התערבות או מעורבות

שוק האג"ח ממשיך לצמוח במונחי שווי שוק כשמנועים העיקריים שלו הם עליית המחירים יחד עם ההנפקות הגדולות שממשיכות להוביל את השוק קדימה. עיקר הצמיחה בשוק האג"ח התרחשה בין השנים 2008-2005 כאשר ריבוי הנפקות הביא שחקנים חדשים לשוק הציבורי.

אלטרנטיבת הגיוס מהציבור אפשרה צמיחה ופיתוח של חברות קיימות וחדשות. הגיוס הוביל לאפשרויות רבות של מיזוגים רכישות ויזמויות, אך המשבר הראה לנו שאנחנו עדיין לא מספיק מפותחים ודי חשופים למען האמת למחדלים וחדלויות פירעון.

בניתוח חדלות פירעון של שוק האג"ח בישראל ניתן לראות שלמרות צעירות השוק והמשבר הכלכלי אחוז החברות אשר הגיעו לחדלות פירעון נמוך בהשוואה עולמית.

בישראל יש משמעות למילה "כבוד", ישנם מנפיקים אשר זוכים לגיוסים רק בזכות המוניטין שלהם, ולמרות שזה נראה לא אחראי זה די מוכיח את עצמו. המשקיעים מצפים ממנפיק אשר נקלע לקשיי נזילות שיפנה לבני משפחתו על מנת שיאפשרו לו לצוף מעל פני השטח בתקופה הנתונה.

שוק האג"ח, הנמצא כרגע נמצא תחת מתקפה אירוע אפריקה, העלה את שאלת אמינות הערכות השווי הפרטיות. רשות ניירות ערך תקפה השנה את הערכות השווי ומובילה מהלך של פיקוח על הערכות שווי המשמשות כבסיס לגיוסי הון בהנפקות, כבסיס להסדרי חוב משמעותיים וכאמצעי לתמחר נכסים באופן שוטף. הרשות שלחה שמאים למזרח אירופה במטרה להעריך את הערכות השווי המבוצעות שם. בעקבות משלחת זו נכסי אפריקה פיתוח הופחתו וההסדר נאלץ לעבור שינוי נוסף לטובת מחזיקי האג"ח.

האכיפה היא ללא ספק מבורכת, אולם הגבול בין מעורבות להתערבות הוא דק. חשוב שהרגולציה תישאר ברמת הפיקוח. אסור שרגולציה תנהל בסופו של יום את מהלכי מנהלי תיקי הפנסיה והגמל של הציבור. מצב של התערבות יוביל לעלויות בדמי הניהול ואילו מצב של מעורבות יוביל לאחריות גבוהה יותר מצד מנהל התיקים יחד עם חופש פעולה המאפשר ייצור תשואות.