אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה יש בפנים: סושי מאקי סלמון איור: ערן מנדל

מה יש בפנים: סושי מאקי סלמון

ג'ינג'ר וצבע מאכל E-124, סלמון שגדל בבריכה ואכל תוספי מזון , ווסאבי ואצת פורפירה. היפנים יתקשו לזהות

25.03.2010, 08:21 | גדי גיא

ג'ינג'ר וצבע מאכל E-124

 

הג'ינגר המוחמץ משמש את היפנים לאתחול הלשון בין מנת סושי אחת לאחרת. צבעו של השורש הוא כידוע צהבהב, אך היצרנים החליטו שעליו להיות ורוד, וצבעו אותו בצבע מאכל טבעי על בסיס סלק במקרה הטוב או בצבע מאכל על בסיס זפת במקרה הרע.

סלמון

סלמון שגדל פרא ניזון מאצות ומאורגניזמים קטנים שצובעים את בשרו בצבע ורוד נאה. אלא שמרבית דגי הסלמון גדלים היום בבריכות, וכדי להוסיף להם נופך ורדרד מאכילים אותם החקלאים בתוספי מזון בשם קנתקסנתין ואסתקסנתין, קרובי משפחה של הפיגמנט שאחראי לצבעו של הגזר. כדג שגדל במים מתוקים, הסלמון עלול ללקות בטפילי מעיים מסוג אניסאקיס שמתרבים גם במעיים שלנו - אך אל חשש. את התולעים הבוגרות מסירים הספקים מבשר הדג טרם שליחתו למסעדה, והרימות הקטנות אינן שורדות בהקפאה, שנפוצה במסעדות סושי בארץ.

וואסאבי

 

שורש שגדל בעיקר ביפן, שם היפנים קונים אותו טרי ומגרדים אותו בפומפייה. במערב נדיר למצוא וואסאבי אמיתי, והמשחה הירוקה שאנחנו מכירים היא למעשה תערובת של חזרת וחרדל צבועה בצבע מאכל ירוק זרחני - וזאת אף שוואסאבי אמיתי הוא בכלל לבן.

אצת פורפירה

 

הפורפירה היא אצה בצבע ירוק אדמדם שגדלה במהירות אדירה ועשירה בוויטמינים שונים, ובסידן, ברזל ויוד. במדינות שעיקר מזונן מן הים נוהגים לגדל אותה כמזון זה מאות שנים, אבל רק היפנים חשבו על הרעיון שאפשר לייצר מהאצה הזו נייר - ואז לאכול אותו. כדי להכין את היריעה הרבועה שוטפים את האצה, כובשים אותה ליריעות ומייבשים אותן באותו תהליך מכני ששימש לייצור נייר ביפן מאז ימי הביניים. לחופי יפן קיימים יותר מ־600 קמ"ר שמשמשים לגידול הפורפירה.

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
קצת עובדות לתיקון.
גדי גיא יקר. הייתי מצפה מעיתון כלכליסט לנסות להיות קצת פחות צהוב ויותר רציני בכל כתבה עיתונאית. במיוחד שאני מנוי על העיתון וגם בכל מסעדותי מחולק העיתון על חשבוני ובמימוני ללקוחות. בוא נחזור לעובדות. רוב הסלמון הגדל בעולם, גדל בכלובים בים. ים = מים מלוחים 3.5 +- גרם מלח לליטר. רוב הסלמון המגיע ליפן מגיע מיבוא, נורווגיה, קנדה וצילי. כנ"ל הדגים הנ"ל לישראל. הגארי או הגינגר הכבוש היה במקורו ורוד. לא מצבע מאכל. בסוף תהליך הכבישה היו מוסיפים חזרה את הקליפה וזו הייתה מעניקה צבע ורוד לגינגר. וואסבי, מיובא לארץ מרמות שונות, אבקת וואסבי עם אחוז גבוה של שורש ואבקה ללא שורש וואסבי בכלל. כנ"ל אצת הפורפירה שהופכת בתהליך מסובך לנורי. יש סיני יש יפהי ויש קוראני. הם נבדלות באיכות, באחוז החלבון ואחוז התאית. היפניים שמבקרים בארץ מבדילים יפה בין האיכויות השונות. הם לא הבעיה. החוסר ידע שלנו הוא הבעיה האמיתית. צאירי בועז
צאירי בועז , ירושלים  |  27.03.10
15.
1: אין כבר כמויות מסחריות של סלמון טבעי
סלמון בטבע גדל בנחלים יוצא אל הים וחוזר לנחל בו הושרץ כדי להטיל ביצים ולמות. הכמויות של הדגים האלה כבר כל כך קטנות שאפילו הדובים השחורים שמחכים להם בצפון אמריקה כשהם חוזרים לנחל כבר לא יכולים לסמוך עליהם כמקור תזונה עיקרי. הסלמון שמגיע לארץ רובו ככולו גדל באופן מלאכותי, על כל המשתמע. הוא שמן והרבה פחות מזין אבל זה מה שיש.
michael , tel aviv  |  27.03.10
לכל התגובות