בית הדין לעבודה: ההסתדרות היא הארגון היציג של עובדי אקרשטיין ולא כוח לעובדים

מכה לארגון כוח לעובדים. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של חברת האריחים אקרשטיין וקבע כי כל שלושת המפעלים של החברה הם יחידת מיקוח אחת, כלומר, המפעל בירוחם שעובדיו התארגנו בכוח לעובדים לא ייחשבו כנפרדים משני המפעלים האחרים, בהם מאורגנים העובדים בהסתדרות. בית הדין קבע, כי ההסתדרות היא הארגון היציג של עובדי החברה. בנימוקיו קבע בית הדין כללים תקדימיים להגדרת יחידת מיקוח. עתה, עובדי ירוחם יוכלו להמשיך להיות מאורגנים בכח לעובדים, אך משא-ומתן על הסכם קיבוצי יתנהל באמצעות ההסתדרות.

לפני כחצי שנה התארגנו עובדי מפעל אקרשטיין בירוחם בכוח לעובדים. לאחר שההנהלה סירבה להכיר בו כארגון יציג ולנהל משא-ומתן על הסכם קיבוצי, עתר הארגון לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, שהכיר בו כארגון יציג בירוחם. ימים ספורים לאחר-מכן, הודיעה ההסתדרות כי ארגנה את עובדי שני המפעלים האחרים של החברה – בראש פינה ובאשדוד – והיא עתה הארגון היציג של כלל עובדי אקרשטיין. מהלך זה של ההסתדרות נתפס כניסיון לפגוע בארגון עובדים אחר, ובכוח לעובדים אף האשימו את ההסתדרות כי פעלה בשיתוף עם ההנהלה. בהסתדרות הכחישו האשמות אלו.

נשיא בתי הדין לעבודה, סטיב אדלר, נימק את החלטתו, אליה הצטרפו שאר חברי המותב, כי "תיחום יחידת המיקוח יקבע על יסוד מכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או היחידה העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת. במסגרת זו יישקלו האינטרסים המשותפים של העובדים העותרים להכרה כיחידת מיקוח, וינתן משקל מרכזי לפרמטר 'הארגוני-ניהולי' של המעסיק". כלומר, השיקולים לקביעת יחידת המיקוח הם לא רק טכניים ומשפטיים, כגון המאפיינים של קבוצת העובדים שהתארגנה אל מול שאר עובדי החברה, אלא גם האינטרסים שלהם אל מול המעסיק, כמו גם האינטרס של המעסיק לשמור על יציבותם של יחסי העבודה במפעל.

בפסק הדין נכתב עוד, כי "פיצול יחידת המיקוח עלול להחליש את כוחם של העובדים לפעול לשיפור תנאי עבודתם" וכי "קיומה של יחידת מיקוח אחת לכלל עובדי המפעל תסייע בשיפור תנאי עבודה של קבוצות עובדים חלשות באמצעות כוח המיקוח של קבוצות עובדים חזקות. מנגד, פיצול מקום העבודה ליחידות מיקוח קטנות עלול להביא לכך, כי הקבוצות החזקות ישיגו תנאי עבודה טובים וישאירו מאחור את קבוצות העובדים החלשות". עוד קבע אדלר, כי "ריבוי יחידות מיקוח, ובעיקר ריבוי ארגוני עובדים יציגים בחטיבה ניהולית אחת אצל המעסיק, עלול לגרום לחוסר יציבות במקום העבודה, שתהא נעוצה בסכסוכים בין קבוצות עובדים ובין ארגוניהם היציגים" וכי "הכרה ביחידת מיקוח רבות בתוך מפעל אחד או בתוך חטיבה עסקית אחת, עלולה לגרום לערעור יציבות יחסי העבודה במשק".

קביעה תקדימית נוספת של אדלר אומרת, כי יש לתת כללים אחרים להכרה ביחידת מיקוח כאשר מדובר בהתארגנות שהתרחשה בפעם הראשונה, כפי שהיה במפעל בירוחם ביוזמת כוח לעובדים, לאחר שהעובדים בחרו שלא להתארגן בהסתדרות בשל אכזבתם מהטיפול שלה בדרישותיהם. הנשיא אדלר קבע, כי "במישור העקרוני ניתן לומר, כי אמות המידה שהתווינו לקביעת יחידת המיקוח, נכונות גם בנסיבות של התארגנות ראשונית. אלא, שיישומן של אמות מידה אלה ייעשה תוך התחשבות במאפייניה הייחודיים של ההתארגנות הראשונית, ברצונם של העובדים להתארגן, ובנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה". אולם, בסופו של דבר תקדים זה של אדלר יישאר רק לפסיקות עתידיות, היות ובזו הנוכחית הוא למעשה קבע כי המאפיינים של התארגנות ראשונית בירחם לא מצדיקים שני יחידות מיקוח.

עו"ד שלומית גוטרמן ממשרד עו"ד תמר גולן ייצגה את אקרשטיין.

מכוח לעובדים נמסר בתגובה: "אנו עדיין לומדים את פס"ד ומאוכזבים מתוצאותיו. אנו סבורים כי בית הדין התעלם משיקולים חשובים ולא נתן משקל למרכיבים הייחודיים של המפעל, שהצגנו בפניו. ההלכות שנקבעו יקשו מאוד על מימוש זכות ההתארגנות בהתארגנויות עובדים חדשות".