קובעים דירוג אחיד

כמו בכל תחום, גם בעולם ההשקעות אין ארוחות חינם. קרנות שמשיגות בתשואות גבוהות בפרקי זמן קצרים מתאפיינות גם ברמות סיכון גבוהות

מדי שנה אנו רואים כי גופים פיננסיים שונים מעידים על עצמם כמי שמחזיקים במקום ראשון בהשגת התשואה הטובה ביותר. אלא שהתחלופה המהירה והמפתיעה הזאת בצמרת הדירוג מצביעה על כך כי תשואה בלבד - הפרמטר שעליו מושתתים מרבית מנגנוני הדירוג הידועים - אינה מהווה מדד אמין ומספק לדירוג הקרנות.

כמו בכל תחום, גם בעולם ההשקעות אין ארוחות חינם. קרנות שמשיגות תשואות גבוהות בפרקי זמן קצרים מתאפיינות גם ברמות סיכון גבוהות, ולכן בתקופות של שפל הן עלולות לספוג את הירידות הגבוהות ביותר. מרגע שהבנקים נקראו לדגל והתבקשו לקחת על עצמם את נושא הייעוץ הפנסיוני, התחילו חלקם לחפש מערכות דירוג ממוחשבות שיתמכו בשיקול הדעת של היועצים. לאחר תהליך אפיון ארוך מול לקוחותינו הגענו למסקנה חד־משמעית כי מערכת דירוג אינה יכולה להסתמך על התשואה כפרמטר יחיד, אלא חייבת להתחשב גם בחשיפה לסיכון. כך החלטנו כי דירוג נכסים חכם, אמין ומדויק ישקלל בין תשואה לסיכון ויציג תשואה מתואמת סיכון.

בניית דירוגים מהימנים

ב־2008 עשו קרנות הנאמנות צעד ראשון לקראת בניית דירוגים מהימנים יותר והחלו לפרסם, נוסף על התשואה, גם את מידת החשיפה שלהן למניות ולמט"ח. הרגשנו כי לא די בכך וחיפשנו אחר דרך אשר מצד אחד תסייע ליועץ לאמוד מה רמת הסיכון שהלקוח מוכן לקחת על עצמו, ומצד שני תעריך את רמת הסיכון שאליו חשוף הנכס.

בחנו מתודולוגיות עבודה שונות ולבסוף מצאנו דרך טובה לזהות את העדפות הסיכון של הלקוחות: חיברנו שאלון המפרט כמה סוגי השקעות היפותטיות, הנבדלות זו מזו מבחינת התשואה והסיכון, כאשר הלקוח מתבקש לבחור בהשקעה המועדפת עליו. נוסף על כך, המלצנו ליועץ הפנסיוני לתת דעתו על פרמטרים אישיים של הלקוח כגון: מי האדם שעומד מולי מבחינת גיל ומיקום במחזור החיים (צעיר, בעל משפחה, לקראת יציאה לפנסיה וכו'), מצב סוציו־אקונומי, עיסוק ומהי המטרה שלשמה הוא משקיע. שקלול של מכלול הפרמטרים הללו נותן תמונת לקוח מלאה והגדרה של העדפת הסיכון שלו.

במקביל, כדי לאמוד את רמת הסיכון, הגדרנו כמה פרמטרים הקשורים לנכס עצמו: התפלגות השקעות הנכס בנייירות ערך, ניגודי אינטרסים, השקעות בנכסים לא סחירים ועוד.

תשואה מתואמת סיכון

הבנק או הגוף המייעץ התבקשו לייצר בסיס נתונים שיכיל את התשואות של כל אחד מן הנכסים במשך כמה שנים. ניתחנו את הנתונים ההיסטוריים של הנכסים וסיווגנו אותם לפי רמות סיכון וביצוע. מעבר לחישוב ממוצעים היסטוריים פשוטים של תשואה ושל תנודתיות בתשואה (סטיות תקן), השתמשנו בשיטות סטטיסטיות החוזות כיצד גורמים מאקרו־כלכליים ומאפייני הקרן צפויים להשפיע על ביצועי כל אחת מהקרנות. למעשה, זיהינו מגמות בהתנהלות הקרן והתחשבנו בפרמטרים כמו יציבות והתמדה כדי להסביר את הקשר בין התשואה והסיכון למאפיינים השונים, לרבות הרכב הנכסים (מט"ח, אג"ח, מניות) של הקרן.

לדוגמה, למדנו כי קרן המתמחה בנדל"ן רגישה מאוד לשינויים במצב הכלכלי, שכן אלו משפיעים באופן סיסטמטי על עלייה מהירה במחירי נדל"ן בתקופות של גאות ושל שפל. ויש עוד גורמים חשובים שרצוי להביא בחשבון כאשר מעריכים ביצועים של קרנות: איכות הניהול של הקרן, היציבות הפיננסית שלה ועוד.

דינמיקה של עבודה

לא קיים היום מודל סטנדרטי המוסכם על כולם לגבי הדרך לשקלול מכלול הגורמים שהוזכרו כאן, לכן כל ארגון פיננסי מפתח מודל על בסיס היכולות ומיטב ההבנה שלו. שותפים אמיתיים לתהליך הפיתוח של מערכת הדירוג הם היועצים הפנסיוניים. מערכת הדירוג צריכה בסופו של דבר לשמש אותם ולעשות זאת בצורה אמינה. לכן, לכל אורך התהליך דאגנו להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי המנגנון הממוחשב ליועצים ולוודא כי היגיון זה מתחבר לאינטואיציה העסקית שלהם. על כל פנים, הסביבה הדינמית מחייבת אותנו לעדכן את המערכת בכל פעם שהקרנות והקופות משנות את הביצועים שלהן.

הכותב הוא מנכ"ל GSTAT, העוסקת בפיתוח, ביישום, בהטמעה ובשיווק של מגוון מוצרים העוסקים בניהול סיכונים ובניהול קשרי לקוחות