"עובדי ההייטק מנוצלים"

"אני יודע טוב מאוד שחלק מעובדי ההייטק מנוצלים. יש להם שכר גבוה אבל הם עובדים יותר מ־12 שעות ביום, ויכול להיות שמדובר בפחות משכר המינימום. מתחת לכותרת 'הייטק' יש צביעות. הם מתעלמים מחוקי העבודה כאילו מדובר בעולם שלא שייך להם, כי הם 'בונים על אמון בינם לבין העובדים'" - כך אומר ל"כלכליסט" היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, עו"ד מיכאל אטלן.

"בקרוב נשב ונבדוק איך להתאים את אופן חישוב שעות העבודה לצרכים של עולם העבודה המודרני", אומר אטלן בעקבות דרישתם של ראשי ענף ההייטק לשנות את שעות ההעסקה המותרות בחוק כך שתתאפשר יתר גמישות בהעסקת העובדים. "אנחנו מתחילים להיות ערים לאפשרות לשינוי שעות ההעסקה בהסכם קיבוצי. למשל, ענפים או מפעלים שנפח העבודה בהם עולה ויורד בתדירות גבוהה יכולים להגיע להסכמות עם העובדים כך שיעבדו מעט שעות ביום אחד והרבה שעות ביום אחר".

"מיצוי מיטבי"

אטלן מנהל את הלשכה המשפטית הגדולה ביותר במשרד ממשלתי, פרט לזו של רשות המסים. היא מעסיקה 40 עורכי דין ו־20 עורכי דין חיצוניים, והמשרד אמון ישירות על 55 חוקים, בהם חוקי העבודה והמסחר. כמה חוקים וניירות עמדה שבהם תמך אטלן לאחרונה עוררו ביקורת מצדם של ארגונים חברתיים. בין היתר טענו הארגונים שהצעת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה תוביל לחיסול ההרתעה הפלילית נגד מעסיקים. לפי הצעת החוק, האכיפה תתמקד באכיפה מינהלית תוך הטלת קנסות על המעסיקים, במקום לנקוט הליכים פליליים נגדם.

מיכאל אטלן | צילום:אוראל כהן

"המהלך יאפשר להביא למיצוי מיטבי את הליכי האכיפה. לא כל מי שעובר על החוקים הוא עבריין סדרתי שיש לנקוט נגדו אכיפה פלילית, ויש מקרים שבהם אכיפה מינהלית יכולה לייצר אכיפה משמעותית יותר באמצעים זולים ומהירים יותר", מסביר אטלן. "למי שהפר את החוק בצורה בוטה נשמר את הליכי האכיפה המסורתיים. לדעתי, נצליח כך גם לסנן את ההפרות הבוטות וגם להביא להרתעה גדולה יותר".

הארגונים החברתיים טוענים כי אתה תומך בכל הסכמה בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני לבין נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שרגא ברוש. מה הכוח של עיני וברוש להחליט על מה שקורה במשרד התמ"ת?

"יש להם הרבה כוח בממשלה בגלל עסקת החבילה. זה נתון וזה לא קשור לתמ"ת. התפקיד שלי הוא לשמור שכל ההחלטות של הרגולטורים שלנו, לדוגמה, נובעות משיקולים מקצועיים בלבד. אחרי שנים של פעילות חקיקה ללא הסכמות, ואכיפה לא יעילה, אני נהנה לראות את תוצאת שיתוף הפעולה עיני־ברוש, שמצליח להביא להסכמות על דברים מדהימים".

"הליכים מסתבכים"

לדברי אטלן, הגברת האכיפה היא מגמה שהנהלת המשרד הנוכחית מנהיגה. אחד התחומים הוא גביית חובות עבר ממפעלים שקיבלו מענקים, אך לא עמדו בתנאים שהתחייבו להם במסגרת המענק.

כפי שפורסם ב"כלכליסט" לאחרונה, היקף החובות הללו מגיע למאות מיליוני שקלים. "אנחנו מתכוונים לבצע הליכי גבייה משמעותיים יותר", אומר אטלן. "כבר פנינו למשרד האוצר וביקשנו תקציב להקמת יחידת אכיפה כזאת. אני מאמין שיחידה כזאת כבר תתוקצב במסגרת תקציב המשרד ל־2011".

לאחרונה הקפיא משרד התמ"ת את הקמת הרשות לסחר הוגן לאחר שאמנון מרחב, הנציג הנבחר לתפקיד על ידי שר התמ"ת, נפסל על ידי נציבות שירות המדינה שמצאה היכרות פוליטית מוקדמת ביניהם. לדברי אטלן, בתמ"ת נערכים בכל זאת להקמת המערך. "הנציבות החליטה מה שהחליטה, וקורה לפעמים שהליכים מהסוג הזה מסתבכים".

סיפור אמנון מרחב הוא לא פארסה?

"עזבו, אני לא רוצה להתייחס לסיפור הזה". 

יו"ר התאחדות עובדי תעשיות העלית בישראל, בצלאל גרינברג, אמר בתגובה כי "דברים אלו מדגישים את העובדה, כי משרד התמ"ת והשר העומד בראשו, ח"כ בנימין בן אליעזר, אינם מסוגלים לאכוף את החוק עליהם הם אמונים. עו"ד מיכאל אטלן מצוטט כמי שאומר שעובדי ההייטק מנוצלים. קרוב לעשור שעובדי ההייטק במדינת ישראל נעשקים ורק עכשיו נודע ללשכה המשפטית במשרד התמ"ת? למשרד יש כלים משפטיים ואכיפתיים לטיפול במעבידים המנצלים עובדים, אך לא ניכר כי כלים אלו באים לידי ביטוי. משרד התמ"ת פשט את הרגל בכל הנוגע בטיפול בעובדים".