חברה ציבורית? חנות מכולת

בבורסה של תל אביב ישנן כ־800 חברות מדווחות. את הגדולות שבהן כולם מכירים: אלו החברות שמפרנסות היטב את עורכי הדין, רואי החשבון ומן הסתם גם את אמצעי התקשורת.

אבל ישנן חברות קטנות שאף אחד לא שם אליהן לב. שם, בספסלים האחוריים של הבורסה, מתרחשים הסיפורים המוזרים ביותר. אלא שגם במונחים של חברה קטנה, המקרה של כרמיתהוא ללא ספק אחד החמורים ביותר שנראו כאן. בעידודה של רשות ניירות ערך מונה לכרמית מבקר חיצוני שחשף שורה ארוכה של עסקאות בעלי עניין, והתנהלות שמתאימה יותר לחנות מכולת שכונתית מאשר לחברה ציבורית שאמורה לפעול לפי כללי ממשל תאגידי בסיסיים.

במכולת של כרמית, הבת של הבעלים העניקה לחברה שירותים בלי שהדבר אושר כדין במסגרת עסקאות עם בעל שליטה; החברה שכרה מבנים של בעל השליטה בלי לקבל את ברכת המשקיעים שאינם נגועים באינטרסים זרים; והשותף זכה להסכם פרישה נדיב - גם כאן, ניחשתם נכון, בלא האישורים הנדרשים מחברה ציבורית.

כל אלו מצביעים על אחת מהשתיים: או שהבעלים לני סקסטין פשוט מזלזל במשקיעים, או שהוא כל כך מנותק מההוויה הפיננסית עד שאי־דיווח על עסקת בעלי עניין לא נראה לו בלתי תקין.

כרמית אינה החברה הראשונה שמתגלים בה כשלים חמורים מהסוג הזה. משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ני"ע, כינה בזמנו את דור כימיקלים - שגם בה התגלו עסקאות דומות - "חנות מכולת". אלא שבאותם ימים המודעות לכללי ממשל תאגידי בקרב החברות הציבוריות היתה נמוכה יותר. בשנתיים שחלפו מאז, ועם השיפור במידת האכיפה מצד הרשות, מישהו בכרמית היה חייב להתעורר ולשאול את השאלות הנכונות. גם אם בכרמית העדיפו לטאטא מתחת לשטיח את העיוותים הללו, היכן בדיוק היו רואי החשבון של החברה ומבקרי הפנים? לא מדובר באירוע יחיד שחמק מעיניהם העייפות של ציידי המספרים, כי אם בשיטת פעולה שחזרה על עצמה שוב ושוב.

ומה העונש שתקבל כרמית? היא תתקן את דו"חותיה לאחור, תחליף כנראה את רואי חשבון ומבקרי פנים, תציג מחדש את עסקאות בעלי העניין ותבדוק את נחיצותן. איזה פחד. זה בטוח ירתיע חברות אחרות מלבצע מעשים דומים. חברה ציבורית הנוהגת כמו כרמית אינה ראויה להיסחר בתל אביב, עד שתוכיח שתיקנה את דרכיה.

כפי שקיימת רשימת שימור לחברות שלא עומדות בתנאים טכניים של הבורסה, צריכה להיות רשימת מניות שאליהן יוגלו כל החברות שבהן התגלו כשלים חמורים בכל הקשור לניהול ולדיווח תקינים. גיוס כסף מהציבור באמצעות הנפקה ציבורית כמוהו כחתונה בין בעלי החברה למשקיעים. הכתובה היא חוק החברות, ומי שמפר אותה מרוויח ביושר את הגט מהמשקיעים. זה בדיוק מה שכרמית צריכה לקבל כעת - ולא משנה עד כמה אטרקטיבית היא תהיה בעיני המשקיעים.