משרד ראש הממשלה והאוצר מגבשים תוכנית לקיצוץ שכר הבכירים

משרדי ראש הממשלה והאוצר מצטרפים לניסיונותיהם של יו"ר רשות ניירות ערך זהר גושן ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר, ומגבשים בימים אלו שתי הצעות שמטרתן להיאבק בשכר הבכירים.

ההצעה הראשונה, שמטרתה לפגוע ישירות בשכרם של המרוויחים הבכירים, היא הצגת שתי מדרגות מס חדשות ועל ידי כך הטלה של שיעור גבוה במיוחד של מס הכנסה על המשתכרים יותרמ-150 אלף שקל ומ-200 אלף שקל בחודש. לפי שעה היא נשמרת בסודיות רבה, אך היא צפויה להוות צעד לביטול ההצעות המועלות בכנסת להגבלת שכר הבכירים.

כיום שיעור המס המרבי בישראל הוא 45% והוא נגבה מכל שקל של שכר מעל ל-37,890 שקל בחודש. על פי ההצעה, שהונחה על שולחנם של ראשי משרד האוצר, ייקבעו שתי דרגות מס חדשות: 55% מס ייגבה החל משכר של 150 אלף שקל בחודש, ו-60% מס ייגבה החל משכר של 200 אלף שקל בחודש.

כך, לדוגמה, מנהלי בנקים וחברות גדולות במשק המשתכרים 250 אלף שקל בחודש, למשל, ישלמו אם ההצעה תתקבל 45% מס עד להכנסה של 150 אלף שקל, 55% מס על כל שכר שיקבלו כמשכורת מ-150 אלף ועד ל-200 אלף שקל ו-60% מס על כל שקל שישולם משכר של 200 אלף שקל.

על פי ההערכה, יש בישראל כ-500 עובדים בכירים המשתכרים יותר מ-150 אלף שקל בחודש ועוד כ-200 המשתכרים יותר מ-200 אלף שקל בחודש.

לצידה של הצעה זו, מתגבשת לה הצעה מקבילה שמטרתה לפגוע בחברות אשר משלמות שכר גבוה. היא מציעה שלא להכיר עוד לצורכי מס בשכר שיהיה גבוהמ-80 אלף שקל בחודש – דהיינו שכר של כמיליון שקלים בשנה. גורם בכיר באוצר הסביר אתמול כי "המשמעות היא שאם בעתיד חברה תרצה לשלם שכר מטורף של 18 מיליון שקלים בשנה, היא תצטרך להסביר לרשות לניירות ערך את ההוצאה שתגיע למעשה ל-35 מיליון שקלים, שכן לא תהיה עוד מותרת להכרה לצורכי מס. אני רוצה לראות את החברה שתמשיך לשלם שכר בלתי סביר בסכומים כאלה."

ההצעה הזאת, לדברי יוזמיה, צמודה לתקרה החדשה של תשלומי הביטוח הלאומי שתיקבע עם גמר הוראת השעה הקיימת. עד אוגוסט 2009 לא נגבה ביטוח לאומי מעל לשכר שהיה שווה לחמש פעמים השכר החודשי הממוצע במשק,כ-8,000  שקלים – דהיינו משכר הגבוה מ-40 אלף שקל בחודש.

מאז, החלה "גזירה" שעליה החליטה הממשלה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, והתקרה היום הינה עשר פעמים השכר החודשי הממוצע במשק, דהיינו 80 אלף שקל. ועל כל שקל של שכר משולמים 12%ביטוח לאומי. בדצמבר הקרוב יפוג תוקפה של גזירה זו, והיוזמה הנוכחית היא להשאיר את התקרה על גובהה הנוכחי. על פי ההערכה, ישנם כעשרת אלפים עובדים בחברות הציבוריות בישראל המשתכרים יותר מ-70 אלף שקל בחודש.

ערב צאתו לסין אמר שר האוצר יובל שטייניץ ל"ידיעות אחרונות" כי אין להעלות על הדעת ששכר הבכירים בחברות ציבוריות יוגבל באמצעות חקיקה. "עם זאת," הוסיף, "אנו נמצא דרכים יצירתיות אחרות להיאבק בשכר בלתי סביר שמשולם לעובדים בכירים בארץ."

גורם בכיר במשרד האוצר ציין כי יש לגרום לכך שבדירקטוריונים של החברות הציבוריות ימנעו בעתיד תשלום של שכר מופרז לבכירים. "אנו מתכננים לגבש הצעות נוספות," אמר, "כדי שבעתיד לא יהיה משתלם לקבל שכר גבוה במיוחד ובלתי סביר."

ההצעה שהגישה לכנסת ח"כ שלי יחימוביץ' קראה להגביל את שכר הבכירים לסכום הגבוה פי 50 משכר המינימום במשק - 3,850 שקל. המשמעות היא הגבלת השכר החודשי לסכום מקסימלי של 192,500 שקל ברוטו בחודש. בניגוד להצעות החדשות, מדובר בהגבלת שכרם של כ-200עובדים בכירים בלבד בחברות הציבוריות בישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ידוע כמתנגד לגביית מסים גבוהים על עבודה, והוא אף היה מיוזמי הרפורמות במס הכנסה להפחתת שיעורי המס הנגבים מהעובדים. עם זאת, בהקשר לשכר הבכירים הוא צפוי לתמוך בהטלת מס גבוה על המשתכרים משכורות גבוהות  מ-150 אלף שקל ואי-הכרה לצורכי מס על משכורות גבוהות במיוחד.

נתניהו אף מינה ועדת שרים מיוחדת, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, שכבר התכנסה השבוע לישיבתה הראשונה. חלק מההצעות המתגבשות במשרדי ראש הממשלה והאוצר צפויות להיות מובאות בפני הוועדה בישיבותיה הבאות. בוועדה חברים גם שר האוצר שטייניץ, שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר ושר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג.