בחצר האחורית של האקספו: רוקפלר בשירות איכרי סין

תערוכת אקספו שנגחאי 2010 מסתמנת, כבר בשבוע הראשון לפתיחתה, כתצוגה ראוותנית של חדשנות, יצירתיות והרבה הרבה כסף שהשקיעו המארגנים הסינים והמדינות המשתתפות. אולם בשולי האירוע נמצאים גם אלה שהצליחו למצוא זווית קצת אחרת, יצירתית לא פחות, וליצור באמצעותה את "האקספו של האיכרים" בתוך חגיגת האורבניזציה הגדולה.

התערוכה "Peasant Da Vincis", שנפתחה בשבוע שעבר במוזיאון הבונד המחודש של שנגחאי, מציגה אוסף של המצאות טכנולוגיות שאיחרו את זמנן. ניתן למצוא שם רובוטים, מטוסים, מסוקים, צוללות וצלחות מעופפות שנוצרו כולם בחצרות אחוריות ברחבי סין. היוצרים הם איכרים חסרי כל הכשרה טכנולוגית שהיה להם חלום: לעוף, לצלול מתחת למים או ליצור רובוט שיעבוד במקומם. מה שיצא מהחלומות האלה בעזרת הרבה עקשנות, יצירתיות בריאה והחומרים הפשוטים ביותר מוצג במוזיאון, ובו־בזמן, מעבר לנהר בשטח האקספו, מציגות מדינות העולם את חידושי הטכנולוגיה האחרונים. נראה שקשה למצוא ניגוד גדול יותר.

הכניסה לאקספו האיכרים. זווית קצת אחרת | צילום: רחל בית אריה

וואנג צ'יאנג, איכר ממחוז סצ'ואן, מספר כי חלם מילדותו על מטוסים. הוא החליט להגשים את החלום ובנה דגמי מטוסים בזה אחר זה, עד שהצליח לבנות כמה מטוסים קטנים ולהטיס אותם בעצמו. כדי להגיע לתערוכה בשנגחאי הוא טס בשבוע שעבר, לראשונה בחייו, בטיסה מסחרית. מטוס העץ המגושם והחינני שבנה תלוי בתערוכה מגג הבניין שהוקם על ידי משפחת רוקפלר בתחילת המאה ה־20. לצדו מככבת צוללת פרימיטיבית של טאו שיאנגלי, איכר מאנחווי, מסוק במבנה מסובך שהוקם בחצר אחורית במחוז ג'יאנגשי ועוד עשרות יצירות דומות.

האטרקציה הגדולה במקום היא הרובוטים המשונים ושובי הלב של וו יולו, שמתגורר בכפר ליד בייג'ינג וכבר נהפך בסין לסלבריטי לכל דבר בזכות המצאות כמו אלה. אנשי הפח שלו מושכים ריקשה, עובדים על פיגום, ולקראת התערוכה בשנגחאי למדו גם לצייר בסגנונו של הצייר האמריקאי ג'קסון פולוק. וו מדגים לבאי התערוכה כיצד הוא מייצר את הרובוטים בסדנה שהוקמה במיוחד למטרה זו.

ובינתיים באקספו האמיתי "כרית סיכות ב־25 מיליון ליש"ט" מדינות רבות השקיעו סכומים מסחררים וחסרי תקדים בביתנים שלהן ביריד אקספו העולמי בשנגאחי רחל בית־אריה, שנגחאי, תגובה אחתלכתבה המלאה

מניעים את כלכלת העיר

התערוכה הייחודית, המהווה עקיצה קטנה כלפי החזית הנוצצת של תערוכת האקספו וסכומי העתק שהושקעו בה, נולדה מרעיון של האמן צאי גואוצ'יאנג. צאי אוסף המצאות של איכרים במשך שנים והחליט להביא אותן לשנגחאי דווקא בזמן שהעיר חוגגת תחת הסיסמה "עיר טובה יותר - חיים משופרים". על קיר שלם ולא מטויח בחצר המוזיאון רשם צאי באותיות גדולות סיסמה משלו: "האיכרים עושים את העיר טובה אף יותר". בשנגחאי, המוטו הזה נכון באופן מילולי ממש, שכן מי שבונה בפועל את העיר המתחדשת הם אנשי הכפרים שזורמים אליה כדי למצוא עבודה ונהפכים לפועלי בניין.

אף שיוצאי הכפרים הם אלה שמניעים את כלכלת העיר, לפי דיווחים שונים רבים מהם סולקו משנגחאי לפני פתיחת האירוע ואישורי השהייה שלהם נשללו, זאת כדי שלא ייפגעו בחזית הנוצצת שהבירה הפיננסית הסינית מנסה להציג. הפער בין האזורים הכפריים לעירוניים בסין הגיע לשיא של כל הזמנים השנה, ומהווה אולי את הבעיה החברתית החמורה ביותר שעמה תצטרך המדינה להתמודד בשנים הקרובות.

מיצג בתערוכה. המצאות שאיחרו את זמנן | צילום: רחל בית אריה

השרטוטים של דה וינצ'י

"רציתי להראות דווקא בזמן החגיגה הבינלאומית שגם לאיכרים יש קול, ושחלק מהדאגה לשיפור איכות החיים בערים צריך להפנות גם ליצירת חברה שוויונית וצודקת יותר", צאי מסביר. לדבריו, הוא קרא לתערוכה בשמה כי ההמצאות של האיכרים הזכירו לו את השרטוטים העתיקים של ליאונרדו דה וינצ'י, שחלם על מכונות שהיו מעבר להישג ידו בטכנולוגיה של אותם ימים.

יותר מכל, הרובוטים העליזים של וו ושאר המכונות בתערוכה מזכירים את המקורות של תערוכת האקספו עצמה, במאה ה־19, אז השתמשו בה ממציאים כדי לחשוף לעולם מכשירים דמיוניים כמו הטלפון. באתר מלא חסויות של חברות עתירות ממון וממשלות עתירות אגו, התערוכה הקטנה מזכירה שהמצאות עדיין יכולות לקרות בחצר, או בתוך הראש של איזשהו איכר תמהוני עם חלום.

peasant da-Vincis, עד 25 ביולי, Rockbund Museum No 20 Huqiu Road, The Bund, Shanghai