"מיליארד דולר בקלינטק יפתרו את הצרות"

מדינת ישראל נאבקת היום עם מפלצת דו־ראשית: משבר המים והתלות בנפט זר. קידום תחום הקלינטק והפיכתו ליעד לאומי הם הדרך היחידה לעורר את הציבור הישראלי מהקיפאון שבו הוא שרוי כיום. זוהי הנחת היסוד במניפסט הכלכלי־חברתי שמפרסמים איש העסקים ויו"ר גאון אחזקות, משה גאון (46) והכתב והפרשן הפוליטי של ynet אטילה שומפלבי (31) בספר חדש שייצא לאור מחר.

משה גאון הוא יו"ר משותף (יחד עם בוקי אורן) של הפורום הבילטרלי לקידום הקלינטק של לשכת המסחר ישראל אמריקה. כיו"ר גאון אחזקות, גאון מעורב בקידום טכנולוגיות של חברות הזנק שעוסקות בפתרונות לתחום המים ואנרגיות מתחדשות.

מיתוג מחדש לציונות

הספר "הציונות החדשה" נולד לאחר מסע שארך שלוש שנים בניסיון לרענן ולעדכן את הציונות, לאחר אין־ספור התייעצויות ובירורים עם בכירים במגזר הפרטי והציבורי. ברגע שהמדינה תרים את ראשה מהבוץ ותתמודד עם משבר המים והנפט, תשוב, לדבריהם, לעם תחושת הגאווה והשותפות, והדבר יתרום לשיקום חוסנה של ישראל וביטחונה.

אטילה שומפלבי. רק חזון יוכל לרתום את האזרחים | צילום: ירון ברנר, YNET

המתווה המשורטט בספר פשטני: המדינה תקים קרן לאומית לתחום הקלינטק דרך חקיקה ממשלתית. לאחר שהמדינה תוכיח מחויבות פיננסית לנושא, גם אנשי העסקים יצטרפו למימון, שישמש להקמת מכון מחקר לאומי בפריפריה אשר יתמקד בשתי מטרות: מציאת חלופות לנפט, ופיתוח טכנולוגיות לניצול יעיל יותר של מי שתייה, לרבות התפלת מים והפקתם בצורה חסכונית. בניית המכון תמגנט את מיטב המדענים חזרה לישראל, וכפועל יוצא גם תפריח את הפריפריה. על הקרן תפקח "מועצה לאומית" שתתפקד כגוף המנהל ותקבץ אישים מובילים מתחומי ניהול, כלכלה, אקדמיה ומדע. תקציב הקרן יעמוד על מיליארד דולר למשך עשר שנים, שמחציתם יגיעו מתקציב המדינה ומחציתם מגופים פרטיים.

גאון ושומפלבי סבורים שרק חזון בסדר גודל של הקמת המדינה יוכל לרתום את האזרחים והממשלה לטובת התוכנית. המפתח להצלחה טמון קודם כל בהכרה של הציבור ביכולותיה של ישראל. "הדשדוש המתיש באותה משבצת מנטרל אותנו", טוענים השניים בספר ומבקשים לנטרל את השפעתם של "הוגי דעות מתוחכמים שמתחרים בינם ובין עצמם במציאת סופרלטיבים שליליים לתיאור עד כמה תקועה המדינה". האינטלקטואלים הישראלים עסוקים, לדבריהם, בהלקאה עצמית ומשולים לרופא עם שפע דיאגנוזות אך נטול מרשמים והמלצות אופרטיביות. הלהט של דור המייסדים פינה מקום להתבכיינות, נוסטלגיה ושנאה עצמית. הספר שם את הדגש על השאלה של העיתונאי תומס פרידמן: מה יש לחברה שלנו יותר, זיכרונות עבר או חלומות לעתיד? הציונות היתה חלום, שהפך בישראל של 2010 לביטוי מרוקן מתוכן. "הציונות זקוקה נואשות ליעדים חדשים, מוגדרים ומאתגרים, ומעל לכל: מעודכנים", נכתב בספר.

אין מדובר בציונות מיליטריסטית. חרף ההכרה בטרור כאויב העיקרי של המדינה, "הציונות החדשה" מבקשת לפגוע במקורות המימון שלו: הנפט הערבי, שהוא גם גורם מזהם ויקר. גם משבר המים מערער את יציבות האזור כולו, ואולם התמיכה הממשלתית בחברות להשבחת מים דלה. מדובר בבעיה אוניברסלית: 1.1 מיליארד בני אדם חיים במחסור חמור במי שתייה.

המתנגד העיקרי לתוכנית: משרד האוצר

לא חסרים גורמים שיטרפדו את היוזמה, ובראשם אילי הון שמרוויחים מהמצב הקיים, וגורמי ביורוקרטיה שחוששים משינוי. עם זאת, האיום הגדול ביותר יגיע ככל הנראה ממשרד האוצר. הקרן תדרוש מימון ממשלתי בהיקף של 50 מיליון דולר מדי שנה, למשך עשור. חלקו אמור להגיע מתקציב משרד הביטחון, מתוך הכרה כי חלופות לנפט ופתרונות למשבר המים מהווים כלים להתמודד עם האיומים על קיום המדינה. "פתרונות טכנולוגיים שעשויים לשנות את עולם האנרגיה הם אינטרס ביטחוני לא פחות מאשר מטוס קרב, צוללת או טנק חדשים", נכתב. מחצית המימון השנייה תגויס משלל מקורות כמו כספי יהדות התפוצות, הנפקת איגרות חוב ספציפיות לקרן, מימון חוץ של מדינות המערב וקרנות הון סיכון פרטיות. גאון אף נוקב בשמו של מועמד אפשרי לעמוד בראשות המועצה: יו"ר טבע בדימוס אלי הורביץ, שיזם בעבר פרויקט לתכנון עתיד ישראל, ושאותו גאון מכנה "איש של מדיניות ארוכת טווח".

משה גאון. "צריך לחשוב במקביל" | צילום: אוראל כהן

לדברי הכותבים, הקמת מכון המחקר הלאומי תצית את העניין של בני נוער במדע, ותהפוך לאבן שואבת של מדענים בעולם. הם גם מתייחסים לפרויקט הלאומי של העשור האחרון - הפיכת ישראל למעצמת הייטק - שלדעתם הצליח באופן חלקי. בספרם משתלחים גאון ושומפלבי ב"אמני האקזיט", כדבריהם, ומעריכים שבתוך עשור ייוותרו בישראל רק מוקדי מחקר ופיתוח כיוון שהייצור יעבור למדינות מעבר לים.

הרומן בין השניים החל ב־2004. גאון ניהל את הקמפיין של אהוד ברק לראשות מפלגת העבודה בזמן ששומפלבי סיקר אותו ל־ynet. באחת מפגישות הצוות שהתקיימו מדי יום שישי בסלונו של ברק שאל גאון את הדוברת של ברק: "מי זה השומפלבי הזה שקורע את ברק כל הזמן בתקשורת?". הדוברת, שהתרשמה מיכולותיו של העיתונאי הצעיר, לחצה עליהם להכיר ולהפסיק להתלחש מאחורי הגב. "אף שהתנגדתי, קבעו לנו פגישה באמצע היום", משחזר שומפלבי. "עצרתי במשרד שלו בדרך לכנסת, וכשפתחתי את הדלת הוא פתאום עמד מולי. עצרנו והסתכלנו זה על זה. וזהו: הוא ביטל את כל הפגישות לאותו יום, וישבנו ודיברנו על פילוסופיה, פוליטיקה, פסיכולוגיה, ומה לא".

גאון: "דיברנו איך ההתמודדות עם משבר המים והתלות בנפט יאפשרו ליצור דו־קיום ולהוביל לשלום אזורי".

שומפלבי: "פתרון משבר המים יוביל למהפכה במזרח התיכון. אין לנו ברירה, אנו מוקפים בחיזבאללה ואיראן וסוריה ועזה, ומנסים לחסל אותנו דרך טילים שממומנים מפטרו־דולרים. הבנו שאין סיכוי אחר לנצח את האסלאם הפונדמנטליסטי".

התייבשות: משבר עולמי

גאון: "במקום לחשוב בטור צריך לחשוב במקביל. חובה להשקיע בביטחון אבל במקביל יש לפתח יתרון אסטרטגי חדש, והמים זה הנפט של המאה ה־21. מדינות שלמות עוברות תהליך של מִדבוּר, וזה הולך ומחריף. מגיעים לכאן סנאטורים מוושינגטון וממישיגן ומספרים על בעיות העברת מים וסינון מים, היית מאמין? כך גם באוסטרליה, במלטה, ביוון, בספרד - כולם מתייבשים. יש מאות רעיונות ויוזמות בישראל אבל אין יכולת לממן אותם. מאות עומדים בתור לקבל כסף מהקרנות, ואומרים להם אולי נגיע אליכם בעוד כמה שנים. אני מציע לבנות תשתית מסודרת מאורגנת תחת מטרייה לאומית". גאון אינו מתאמץ להסתיר את הלהט בדבריו: "ישראל יכולה לפתור את הבעיה. הוכחנו שיש לנו הידע והיכולת".

אבל למה לקרוא לזה "ציונות"?

שומפלבי: "היעד המקורי היה להקים את המדינה, ובכך הצלחנו. אבל בניגוד לחלום האמריקאי האין־סופי, אנחנו קפאנו במקום. היום כולם נזהרים מלגעת במילה ציונות, ואף אחד לא יודע מה היא בעצם מכילה. אנחנו רוצים למלא אותה בתוכן".

גאון: "מדינה אינה שונה מחברה עסקית. ראש הממשלה הוא המנכ"ל, האזרחים הם העובדים והם רוצים לדעת לאן הם הולכים. מגדירים את היעד ואומרים, בעוד איקס שנים נהיה פה. טכנולוגיה היא הכלי, אבל צריך להגדיר יעד. היעד שלנו חוצה מפלגות ומביא לקונצנזוס לאומי. מי יתנגד לפתרון בעיית המים והנפט? אנחנו מגדירים יעד שפותר את הבעיות האסטרטגיות?".

הממשלה כבר אישרה תוכנית להשבת מוחות ב־450 מיליון שקל.

גאון: "כולם משוכנעים שהצורך קיים, אבל כשזה מגיע לפרקטיקה של הקדשת משאבים, אז כל שר מנסה לתעל כספים למשרד שלו. האמירה שלנו מבוססת על ריכוז מאמצים ומרכוז השיח".

עם מי התייעצתם בגיבוש הרעיון?

גאון: "שיתפתי כמה חברי כנסת, והתגובות היו טובות, אבל כל חבר כנסת אמר שזה לא בתחום שלו. הרעיון הכללי מצא חן גם בעיני כמה מהמנכ"לים שדיברנו אותם, בהם עמוס שפירא מסלקום, שבריחת המוחות היא נושא קרוב ללבו; ארז מלצר, מנכ"ל גדות; משה קפלינסקי מבטרפלייס; ובוקי אורן. כולם מחפשים את המנוע שיניע את המיזם וזו צריכה להיות המדינה. הבעיה היא שחלקם אינם מאמינים שהפוליטיקאים יירתמו לרעיון".

"פתרונות טכנולוגיים הם לעיתים אינטרס בטחוני לא פחות ממטוס קרב" | צילום: גדי קבלו

כמי שמכיר היטב את ברק, אתה באמת מאמין שהוא יסכים לתת יד ולממן את זה מתקציב הביטחון?

גאון: "אם ברק רואה עצמו כראש ממשלה בעשר השנים הקרובות - הוא ילך על זה. הוא איש חובב מדע, בוגר MIT, מאמין בתעשיית המדע ומבין את המשמעות של מכוני המחקר. לא דיברתי איתו על זה, אבל הוא יסתכל על הדברים בראייה יותר רחבה ממה שזה יעשה למשרד הביטחון".

אתם מאמינים שאנשי עסקים יכניסו את היד לכיס?

גאון: "ניתן לרתום את כל מי שמתעסק בקלינטק. גם גאון אחזקות מנסה לקדם את הנושא בצורה פרטית, אבל הייתי מעדיף שזה ייעשה בצורה לאומית. אין כוח חזק יותר ממדינה, והיא יכולה לשנות את כל תעשיית הקלינטק, בייחוד משום שקרנות ההון סיכון הגדולות מפחדות מהמודלים העסקיים ארוכי טווח של הקלינטק. לא קיים כיום מודל השקעות כזה, אבל אפשר לבנות מודל מיוחד לטובת הנושא".

במקום להלאים את המחקר, אולי עדיף שהמדינה תיתן תמריצים לחברות פרטיות?

שומפלבי: "בחזון שלנו יש היבט חברתי. המטרה היא לא לזרוק כסף על קרנות פרטיות, אלא גם לקדם את הנגב והגליל. קנדי אמר, 'בואו נגיע לירח' בזמן שארצות הברית היתה משוסעת אחרי מלחמה כושלת בקוריאה. חשבו שהוא משוגע, אבל הוא הציב יעד לאומי שמתאים לכותבי מדע בדיוני, וזה הצליח".

הוא משוכנע שהסברה יעילה תאפשר לחזון להיהפך למציאות: "הפוליטיקאים יבינו שאין ברירה, זה חייב לקרות. מספיק שראש הממשלה יאמץ את החזון וכל השאר יתגלגל לבד".

גאון: "יש דברים שנעשו כמו הקרן הדו-לאומית Bird לתחומי האנרגיה המתחדשת, אבל בסדרי גודל קטנים של מיליוני שקל. הקמת מכון מחקר לאומי - אי אפשר לדמיין מה הדבר הזה יניע ברגע שיתחיל. בטפטופים של יזמים פרטיים זה ייקח 40 שנה אבל מנוע ממשלתי יקצר זאת ל- 10 שנים. קרן אקווה אגרו שלנו הוקמה על ידי אבא שלי לפני 3 שנים וגייסה כסף אך ורק לטובת חקלאות חכמה ומים ואנרגיות מתחדשות. יש עשרות חברות שמתדפקות על הדלתות אבל אנו לא יכולים לממן אותם כי אין לנו מספיק כסף. יש רק עוד את קרן ישראל קלינטק, וגם היא של יזמים פרטיים. זה לא יכול להיות שיש רק שתי קרנות שמממנות את התחום הזה. יש מאה חברות חדשות כל שנה בתחום הזה עם רעיונות להתפלה ואלטרנטיבות לנפט ורוח וסולר, ואנו משקיעים רק בתשע חברות הזנק בתחום. כל חברה צריך לתקצב במאות אלפי דולרים או כמה מיליונים בשלב הראשון - רק לשים מעבדה וכמה עובדים שיבדקו את הנושא. הקמת בטא סייט (מרכז ניסוי) לוקח עוד שנתיים שלוש כדי לראות שזה עובד. אבל בניגוד לתחום ההיי טק שבו הרעיונות עוברים לחו"ל, בקלינטק הטכנולוגיות יוצרות באופן טבעי תשתית למפעלים כחול לבן".

ומה הלאה? איך מקודם הרעיון?

גאון: "נעלה את הרעיון בכנסים ובפורומים הנדרשים. נדחוף את הפוליטיקאים להתחיל דיון ציבורי ולהזיז דברים בכנסת, בזמן שאני ארתום את אנשי העסקים. אנחנו לא מחפשים קרדיט, ולא המצאנו את תעשיית הקלינטק. הדבר החשוב ביותר הוא שיוגדר יעד לאומי לעשר השנים הקרובות".