פישר: השכר בחלק מהחברות הציבוריות והבנקים גבוה מדי

המפקח על הבנקים הוציא הנחיות לבנקים בנושא התגמול לבכירים, והוא בוחן מקרוב את יישומן ואת הצורך באמצעים נוספים בטיפול בסוגיה - כך אמר הערב נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בטקס מינויו לתקופת כהונה נוספת. הטקס נערך במשכן הנשיא בירושלים.

בהתייחסו לסוגיית שכר הבכירים בכלל המשק אמר פישר כי נראה שחבילות שכר מסוימות במגזרים מסוימים, בהם המגזר הבנקאי, אכן גבוהות מדי. ואולם, הוסיף, "עלינו לנהוג בזהירות רבה בהתמודדות עם בעיה זו, שכן קל מאוד להגזים ולגרום נזק חמור לכלכלה הישראלית". על השכר בחברות הציבוריות אמר פישר כי צריך למצוא את הדרך להגביר את הפיקוח של הדירקטוריונים בנושא. 

פישר חלק שבחים לשרי האוצר ולצוות המקצועי המשרד על שמירתם על מסגרת תקציב אחראית. לדבריו, ההצלחה הכלכלית של ישראל מהווה בסיס לקבלה אפשרית בהמשך השנה לארגון המדינות המפותחות (ה-OECD).

"בטווח הארוך", אמר פישר, "חיוני כי נצליח מבחינה כלכלית לא פחות מאשר חיוני שנגן על עצמנו מבחינה ביטחונית. שני גורמים אלו - הכלכלי והביטחוני - קשורים זה בזה באופן מורכב מדי מכדי שנוכל לדון בהם היום".

למרות ההצלחה הכלכלית אמר פישר כי לא הכל תקין בכלכלה ובחברה בישראל, וכי דברים רבים אינם כשורה ואנו עומדים בפני אתגרים רבים: "כולנו מודאגים מהפערים החברתיים ההולכים וגדלים בחברה. אנחנו חושבים על הפערים בין מקבלי השכר הגבוה ביותר לאלו שבתחתית סולם השכר. מגמות אלו מדאיגות".  

לדבריו, גם המגמות בתחום החינוך מדאיגות ביותר: "אין לנו מערכת חינוך אחת, יש רבות. אין תוכנית ליבה אחת שמבטיחה שכל תלמיד יקבל את הכישורים הבסיסיים הנדרשים לו. התוצאות שלנו במבחנים בינלאומיים מעוררות דאגה ואנו מידרדרים בדירוג הבינלאומי. 

"בנקודה מסוימת נצטרך להתמודד עם ריבוי מערכות החינוך הרבות והנפרדות ועם ההקשר הפוליטי שלהן. כולנו מודאגים מהפערים החברתיים ההולכים וגדלים בחברה. הפערים הגדולים ביותר קיימים בין קבוצות אוכלוסייה - המגזר הערבי והמגזר החרדי לעומת יתר האוכלוסייה. אם רוצים לטפל בעוני צריך לטפל גם בקבוצות האלה, בהן העוני מרוכז במיוחד".

פישר התייחס בדבריו גם ללקחי המשבר הכלכלי ואמר כי יהיה עלינו לבחון שוב את המערכת הכוללת לפיקוח על המגזר הפיננסי בישראל. לדבריו, המערכת הפיננסית המקומית יצאה מהמשבר במצב טוב יחסית, אך נחשפו כמה חולשות שיש לתקן.

בהמשך דבריו התייחס הנגיד למדיניותה התקציבית של הממשלה, ובמיוחד לרפורמה במס הכנסה שמובילים נתניהו ושטייניץ: "הממשלה הכריזה על כוונתה להמשיך ולהקטין את שיעורי המס השולי, במטרה לעודד צמיחה. בהנחה שהכלכלה תוכל לחזור לצמיחה של כ-5%, אפשר להשיג את יעדי הקטנת הגירעון ושיעורי המס. ואולם יעד זה נראה כרגע מעט שאפתני. אם הצמיחה תהיה איטית יותר, הממשלה תצטרך להחליט האם לקצץ בקצב גידול ההוצאות הממשלתיות או לוותר על חלק מהפחתות המס. זו תהיה החלטה קשה ועל הממשלה לשקול את התועלת של סעיפים תקציביים בתחומים שונים, כולל חינוך, כנגד התועלת של קיצוץ מסים".

"אנחנו לא טובים במורכבות מערכת המס ואנחנו גרועים מאד בבירוקרטיה", הוסיף פישר. "אני חושש כי בשנים הקרובות נידרדר גם בדירוג מדד השחיתות. אם אנו רוצים לשמר את הצמיחה עלינו להפחית את הביורוקרטיה ולהילחם בשחיתות שמלווה אותה לעתים קרובות. אין אלו משימות קלות, אך הן חיוניות".

"הצגתי בפניכם סדר יום שאפתני", אמר פישר בסיום דבריו. "אם נצליח להגשימו, ייתכן שבתוך שני עשורים נמצא עצמנו חיים באחת הכלכלות המתקדמות בעולם. האם זה אפשרי? בהחלט. אם תרצו אין זו אגדה. ואולם יידרשו עבודה קשה ונחישות כדי להפוך את המשאלה הזו למציאות".  

   

בטקס משתתפים בין השאר הנשיא שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, חברי הנהלת בנק ישראל, נגידים לשעבר, אנשי אקדמיה בכירים ופרופסורים לכלכלה.

פישר הוא הנגיד השלישי המכהן יותר מתקופת כהונה אחת מאז הקמת בנק ישראל בשנת 1954 (אחרי נגיד בנק ישראל הראשון, דוד הורוביץ ופרופ' יעקב פרנקל). השאלה האם ישלים הנגיד את תקופת הכהונה הנוספת שהוא מתחיל היום נותרה עדיין ללא תשובה חד-משמעית. בשבועות האחרונים הושמעו הערכות, לפיהן מתכוון פישר לפרוש בעוד שנתיים מתפקידו ולחזור לארה"ב. פישר נשאל על כך ביום שבו הודיע ראש הממשלה על הארכת כהונתו ונתן תשובה מתחמקת.

שטייניץ וראשי האוצר נוסעים לסין

 

לאחר הטקס בבית הנשיא ייצא שר האוצר לביקור בן תשעה ימים בסין. שטייניץ יעמוד בראש משלחת גדולה הכוללת את סגנו יצחק כהן, מנכ"ל משרדו חיים שני, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן וקבוצה של אנשי עסקים. בסוף השבוע יחנוך שר האוצר את הביתן הישראלי בתערוכה העולמית "אקספו 2010" שנפתחה אתמול בשנחאי. על פי הערכות מוקדמות, צפויה התערוכה למשוך אליה את מספר המבקרים הגדול ביותר בהיסטוריה של התערוכות העולמיות.