דן תפרן

בחודשים האחרונים עולה לכותרות בישראל הנושא של החינוך הפיננסי, ומכל פינה צץ לו יועץ לכלכלת המשפחה שמציע לכל אחד מאיתנו דרכים למקסם את המקורות שיעמדו לרשותו ולרשות צאצאיו. במקביל מציעים הבנקים שלל תוכניות חיסכון לציבור הרחב ולמרבה הפלא ההיסטוריה לפחות מלמדת שהבנקים רחוקים מלחנך אותנו פיננסית.

אם הבנקים בישראל מציעים לציבור חסכונות עבור בר מצווה, חתונה, או דירה עם הולדת הבן או הבת ולא מעלים את האפשרות של חתימת הסכם ייעוץ עם יועץ השקעות, אז נראה שדן ה'חסכן' יהפוך ל'תפרן'. טווח כה ארוך של חיסכון מחייב כל משקיע באשר הוא, גם אם הוא שונא סיכון לחלוטין, לשקול אפשרות של חשיפה לאפיק השקעה מנייתי, או אג"חי.

אם הבנקים מחנכים את הציבור מבחינה פיננסית, עליהם לדאוג לא רק לאינטרסים העצמיים שלהם כמו הפקדה של הלקוחות בפקדונות, אלא להציע להם קורסים להכרת שוק ההון, ולאו דווקא השקעה בשוק המניות. שוק האג"ח דווקא, הוא המקום הפשוט יותר להתחיל להשקיע בו.

בנק הפועלים מציע כיום את תוכנית "דן חסכן" לדירה שבמסגרתה מופקדים לפחות 100 שקלים בחודש לחיסכון של 15 שנה. הריבית לא מצוינת מפורשות בתנאי החיסכון, אך כן נאמר שהיא קבועה, עולה ומתחלפת למתמידים בחיסכון. גם כאן לא נאמר כיצד.

בדיקה פשוטה מראתה שמי שיפקיד 100 שקלים בכל חודש במשך 15 שנה ייהנה בסוף התקופה מחיסכון מצטבר של 22,679 שקלים, בהנחה שהריבית הקבועה השנתית לאורך התקופה תעמוד על 3%. אם הריבית תעלה ל-5% לשנה אז החיסכון כבר יעלה ל-26,729 שקלים. אבל נראה שאף בנק לא יעניק ריבית שנתית כזו, לפחות נכון להיום ולריביות שהציעו הבנקים בשנתיים-שלוש האחרונות.

האם אותו "דן חסכן" יוכל לקנות דירה בכספים האלה? ניתן להניח שכל לקוח חסכן שייכנס לסניף בנק הפועלים עם 26,729 שקלים וייבקש משכנתא שתשלים לו סכום ראוי לרכישת דירה ייזרק מכל המדרגות - הוא וקופת החיסכון שבא איתה.