אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מאיפה אני מכיר אותך? צילום: עמית שעל

מאיפה אני מכיר אותך?

ד"ר גלית יובל מאוניברסיטת תל אביב מלמדת מחשבים איך המוח האנושי מזהה פרצופים

28.03.2010, 11:26 | כתב כלכליסט

ד"ר גלית יובל, אוניברסיטת תל אביב

גיל: 37

מצב משפחתי: נשואה + תאומים בני 7

מקום מגורים: תל אביב

תחום: פסיכולוגיה וחקר המוח

המחקר: איך המוח מזהה פנים

פרסים ומענקי מחקר: מענק קרן וולפסון לרכישת ציוד מעבדה ב־267 אלף ליש"ט. מענק מהאקדמיה למדעים, מענק קרן שיתוף הפעולה עם ארה"ב ומענק קרן שיתוף הפעולה עם גרמניה — יחד 300 אלף דולר

יכולתו של המוח האנושי להחליט ללא מאמץ אם פרצוף מסוים מוכר לו או לא, תוך אלפיות השנייה ומספר רב של פעמים מדי יום, היא עדיין בגדר תעלומה שטובי החוקרים בעולם מנסים לפצח. היכולת האנושית לעבד במהירות מסחררת מידע חזותי על אלפים רבים של פרצופים טובה באופן משמעותי מכל אלגוריתם חישובי — והבנה טובה יותר של האופן שבו המוח האנושי עושה זאת אמורה לאפשר למדענים לפתח אלגוריתמים שיוכלו להגיע ליכולת דומה בטכנולוגיות מחשוב מתקדמות.

המחקר התיאורטי הזה, שבו נחשבת כיום ד"ר גלית יובל מאוניברסיטת תל אביב לכוכב עולה, אמור בסופו של דבר להוביל לפיתוח מחשבים שיוכלו לזהות פנים בדיוק כמו המוח האנושי — ולשמש כאמצעי מיגון צבאיים ומשטרתיים מתקדמים. בינתיים זוכה יובל למענקי מחקר נדיבים, ומאמריה מתפרסמים בטובי כתבי העת בעולם, זוכים לתהודה בינלאומית רבה ואף מצוטטים על ידי בכירי החוקרים בתחום.

יובל החלה את דרכה האקדמית בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה, אך עד מהרה סטתה מהחלום המקובל להפוך לפסיכולוגית קלינית ופנתה לתחום אחר לגמרי. קורס אחד בלימודי התואר הראשון שלה, היא מספרת, שעסק בקשר בין פסיכולוגיה לפיזיולוגיה, הוא שעזר לה לגבש את כיוון ההתמחות החריג — והיום היא מלמדת בעצמה את אותו הקורס באותו האולם באוניברסיטת תל אביב. ככל שהתעמקה בתחום הבינה יובל, לדבריה, כי המוח תופס בצורה הוליסטית את השלם, שהוא יותר מסכום חלקיו.

יובל. יובל. "ככל שנבין טוב יותר את כל אחד משלבי העיבוד ואת הקשר ביניהם, נוכל להבין כיצד נוצרת התמונה השלמה", צילום: עמית שעל יובל. יובל. "ככל שנבין טוב יותר את כל אחד משלבי העיבוד ואת הקשר ביניהם, נוכל להבין כיצד נוצרת התמונה השלמה" | צילום: עמית שעל יובל. יובל. "ככל שנבין טוב יותר את כל אחד משלבי העיבוד ואת הקשר ביניהם, נוכל להבין כיצד נוצרת התמונה השלמה", צילום: עמית שעל

לאחר סיום התואר הראשון נסעה יובל ללימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת שיקגו בתחום מדעי המוח, ופוסט־דוקטורט עשתה ב־MIT במחלקה לחקר המוח והקוגניציה, שם התמקדה בבסיס העצבי של המידע הוויזואלי במוח. בין לבין עבדה במשך כמה חודשים בבית לוינשטיין עם פגועי מוח כדי ללמוד לעומק את הקשר בין תפיסה וקשב למדעי המוח. "שם למעשה מצאתי את הקשר בין התחומים", היא מעידה.

גילוי האזור במוח שמעבד פנים התרחש לפני כ־12 שנה, לאחר שמדענים הוכיחו כי המוח מחולק לאזורי התמחות שכל אחד מהם מעבד אינפורמציה ספציפית, ולאחר מכן עושה אינטגרציה של חלקי המידע ליצירת התמונה המורכבת שאותה אנו חווים.

במעבדתה באוניברסיטת תל אביב מתמקדת יובל בעבודה עם אנשים הסובלים מ"עיוורון פנים" (פרוסופגנוזיה התפתחותית — כשל מולד בזיהוי פנים) ובמקרים ספציפיים של קושי בזיהוי פנים (אוטיזם, פנים מגזע אחר, וכיו"ב). הבנת הקושי של אנשים אלה אמורה לסייע בלימוד המנגנונים הפועלים במוח "רגיל".

הצוות משלב שיטות הדמיה שונות, בהן MRI ו־EEG, עם מדידת יכולות קוגניטיביות ומעקב אחר תנועות עיניים, ומנסה לפתח שיטות אימון תפיסתי לאנשים הסובלים מפרוסופגנוזיה. הניסיון לשפר את יכולתם של אנשים אלה לזהות תווי פנים אמור לסייע לחוקרים לעמוד על המנגנונים הקוגניטיביים והמוחיים שאחראים על תהליכי למידה אלה - ובעתיד הרחוק יותר לאפשר את העתקתם לתחום המחשוב.

"זהו תהליך מאוד מורכב שעדיין אין לנו מושג כיצד הוא נעשה, וככל שנבין טוב יותר את כל אחד משלבי העיבוד השונים ואת הקשר ביניהם נוכל בסופו של דבר להבין כיצד נוצרת התמונה המורכבת השלמה", מסכמת ד"ר יובל. 

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות