי שהיה מרוויח הרבה יותר ממה שחשב שירוויח פה.
אחד שיודע  |  08.03.10