סגן נשיא בנוקיה: "עכשיו זה הזמן לשירותי ניווט חינם"

"בעוד שנתיים־שלוש לא נזכיר בכלל את נושא הניווט כמשהו יוצא דופן שהמשתמש רוצה. השירותים הללו יהיו כל כך מוטמעים בסגנון החיים שלנו עד שהם יהיו חסרי משמעות עבורנו, כמו אלמנט השיחה בטלפון". כך אומר כריסטוף הלמיס, סגן נשיא למוצרי ניווט בנוקיה, בראיון ל"כלכליסט".

בינואר השנה הטילה נוקיה פצצה, כשהכריזה כי שירותי הניווט בסלולר יוצעו חינם למחזיקי הטלפונים הסלולריים שלה. תחילה יינתן השירות למספר מוגבל של מכשירים חדשים יחסית, אולם עם הזמן תורחב זמינותו לכל המכשירים המצוידים ב־GPS ופועלים תחת מערכות ההפעלה סימביאן ו־Maemo של החברה. עוד לפני ההכרזה היה ניתן להשתמש חינם במפות, אולם שירותי הניווט עצמם, המאפשרים הדרכה קולית ומציאת נתיבים, ניתנו בתשלום חודשי.

ב-2006 רכשה נוקיה חברת ניווט גרמנית בשם Gate5, תמורת סכום המוערך ב-150 מיליון דולר. מנכ"ל החברה מייקל האלבנר משמש כיום כסגן נשיא האחראי על מיזם התוכן OVI של נוקיה, והלמיס עצמו, שהיה מבכירי Gate5, אחראי על שירותי הניווט הפועלים תחת המותג OVI. השקת מכשיר ה-N95 של נוקיה כמה חודשים לאחר מכן סימנה את כניסתו המשמעותית של תחום הניווט למכשירי הסלולר.

הצעד הבא היה רכישת ספקית המפות NAVTEQ תמורת 8.1 מיליארד דולר, לאחר שחברת מכשירי הניווט TOMTOM רכשה את חברת המפות הגדולה השנייה, TeleAtlas. לכאורה, נוקיה יכולה היתה להסתפק בשותפות כלשהי עם NAVTEQ ולא להוציא סכום גדול כל כך על רכישה, אולם הלמס מסביר כי הרעיון מאחורי הרכישה היה לאגד תחת קורת גג אחת את שכבת המיפוי העולמית, תוך השארת NAVTEQ כישות עצמאית המביאה הכנסות משיתופי הפעולה שיש לה, בין השאר גם עם חברות המתחרות בנוקיה.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שנוקיה הוציאה קרוב ל-10 מיליארד דולר במהלך שיש שיכנו אותו "היסטרי", ומזכיר את רכישות הענק בסכומים דומים בתחום ציוד התקשורת בתחילת העשור הקודם, בחלקן תמורת חברות ללא הכנסות כלל.

שינוי המודל העסקי

"אנשים חושבים שההכרזה שלנו היתה תגובה להכרזה של גוגל על כניסה לתחום הניווט בסלולר, אך למעשה מדובר בתוכנית שנוקיה עובדת עליה מאז 2006", מסביר הלמיס. "לא גוגל ולא אנחנו המצאנו את המודל שבו הניווט מוצע חינם, אבל הכניסה שלנו כעת לתחום מגיעה בעיתוי הכי מתאים. הרגשנו שיש מסה קריטית של מכשירים בשוק שמצוידים ב־GPS ויכולים לתמוך בשירות שכזה".

כפי שפורסם ב"כלכליסט", כל מי שמקווה לראות בקרוב את השירות בישראל צפוי להתאכזב. ל-NAVTEQ אין מפות של ישראל, ועל מנת להשיגן היא נדרשת לרכוש זכויות שימוש מאחד משני ספקי המפות העיקריים, חברת "מפה" וחברת iGo שהחליטה להקים מערך מפות מתחרה. הלמיס מאשר כי המגעים בין NAVTEQ לחברות המפות הישראליות לא הניבו תוצאות, ולפיכך לא יוצע השירות למשתמשים הישראלים, לכל הפחות לא בזמן הקרוב.

גם אלמנט המיקום, שנגזר מיכולות ה־GPS והאיכון הסלולרי שבמכשיר, פורץ בתקופה האחרונה מעבר לשירותי הניווט ונהפך לתכונה ששירותים אחרים נעזרים בה. ספקי שירותי הניווט והמפות, כמו חברת NAVTEQ, משנים בשנה האחרונה את המודל העסקי שלהם: מגבייה חד־פעמית או מתמשכת עבור שירותי הניווט עצמם למודל חינמי המבוסס על בסיס משתמשים רחב שיסייע ליצירת הכנסות גדולות יותר בעתיד.

ואף על פי שנוקיה מנסה בשנתיים האחרונות להסיט את תדמיתה מיצרנית של מכשירי סלולר לספקית שירותים, ההתבטאויות של הלמיס מרמזות שהחברה עדיין רואה לנגד עיניה מטרה אחת: הגדלה, או לכל הפחות שימור, של היקף המכירות של המכשירים עצמם. "המתמטיקה מאחורי המהלך הזה ברורה, והיא מתבססת על כמויות - יותר קל לנוקיה למכור עכשיו 100 מכשירים במחיר הגבוה ב־10 יורו בלבד מהמתחרים, לעומת מכירה של 10 מכשירים בלבד שמחירם גבוה ב־100 יורו".

לאחר הוצאת מיליארדי דולרים ומעבר לשירותי ניווט חינם, ההכנסות מגיעות רק ממכירת מכשירים.

"לא מדויק. אנו מספקים ללקוח ערך, וזה מתבטא גם בתגובות שקיבלנו לאחר הכרזת המהלך. ערוצי השיווק יכולים כעת להצדיק בפני הלקוחות הפוטנציאליים את ההוצאה של עוד כמה יורו עבור מכשיר שלנו לעומת המתחרים, כיוון שאנחנו נותנים ערך מוסף חינם בדמות שירותי הניווט".

בהנחה ששירותי הניווט ישארו חינמיים גם בעתיד, האם תנסו להפיק הכנסות ממודלים אחרים, כמו פרסום?

"אנחנו משקיעים כעת כדי שבעתיד שחקנים אחרים יוכלו להיבנות על גבי הפלטפורמה שלנו ובזכותם גם אנחנו נוכל להרוויח. כדי להציע מפות ביותר מ־100 מדינות ובעשרות שפות צריך גוף גדול, ומספר הגופים שיכולים להציע את זה כיום קטן מאוד".

מאמצת טרנד חברתי

 

תחום הניווט נחלק לשתי שיטות עיקריות: On Board, שבו נמכרים מכשירי ניווט ייעודיים או שירותי ניווט על גבי טלפונים סלולריים המגיעים עם מפות מלאות ונעזרים ברשת הסלולרית כדי לספק עדכונים על פקקי תנועה או אירועים חריגים. השיטה השנייה היא Off Board, שבה מותקנת על הטלפון הסלולרי תוכנה קלה יחסית, שמורידה מתוך מסד נתונים מקוון ובזמן אמת את מקטע המפה הרלבנטי למסלול הרצוי.

האם ללקוח לא עדיף לצרוך את שירות הניווט מהמפעיל הסלולרי שלו במקום להיות כבול לספק מכשירים אחד?

"עבור מפעיל סלולרי, העומס על הרשת בעקבות הגישה הבלתי פוסקת של תוכנות הניווט On Board כדי לעדכן את המפה הוא בעייתי. כולנו ראינו בתערוכת הסלולר בברצלונה שהנושא החם ביותר היה העומס על רשתות הסלולר שנובע מצריכת שירותים ותוכן רבים יותר. פתרון שמוריד את העומס בתחום הניווט למשל, אמור להיות הגיוני יותר".

הלמיס מודה שבניגוד לפתרונות ה-On Board, את המפות בשירות של נוקיה ניתן לעדכן רק באמצעות הורדה של המפה כולה (ישירות למכשיר או באמצעות המחשב), לעומת עדכון של השינויים עצמם, אך מבטיח כי הנושא נמצא בטיפול והחברה עובדת על פתרונות לעדכון מהיר יותר של המפות.

גם את הטרנד החברתי אימצה נוקיה בינואר השנה כשהשיקה רשמית את שירות ה־LifeCasting מבוסס המיקום. מאותו רגע גולשים ברשת הסלולרית שעדכנו את הסטטוס שלהם בפייסבוק יכלו לצרף לעדכון גם את מיקומם הנוכחי. לדברי הלמיס, בנוקיה פועלים כעת מול שותפי תוכן כדי לשלב בשירות המלצות על נקודות עניין כמו מסעדות ואתרים, שאותן יוכלו המשתמשים לדרג ולהפנות אליהן חברים.

השיחה עם הלמיס מעלה גם את הקושי בחלק מהמדינות להתאים את מה שנראה לנו כנקודות ציון אוניברסליות לסגנון השימוש המקומי. בסין, למשל, נעדרים בחלק גדול מהמקומות מספרי הבתים ואפילו שמות הרחובות, כך שהניווט מתבצע באמצעות ציון נקודת עניין מסוימת, למשל ספרייה ציבורית או חנות מכולת, והכוונת המשתמש לעבר הכיוון הכללי של מחוז חפצו.

שירותים כאלה מתחרים גם במפעילות עצמן, שמציעות שירותי ניווט שאינם תלויים במכשיר כלשהו.

"המפעילות הסלולריות בבעיה. כאשר הן גובות תשלום שנגזר מנפח התעבורה, הן מעודדות לצרוך כמה שיותר, אך כשהן עוברות למודל של תשלום אחיד וצריכה בלתי מוגבלת, האינטרס שלהן הפוך - לשכנע אותך לצרוך כמה שפחות כדי לא להעמיס על הרשת. לדעתי, המפעילים יעדיפו שלקוחות ישתמשו בפתרונות כמו שלנו, כלומר כאלה שאינם דורשים חיבור לרשת אלא מכילים את המידע על גבי המכשיר".