דולר ב-3 שקלים?

באחרונה אנו שומעים תחזיות יותר ויותר פרועות בנוגע להתחזקות השקל לכיוון ה-3 שקל לדולר. התחזיות מעוררות תהיה: כיצד ניתן להעריך שהשקל יתחזק, למרות התעצמות הדולר מול מרבית המטבעות בעולם?

נכון, אין להתעלם מההתחזקות השקל עד כה. בין הסיבות העיקרית להתחזקות השקל ניתן לציין את הבשלת רפורמות שרון-נתניהו מ-2003, ובראשן הרפורמות בשוק העבודה/אבטלה והרפורמה במיסוי; את העוצמה שהפגין המשק הישראלי בפני משברים לא פשוטים, כולל צבאיים (מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה); את תגליות הגז, המשנות לטובה את המבנה המאקרו-כלכלי של המשק הישראלי לעשורים הקרובים; את הפעילות הצרכנית - הצרכן בישראל לא התייחס למיתון בכבוד הראוי, כפי שהיה בארה"ב ובאירופה. וכמובן, מדיניות הריבית. כל אלה הם הסברים נאים להתחזקות השקל ביחס לדולר עד כה, אבל מכאן ועד להתחזקות של 20% נוספים, הדרך ארוכה.

ישנן אף סיבות טובות להעריך שהשקל דווקא ייחלש מול הדולר. נציין כמה מהן:

1. יחסי הכוחות בין הכלכלות. כלכלת ארה"ב מתחזקת והדולר שואף לשוב למקומו כמטבע מוביל. נתוני שוק העבודה האחרונים, מדדי הפעילות התעשייתית, מדדי מנהלי המשק, המגמות במלאים ופרמטרים נוספים תומכים בכך. הדבר עשוי להביא ללכך שהעליה בריבית הדולרית תחל מוקדם מהצפוי. בנוסף, ניתן להניח שהתמוטטות יוון או מדינה אחרת באיחוד, תביא להתחזקות משמעותית של הדולר מול האירו. קשה להניח שמגמה כזו תפסח על השקל.

2. הסיכון הגיאופוליטי בישראל. אין צורך להרחיב. לכך יש להוסיף את העובדה שארה"ב של אובמה התנערה מהתמיכה האוטומטית בישראל, מה שמחליש את יכולתה של הממשלה לתפקד מול לחצים חיצוניים.

3. תנועות ההון. רמות המחירים הגבוהות בת"א לא נעלמות מעיני המשקיעים. הזרים, שהזרימו לשוק המניות המקומי כ- 1.75 מיליארד דולר ב- 2009, הוציאו ממנו בפברואר כ- 450 מיליון דולר. בנוסף, הזרים הזרימו כ- 2 מיליארד דולר לאג"ח ממשלתיות, והעלאת הריבית על ידי בנק ישראל לא מיטיבה עם השקעה זו. במקביל, משקיעים מוסדיים מישראל מוציאים כסף להשקעות פיננסיות בחו"ל, בקצב שנתי המתקרב ל-7 מיליארד דולר, מגמה שעשויה להתחזק משמעותית. זרימה של משקיעים לחו"ל עשויה להטות את הכף בשוק המט"ח.

4. רכישות הנגיד. יש המהמרים שהנגיד לא יוכל להתמיד בהן, אולם להערכתי, הוא לא יאפשר למוניטין המצוינים שלו להישחק על ידי הספקולנטים. יש בידיו כלים נוספים והוא לא יהסס להפעילם.

בתחזיות להמשך התיסוף יש לא מעט פופוליזם וכנראה, גם לא מעט אינטרסים של החזאים. אלה אינם גופים בלתי תלויים אלא גופים המנהלים נוסטרו, פוזיציות במט"ח. לפי התחזיות, לא קשה לנחש מה הפוזיציות שלהם. בנוסף, קיימת "אווירה" של תיסוף, המקשה על השקל להגיב למגמות הכלכליות, ובראשן התחזקות הדולר בעולם. אבל לא פחות מכך, התחזיות האלה הן המחשה לטעות טיפוסית של משקיעים: ההנחה שהמגמה הנוכחית היא ההסבר העיקרי למגמה של מחר.

הכותב הוא מנכ"ל שקל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, מקבוצת שקל