שורת הרווח: מי ייכנסו למדד יתר תל אביב ביולי?

ב־15 באפריל אישר דירקטוריון הבורסה את שיטת המדדים החדשה שעיקרה שינוי הכללים הקובעים אילו מניות ייכללו באילו מדדים. מטרת השינוי היא להקטין את מספר המניות שיחליפו מדדים בכל עדכון, לצמצם את השינויים הנובעים משינוי תקופתי בשיעור אחזקות הציבור ולמנוע מתעודות הסל את הצורך להתערב במסחר בקרב אותן מניות שהן בעלות משקולת מקסימלית במדד.

עקרונית, השיטה החדשה היא בשורה טובה למשקיעים בתעודות הסל, כיוון שהיקף העיוותים שנוצרים בעת עדכון המדדים יצטמצם (אך גם הזדמנויות ההשקעה הנובעות מ"אפקט המדד" יצטמצמו). עם זאת, השקת הכללים החדשים תיצור תנועות רבות - כאשר רובן ייגרמו משינוי השיטה לקביעת המשקולות של המניות במדדים, ומיעוטן מהשינויים בתנאי הקבלה למדדי היתר. עכשיו, משהכללים נקבעו כמעט סופית (נדרש רק אישור פורמלי של רשות ניירות ערך), מתחילים המשקיעים באפקט המדד להיערך לניצול ההזדמנויות.

העדכון הקרוב עדיין יתקיים במועד הקבוע - כלומר ערך השוק הקובע של המניות ייקבע לפי ממוצע מחיריהן בשבועיים שבין 1 ל־15 ביוני, כפול כמות המניות הרשומות למסחר ב־15ביוני; שיעור אחזקות הציבור ייקבע לפי ערכו ב־15 ביוני. העדכון בפועל ייערך לפני תחילת המסחר ב־1 ביולי, וההתאמות של תעודות הסל יתקיימו במחזור הנעילה של 30 ביוני. החל מהעדכון שיבוא אחר כך (דצמבר 2010), יוקדמו העדכונים בשבועיים כדי שמועדם לא ייפול על היום האחרון בכל רבעון.

בונים מאגר

בשיטה החדשה נערך עדכון המדדים בשני שלבים: בשלב הראשון בוחנת הבורסה אילו מניות עומדות בתנאי "מאגר המניות". מניות שאינן עומדות בתנאי המאגר יוצאות מכל המדדים המהותיים (אלו המכוסים על ידי תעודות הסל). בשלב השני מסודרות המניות במאגר לפי ערך השוק שלהן, כאשר המיקום של המניה ברשימה קובע באילו מדדים היא תשובץ.

החל מהעדכון של דצמבר 2010 יהיה הבדל בין תנאי הכניסה ותנאי היציאה מהמאגר - הבדל שמטרתו להקטין את כמות השינויים במאגר המניות. אך בעדכון הקרוב של חודש יולי (מאחר שהוא הראשון שנעשה לפי השיטה החדשה), כדי להיכנס למאגר מספיק שהמניה תעמוד בתנאים הנדרשים להיכלל בו, שהם תנאים קלים יותר לעומת התנאים הנדרשים כדי להצטרף אליו.

קריטריון הסחירות קובע שרק 300 המניות המובילות ביחס שבין חציון הסחירות לשווי השוק ייכללו במאגר, וזאת בתנאי שהן עומדות בכל שאר תנאי הקבלה למאגר (ראו מסגרת). אך מאחר שבעדכון הנוכחי רק 246 מניות עומדות בכל תנאי המאגר - ואין סיכוי שהמצב ישתנה מהותית עד 15 ביוני - אז קריטריון הסחירות ממילא נהפך ללא רלבנטי לעדכון הקרוב, וגם מניות בעלות סחירות זניחה ייכנסו למאגר.

יש בכך חיסרון, כיוון שלגבי אותן מניות בעלות סחירות נמוכה שייכנסו למדד יתר תל אביב (מחליפו של מדד יתר־120), עצם הכניסה ישפיע מאוד על מחירן, ויקשה על ניהול שוטף של תעודות הסל (כאן המקום להזכיר כי תעודות הסל על מדד יתר־120 המנהלות כ־600 מיליון שקל יומרו לתעודות על מדד יתר תל אביב). בבורסה מקווים שעצם הכניסה של מניות אלו למדד יעלה את הסחירות בהן באופן שימנע את הקשיים הללו.

כל המניות שייכנסו למאגר המניות ייכללו בסופו של דבר באחד משני המדדים: ת"א־100 או יתר תל אביב. אותן מניות שאינן נמצאות כעת באף מדד, הן שצפויות לזכות בפרמיה הגבוהה ביותר על כניסתן למדד. בשנים האחרונות, מי שהקדים להשקיע בקבוצת מניות רחבה - מקרב אותן מניות שלא נכללו באף מדד מוביל - כחודשיים לפני כניסתן למדדים, רשם תשואת יתר על פני תשואת השוק באותו פרק זמן. הסיבה לכך היתה היערכות של שחקני "אפקט המדד" לעדכון המדדים הצפוי.

המניה הבולטת הצפויה להיכנס למאגר היא חלל תקשורת, שעתידה להיסחר במדד ת"א־100. אך מאחר שכניסה זו צפויה כבר זמן, מחיר המניה הנוכחי כבר מגלם את "אפקט המדד".

מועמדת נוספת היא ביג, שהאופציות להמרה על מנייתה פוקעות בסוף החודש. מימוש מלא של האופציות יוכל להכניס גם את ביג למאגר המניות, אך אין ודאות שכל האופציות אכן יומרו למניות.

בטבלה המצורפת רוכזו כל המניות הצפויות להיכנס למדד יתר תל אביב, אך מאחר שיש עוד חודש וחצי עד התאריך הקובע לעדכון המדדים, יחולו שינויים רבים בטבלה זו. עם זאת, כבר כעת ניתן לסמן כ־30 מניות מתוך הרשימה שכניסתן למדד כמעט ודאית.

לצפייה בטבלת המניות המועמדות להיכנס למדד יתר תל אביב לחץ כאן

בונים מדדים

השיטה החדשה מעלה את הרף הנדרש לשיעור אחזקות ציבור ליותר מ־25% עבור מניות בעלות ערך שוק הנמוך מ־750 מיליון שקל. התוצאה היא שמניות רבות הכלולות במדד יתר־120 אינן עומדות כעת בקריטריון אחזקות הציבור, ולכן אינן יכולות להיכנס למאגר. אם מניות אלו לא יעלו את שיעור אחזקות הציבור שלהן, הן צפויות לצאת ממדדי היתר ולספוג לחץ שלילי על מחיריהן. לכן סביר להניח שעד המועד הקובע יעלו כמה מהמניות את שיעור אחזקות הציבור.

לאחר השלמת מאגר המניות, ולאחר שיוצאו ממנו אותן מניות שכבר כלולות במדדים אך שאינן עומדות בתנאי הסף שלו, תבצע הבורסה את עדכון הרכב המדדים. מניה תעבור למדד גבוה יותר אם היא נמצאת מעל לסף מסוים בדירוג ערך השוק של מניות המאגר, ומניה תצא מהמדד אם היא נמצאת מתחת לסף אחר בדירוג. עבור מדד ת"א־25 סף הכניסה הוא להיות מדורגת בין 20 המניות הראשונות, וסף היציאה הוא דירוג מתחת למקום ה־30. עבור מדדי ת"א־75 ויתר־50 ספי הכניסה הם דירוג 85 ו־140 בהתאמה, וספי היציאה הם דירוג 115 ו־160 בהתאמה.

לאחר העברות אלו, אם נותרו במדד יותר מניות מהנדרש, אזי מוציאים ממנו את המניות בעלות ערך השוק הנמוך ביותר עד שמספר המניות משתווה למספרן הקבוע במדד. אם יש במדד מעט מדי מניות, מוסיפים אליו את המניות העומדות בתור — לפי ערך השוק שלהן.

מדד ת"א־25

שני סימני שאלה מרחפים מעל עדכון מדד ת"א־25 הקרוב: מועד ההנפקה של מניית עזריאלי ומועד איחוד המניות של הבנק הבינלאומי. אם המסחר במניית עזריאלי ייפתח לפני 15 ביוני, ואם אחזקות הציבור במניה זו יעמדו על יותר מ־25%, אזי המניה תיכנס לת"א־25.

הרוכשים בהנפקה יודעים שהם יוכלו למכור לתעודות הסל חלק לא זניח מהרכישה ימים אחדים לאחר תחילת המסחר במניה, ולכן סביר להניח שכניסת המניה לת"א־25 תהיה מגולמת כבר במחיר ההנפקה של המניה.

אם איחוד מניות הבינלאומי יתקיים לפני 15 ביוני, סיכויי הכניסה של המניה לת"א־25 גדולים. התנאי לאיחוד מניות הבינלאומי הוא מכירת 6% ממניות הבנק המוחזקות על ידי דיסקונט, כדי להביא את שיעור אחזקות הציבור ל־25%. מה שיכריע אם המניה תיכנס לת"א־25 הוא המיקום שלה בדירוג ערך השוק במאגר המניות (מבין אותן מניות ששיעור אחזקות הציבור בהן גבוה מ־25%).

נכון ל־3 במאי, ערך השוק של מניות הבינלאומי עומד על 6.8 מיליארד שקל, עובדה הממקמת את המניה במקום ה־18 (וזאת בהנחה שמניית עזריאלי תתחיל להיסחר קודם לכן). לאחר הדיבידנד שישולם צפוי ערך השוק לרדת ל־6 מיליארד שקל, והמניה תרד למקום ה־20 - שהוא המקום האחרון המאפשר כניסה לת"א־25.

אם הבנק ישמור על מיקומו זה הוא ייכנס לת"א־25. לאחר איחוד המניות צפוי עודף ביקוש למניית הבינלאומי, אבל הוא לא ינבע מהכניסה הצפויה לת"א־25 אלא מאיחוד המניות שיגדיל את "מספר המניות למדד" שלפיו תחושב המשקולת של המניה במדדים.

מניית אורמת צפויה לצאת מת"א־25, ואם גם עזריאלי וגם הבינלאומי ייכנסו אליו, אז גם מניית הראל עלולה לאבד את מקומה במדד המוביל.

מדד ת"א־100

כניסתה הצפויה של מניית עזריאלי למדד ת"א־100 תשלים את מספר המניות במדד ל־100 (לאחר הוצאת וריפון מהמדד). בת"א־100 ישנן שלוש מניות שאינן עומדות כעת בקריטריון אחזקות הציבור: דרבן, דלק אנרגיה ו־HOT. אפשר להניח בסבירות גבוהה כי דלק אנרגיה ו־HOT יבצעו את הנדרש כדי להישאר במדד המוביל, אבל סימן שאלה גדול מרחף מעל דרבן.

למדד תיכנס כמעט בוודאות חלל תקשורת (הממוקמת במקום 74 במאגר). בגלל הזמן הרב שנותר עד לעדכון מדד ת"א־100, קשה לקבוע כעת האם ייכנסו או ייצאו ממנו מניות נוספות. כרגע מסתמן שלרציו יה"ש סיכויים טובים להיכנס למדד ואילו לאמפל אמריקן סיכוי טוב להיפלט ממנו.

מדד יתר־50

ארבע מניות אינן עומדות כעת בשיעור אחזקות הציבור הנדרש כדי להישאר במדד יתר־50: אי.בי.אי בית השקעות, פטרוכימיים, לפידות וסאטקום מערכות. מי מהן שלא תעלה את שיעור אחזקות הציבור עתידה להיפלט ממנו.

מניות הנמצאות מתחת למקום ה־160 בדירוג שווי השוק של המאגר עתידות גם כן לצאת מיתר־50, וכרגע נראה שבלופניקס, גרינסטון, ואינקרדימייל ייצאו מהמדד בגלל תנאי זה.

קשה יותר לאפיין את המניות שייכנסו למדד, בגלל הזמן הרב שנותר עד למועד הקובע. כניסתה של חנ"ל יה"ש למדד יתר־50 נראית כרגע כמעט ודאית, ועל מקומות נוספים במדד יתמודדו ארד, גבעות יה"ש, נפטא חיפושים יה"ש, ספקטרוניקס, אנליסט, ח.מר ודקסיה ישראל.

מדד נדל"ן־15

במדד נדל"ן 15 נמצאות מניות ממגזר הנדל"ן והבינוי לצד מניות של חברות אחזקה והשקעות שלפחות מחצית מהכנסתן השוטפת נובעת מנדל"ן. קריטריון ההכנסה גורם לאפקט של "דלת מסתובבת" בכל הקשור לכניסה וליציאה מהמדד אצל מניות קרדן אן.וי ואלביט הדמיה. גם השיטה החדשה אינה פותרת בעיה זו, ואם שיעורי הכנסותיהן מנדל"ן של קרדן אן.וי ושל אלביט הדמיה יגדלו ברבעון הקרוב, הן יכולות לחזור למדד.

אם מניית עזריאלי תונפק עד 15 ביוני, היא עתידה להיכלל גם במדד הנדל"ן. לעומתה ייצאו מהמדד המניות בעלות שווי השוק הנמוך ביותר - כאשר מספר היוצאות ייקבע לפי מספר הנכנסות.

מדד פיננסים

במדד זה לא תהיה הגבלה על מספר המניות, והוא יכיל את כל מניות הפיננסים הנמצאות במאגר. המניות הצפויות להיכנס אליו הן ביטוח ישיר, דקסיה ישראל, פועלים אי.בי.אי, אנליסט ולידר שוקי הון. מנגד, אם אי.בי.אי בית השקעות לא תעלה את שיעור אחזקות הציבור, היא תצא מהמדד.

מדד תל טק־15

המדד הטכנולוגי מכיל כעת 14 מניות (לאחר הוצאת וריפון מהמדדים), ופירוש הדבר הוא שביולי אמורה להיכנס אליו מניה נוספת. כרגע מסתמנות ארבע מועמדות - אודיוקודס, קמהדע, שמיר אופטיקה וקומפיוג'ן - והמניה שתיכנס אליו בסופו של דבר תהיה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר מבין הארבע.

שינוי מהותי נוסף במדד הוא העלאת המשקולת המקסימלית ל־15%. שינוי זה יעלה את המשקולת היחסית במדד של אלביט מערכות, נייס ומלאנוקס; המשקולת של איזיצ'יפ תישאר כמעט בלא שינוי; והמשקולות של שאר המניות במדד יקטנו.

תל דיב־20

כיום כולל המדד את אותן מניות בעלות תשואת הדבידנד הגבוהה ביותר מבין המניות הכלולות במדד ת"א־100, כאשר המשקולת של כל מניה תלויה בערך השוק שלה. השיטה החדשה תכניס שני שינויים: המשקולות במדד יתנתקו מערך השוק של המניות, והן יהפכו לאחידות — בשיעור של 5% למניה. מלבד זאת יחול שינוי בהגדרת המדד, כך שהוא יכלול את המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין כלל המניות הקיימות במאגר (לאו דווקא אלו הכלולות במדד ת"א־100).

אם מנסים לנבא את השפעת שני השינויים הללו וכשמוסיפים את הכסף הרב שמנהלות תעודות הסל, מקבלים מתכון בטוח לצרות. מדוע? כיוון שתיתכן כניסה של מניות שערך השוק של אחזקות הציבור בהן נמוך מהביקוש שיזרימו אליהן תעודות הסל.

"כלכליסט" העיר לבורסה על כשל זה, ובתגובה נמסר כי באחת מישיבות הדירקטוריון הבאות ייקבע ערך שוק אחזקות ציבור מינימלי (טרם נקבע גובהו) כתנאי קבלה למדד. לכן, הכללים של מדד תל דיב־20 עדיין לא נקבעו סופית.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק