אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לאיזה תחביב לכוון את הילד? צילום: shutterstock

לאיזה תחביב לכוון את הילד?

בננו בן ה־11 אוהב מוזיקה ומחשבים. כל היום הוא בגיטרה או באינטרנט. סבתו מעודדת אותו להתמקד במוזיקה, אבל אנחנו יודעים שקשה להתפרנס מזה, ומעדיפים שילמד מחשבים. מה עדיף? להמר על הסיכוי שיהיה מוזיקאי מחונן, או לשכנע אותו ללכת על בטוח?

11.03.2010, 09:20 | דן אריאלי

בננו בן ה־11 אוהב מוזיקה ומחשבים. כל היום הוא בגיטרה או באינטרנט. סבתו מעודדת אותו להתמקד במוזיקה, אבל אנחנו יודעים שקשה להתפרנס מזה, ומעדיפים שילמד מחשבים. מה עדיף? להמר על הסיכוי שיהיה מוזיקאי מחונן, או לשכנע אותו ללכת על בטוח?

משפחת כפרי

משפחת כפרי היקרה,

לצערי, תשובה חד־משמעית אין לי. אני כן מוצא לנכון לציין שעם כל הכבוד, מדובר בילד בן 11. אם הוא היה בגילי הייתי קצת יותר מודאג, אבל כרגע אין שום בעיה שינגן ויגלוש כל היום, בלי להתחייב לקריירה. דרך אגב, מחשבים ומוזיקה גם משתלבים זה בזה, ויש להם הרבה במשותף. בקיצור, לא להחליט עכשיו זה פתרון טוב.

רק מוזיקה בראש שלו, צילום: גבי קסלר רק מוזיקה בראש שלו | צילום: גבי קסלר רק מוזיקה בראש שלו, צילום: גבי קסלר

יש גם שני היבטים מהפסיכולוגיה שיעזרו לכם עם הדילמה הזאת בעתיד. האחד הוא תופעה אנושית שנקראת "עקרון ההתרגלות". לפני הרבה שנים נפצעתי קשה, ואחרי הפציעה לא ידעתי מה אעשה עם חיי. אבל מהר משחשבתי התרגלתי למציאות החדשה, ומצאתי משהו שאני אוהב ועוסק בו עד היום. אני כמובן לא ממליץ לאיש להיפצע. אני רק רוצה לומר שכשמשהו אהוב נלקח מאיתנו, אנחנו מתקשים לדמיין את חיינו בלעדיו או לקבל משהו אחר במקומו. אבל הקושי הזה, שבהתחלה נראה נורא, נעלם מהר. זה נכון לעבודה, לבני זוג ולתחביבים. כרגע נראה שהבן שלכם אוהב רק מוזיקה, או רק מוזיקה ומחשבים. אבל אם הוא יעבור למשהו אחר, הוא כנראה יסתגל אליו מהר מכפי שאתם, וסבתא, מעריכים.

ההיבט השני נוגע לאופן שבו נוצרת אהבה לתחום כלשהו. רבים חושבים שאנחנו נולדים עם "נטייה טבעית", אך למעשה העניין שלנו בדברים ובאנשים משתנה לאורך החיים, ונובע בעיקר מההשקעה האישית שלנו. במחקר שערכנו פעם הראינו שכשאנשים בונים דברים, למשל מלגו, הם תמיד חושבים שמה שבנו יותר יפה ממה שהזולת בנה. אנשים מתאהבים במעשי ידיהם. גם ההשקעה של בנכם בנגינה גורמת לו לאהוב מוזיקה יותר, ואם אתם רוצים שיאהב עוד דברים, מצאו דרך לגרום לו להשקיע בהם יותר מזמנו וממרצו.

אז אם בנכם הוא כישרון עילאי במוזיקה, יתכן שיש לו סיכוי לקריירה מעניינת בתחום. אבל לא יזיק לעודד אותו להשקיע בעוד דברים. נשיקות לסבתא.

פרופ' אריאלי הוא חוקר כלכלה התנהגותית ומחבר רב המכר "לא רציונלי ולא במקרה".

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
איני מסכים עם אריאלי
1. הוא רק בן 11: ובכן, מה שהוא עושה בגיל 11 יקבע במידה רבה את מה שיעשה בגיל 12. ומה שיעשה בגיל 12 יקבע את מה שיעשה בגיל 13. וכך באינדוקציה הוכחנו שמה שהילד עושה היום יקבע את עתידו. יש פסיכולוגים הטוענים כי הכל נקבע בשנות החיים הראשונות... 2. לא להחליט: בניגוד למה שחושבים, בחירה לא להחליט הריהי החלטה מעשית שיש לה תוצאות. צודקים ההורים אשר מחפשים תשובה מעשית. 3. "עקרון ההתרגלות" הינו עקרון דטרמיניסטי. לעומתו יש הדוגלים בקיומו של הרצון החופשי וחשיבותה של הפעולה הפרטית. האם ההורים צריכים לכפות את דעתם על בנם או לאפשר לו אוטונומיה? נראה שזוהי הדילמה שבה הם נמצאים. "עקרון ההתרגלות" יכול גם להתפרש כפטליזם, התנערות מאחריות ופגיעה בכבוד האדם ובחרותו. 4. הקביעה של אריאלי כאילו למעשה אין נטיה טבעית הינה קביעה מפוקפקת, מנוגדת לשכל הישר ושנויה במחלוקת. במקרה הנדון הריהי מובילה למסקנה כאילו אין להתחשב בנטיותיו של הילד שהינן מקריות. כל שנדרשים ההורים הוא להטות את הילד לכיוון אחר. יש לפקפק בקביעות אלו של כותב המאמר. יש להזהר מתשובות שטחיות לבעיות מורכבות. אריאלי פתח באומרו שאין לו תשובה חד משמעית, אך בגוף המאמר לא הציג את הגישות והמשמעויות השונות לגבי תכנון עתידו של ילד צעיר. זוהי שאלה הקשורה לתחומי החינוך, העתידנות והפילוסופיה. טוב יעשו ההורים אם יפנו בתור התחלה למחנך או מחנכת של בנם בבית הספר ויבקשו מהם עזרה. פילוסוף שעוסק בשאלות דומות הינו פרופסור יוסף אגסי מאוניברסיטת תל אביב. מאגסי ניתן לקבל תשובות מנומקות - כנראה בכיוון הדוגל במתן אפשרות לילד להתפתח בכיוון המוזיקה ככל שזהו הכיוון המתאים לו באופן אישי. לא זוהי תשובתו של אריאלי.
יוסי  |  13.03.10
6.
איזה הורים לוחצים....תנו לילד להינות מהחיים, שינגן כמה שהוא רוצה כל עוד
זה לא פוגע בלימודים. תדאגו שיסיים עם תעודת בגרות טובה. עד הגיל שבו יבחר "מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול" הוא כנראה ישנה את דעתו מאה פעמים לכן חשוב שלא יסגור לעצמו אופציות. אבל חבר'ה אל תשכחו הוא פאקינג בן 11 תנו לו להינות. בהצלחה לילד כי ברור שההורים "קצת" לוחצים/לחוצים.
גיל , צפון  |  13.03.10
לכל התגובות