צילום: בלומברג
בלעדי ל"כלכליסט": "אנחנו לא מחפשים חברות שמחפשות 'סיבוב מהיר'"
וארל פרימן, סגן נשיא הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, EBRD המבקר בישראל מחפש שותפים ישראלים להשקעה במזרח אירופה. דרושות: חברות יציבות העוסקות בחקלאות, תשתיות ואנרגיה נקייה. "לישראלים יכולת לזהות הזדמנויות מרחוק", אומר הבכיר מהבנק שמימן פרויקטים ב-47 מיליארד יורו
המשבר העולמי רחוק מלהסתיים, והשלכותיו ניכרות כמעט בכל מדינה בעולם. עם זאת, ירידת המחירים יכולה לשמש הזדמנות השקעה, וזהו הרקע לביקורו בישראל של וארל פרימן, סגן נשיא ראשון בבנק האירופי לשיקום ופיתוח, EBRD.
בנק EBRD הוקם מיד לאחר התמוטטות הגוש הקומוניסטי ב־1991, ותכליתו לסייע למדינות הגוש לעבור לכלכלת שוק. מדובר בבנק שבו בעלי המניות הם המדינות השונות (ובהן גם ישראל), ופרימן מחפש חברות ישראליות שיהיו מוכנות להשקיע עם הבנק במדינות מזרח ומרכז אירופה.
אילו חברות אתה מחפש?
"היינו רוצים לשתף פעולה עם חברות יציבות שיש להן הנהלה איתנה. עד היום עבדנו עם לא מעט חברות ישראליות העונות לקריטריונים הללו, ושיתוף הפעולה איתן היה מוצלח מאוד".
מה יהיה אופיו של שיתוף הפעולה?
"אנחנו מחפשים חברות בעלות ראייה ארוכת טווח, מאחר שהפוזיציה שלהן לא תאפשר להן לעשות 'סיבוב מהיר'. איננו מחפשים חברות שמתחילות לפעול באירופה, אך עוצרות את העסקים כאשר הן נתקלות בקשיים.
"החברות שאנחנו אוהבים לעבוד מולן מבינות שניהול עסקים לטווח ארוך תמיד יהיה כרוך במחזוריות. אנחנו מודעים לכך שלא פשוט לעבוד במדינות שבהן אנו פועלים, אבל זו בדיוק הסיבה שהגענו לישראל".
מה מיוחד בחברות ישראליות?
"יש להן יכולת לזהות הזדמנויות עסקיות מרחוק ובמקומות שבהם חברות זרות נכשלות".
עם פרימן מגיעים נציג ישראל בדירקטוריון הבנק, ד"ר גולן בניטה, וראש תחום האנרגיה ומשאבי הטבע, ריקרדו פוליטי. המשלחת תחל את ביקורה היום, ועל סדר יומה פגישות עם בכירים במגזר הפרטי ובמערכת הממשלתית.
פועל ב־31 מדינות
מחר יקיים פרימן קבלת פנים חגיגית בחסות מכון היצוא, מגנה קפיטל ומשרד עוה"ד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות'. באירוע ישתתף נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, המייצג את בעלי המניות הישראלים בבנק.
במהלך הביקור צפוי פרימן לחתום על מזכר הבנות עם שר המסחר, התעשייה והעבודה בנימין בן אליעזר, שמטרתו להקים קרן שתסייע לחברות ישראליות להשתלב בפרויקטים של הבנק.
בנק EBRD פועל כיום ב־31 מדינות - במזרח אירופה ובמרכזה, וכן במרכז אסיה. מאז הקמתו הוא מימן פרויקטים בסכום של 47 מיליארד יורו, וכשמוסיפים לכך את תרומת שותפיו מגיעים לסכום של 150 מיליארד יורו. 80% מפעילותו של EBRD נעשית מול המגזר הפרטי, ובעלי מניותיו העיקריים הם מדינות האיחוד האירופי (62.7%), המדינות שבהן הוא פועל (7.3%), ארצות הברית (10.1%) ויפן (8.61%).
בוחנים אנרגיה ירוקה
פרימן סבור שיש לא מעט מגזרי פעילות אטרקטיביים עבור החברות הישראליות. "זו הסיבה שאני מגיע אליכם", הוא אומר בחיוך.
אילו מגזרים יכולים לעניין חברות ישראליות שרוצות לפעול איתכם?
"במדינות שבהן אנו פועלים קיימת שכבה גדולה של אוכלוסייה צעירה הנהנית מצמיחה בהיקף ההכנסה הפנויה. מדובר בצרכנים המבקשים לרכוש מותגים ומוצרי מזון איכותיים יותר, כולל מזון מוכן.
"נוסף על תחומי החקלאות, עיבוד הקרקע והטיפול במים, אני מעריך שגם ענפי החשמל, ההנדסה והתשתיות יכולים לעניין חברות ישראליות, במיוחד בכל הקשור לבניית גשרים, כבישים, מנהרות, פסי רכבת ושדות תעופה. במגזר ההייטק נדמה לי שהתחום המעניין ביותר הוא טכנולוגיית המידע. לגבי ענף הנדל"ן (שאותו ממעט הבנק לממן - ע"צ), אני מאמין שהחברות הישראליות ירצו להיות הראשונות שיפעלו באזורים שלנו - כאשר השוק יתאושש. הן מזהות מרחוק מקומות עם הזדמנויות גדולות ותחרות חלשה".
ד"ר בניטה מוסיף על דבריו של פרימן ואומר כי מאחר ש־EBRD הוא אחד הגופים המובילים בעולם בכל הקשור לאנרגיה ירוקה, הבנק יבקש לבדוק את הטכנולוגיות הישראליות בתחום. "EBRD בוחן חלופות שונות, כגון הקמת קרנות הון משותפות כדי להגביר את שילובן של חברות הייטק ישראליות באירופה", מגלה בניטה.
הבנק ידוע כ"מטרייה" המגנה מפני סיכונים פוליטיים, מעצם היותו המשקיע הגדול ביותר באזורי פעילותו ומתוקף הנגישות הרבה שיש לו לממשלות האזור. לפרימן חשוב להדגיש כי מדובר בבנק המונחה על ידי שיקולים עסקיים. "אם אני נותן הלוואה לחברה מסוימת, אצפה לקבל את הכסף שלי חזרה בתוספת ריבית. לחלופין, אם אחליט להשקיע במניות, אצפה לתשואה התואמת את מידת הסיכון שלקחתי על עצמי".
את 2009 סיכם הבנק בהפסד של 746 מיליון יורו, לעומת הפסד של 602 מיליון יורו ב־2008.
איך אתה מסביר זאת?
"החלטנו להיות שמרנים ולבצע מחיקות ערך עבור הלוואות שיש להן פוטנציאל להיהפך להלוואות רעות, ואני מדגיש את המילה 'פוטנציאל'. כך עברנו להפסד ברמה החשבונאית. אך מבחינה תזרימית אנחנו רווחיים: הרווח התזרימי שלנו הסתכם אשתקד בכ־850 מיליון יורו. גם שיעור ההלוואות הבעייתיות שנתנו נמוך מאוד. הלקוחות שלנו משלמים בזמן, והחברות שבהן השקענו שורדות למרות המשבר ומתמודדות היטב עם המיתון העולמי".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה