בלעדי ל"כלכליסט" - האקטואר של ביטוח לאומי: פרי גבה פרמיות הוגנות

שתי חוות דעת בעניינו של ישראל פרי, שהורשע בפרשת הפנסיה הגרמנית, עשויות להשפיע על תוצאות הדיון החוזר בפרשה. מתברר כי לצדו של פרי עומדים שני אקטוארים בולטים שנחשפים כאן לראשונה, ומאשרים כי הפרמיות שפרי גבה מלקוחותיו היו הוגנות ואף נמוכות ביחס למצב באותו זמן בשוק.

פרי הורשע באוקטובר 2007 בכמה עבירות, ובהן גניבה בידי מורשה ביותר מ־300 מיליון מארק, ונידון ל־12 שנות מאסר. בפברואר 2009 דחה בית המשפט העליון את ערעורו על ההרשעה, אך קיצר את עונשו. באוקטובר הצליח פרי לכרסם בהרשעה, לאחר ששופט העליון אליעזר ריבלין אישר דיון נוסף בעבירת הגניבה.

כדי להתמודד עם טענת הפרקליטות כאילו הפרמיות של פרי לא היו הוגנות מבקש צוות ההגנה לצרף לתיק שתי ראיות: הראשונה היא עמדת היועץ המשפטי לממשלה (שנמסרה לבית דין לחוזים אחידים), ובה נקבע כי הפרמיות היו סבירות; השנייה היא הודעה של אקטוארית האוצר דפנה קאופמן, שהתייחסה לעניין. בעקבות הבקשה הכריעו שופטי העליון בשבוע שעבר כי "הסוגיות תוכרענה בפסק הדין שיינתן" - החלטה עמומה שמותירה את הנושא פתוח.

אישור לצירוף הראיות ייצור מצב מורכב: מדובר בדיון חוזר על פסק דין סופי של העליון - הליך שהוא דיון משפטי (בנוגע לעבירת הגניבה), ללא בדיקת ראיות. צירוף ראיות בשלב זה הוא דבר נדיר, ועשוי להפוך את ההליך למעין משפט חוזר בכלל האישומים. אישור כזה יכול גם לגרור תגובות וראיות מטעם המדינה, ובמקרה כזה ייתכן שחוות הדעת של האקטוארים, שניתנו במסגרת הליכים אזרחיים, יהיו רלבנטיות גם בהליך הפלילי.

שני האקטוארים בדקו את ההיגיון הכלכלי־מתמטי מאחורי ההלוואות של חברות הביטוח בבעלות פרי ואת הוגנות הפרמיות. אחד מהם הוא גורג' לונדון, האקטואר הראשי באוצר בשנים 1996–1999 המכהן כיום באותו תפקיד בביטוח לאומי. לונדון כתב את הדברים ב־2000 במסגרת חוות דעת שנתן בעד פרי בתביעה ייצוגית שבה נתבע האחרון. בין היתר הוא התייחס לחוות דעת נגדית שניתנה נגד פרי וקבע כי "הטענה ביחס להגזמה בתעריפי שמשון (דוגמה שניתנה לפרי, מ"ש) איננה נכונה ומבוססת על טעות". בהמשך התייחס לחוות הדעת שבמסגרתה נטען כי הלוואותיו של פרי היו פיקטיביות ומיותרות, והוא כותב כי הטענה "איננה נכונה".

האקטואר השני הוא פרופ' יאיר באב"ד, מומחה למערכות מידע, לניהול סיכונים ולביטוח מאוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת תל אביב. בחוות דעת שנתן בספטמבר לבקשת צוות ההגנה של פרי קובע באב"ד חד־משמעית כי לא ניתן היה להשיג ביטוח זול יותר מחברת ביטוח חיצונית (שאינה של פרי). לדבריו, ביטוח חיצוני היה מעמיס עלויות נוספות כמו דמי ניהול, עמלות ורווח, והתוצאה היא עלות פרמיה ברוטו גבוהה יותר.

"מדובר בפרמיות הוגנות ואף נמוכות ביחס למה שדרשו באותה תקופה חברות הביטוח", קובע באב"ד, ומדגיש את קו ההגנה של פרי: "המשקיעים הצליחו לייצר עבור מקבלי הרנטות מקור הכנסה משמעותי ביותר, בלי שמקבלי הרנטות נדרשו להשקיע או לסכן סכום כלשהו".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה