אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כנס איגוד תעשיית ההייטק: בין הרצליה לירושלים צילום: מיקי אלון

כנס איגוד תעשיית ההייטק: בין הרצליה לירושלים

ענף ההייטק עשה השבוע צעד חשוב והתקרב אל משרד האוצר, אך בדרך נשכחו החברות הגדולות, הפריפריה והמשקיעים הזרים

11.06.2010, 13:46 | אסף גלעד

1. מילה טובה מגיעה לאיגוד החדש של תעשיית ההייטק הישראלי, שבראשו אהרון מנקובסקי. זה הכריז בשנה שעברה כי מטרתו היא לקרב את תעשיית הטכנולוגיה המנותקת כל כך, שהמרחק ממנה לעמק הסיליקון וכיכר טיימס קצר יותר מהמרחק לעמק איילון וגן סאקר.

וכך היה; המעבר של כנס איגוד תעשיות ההייטק מאולמות הכנסים המהודרים של תל אביב לירושלים השתלם הפעם. הוא אפשר לעשרות נציגים של האוצר לפקוד את מסדרונות בנייני האומה ולהתערבב בקרב המחויטים מהרצליה, וסימל אולי יותר מכל את ההתקרבות שחלה בין הענף הא־פוליטי, הנוצץ ביותר במשק, שגם אחראי על 40% מהיצוא הישראלי - לבין משרד האוצר, שמיאן להתערב בו עד כה באופן כה מקיף. השקת התוכנית המקיפה לקידום תעשיית ההייטק, בצירוף נוכחותם של מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, שר האוצר יובל שטייניץ ואפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו, סימלה אולי יותר מכל את ההתקרבות שחלה בשנה האחרונה בין הרצליה לירושלים.

2. מנקובסקי השלים, אם כך, את הברית בין הממשלה לתעשיית ההייטק המקומית, כחלק מהאסטרטגיה החדשה שלו. את ארגון השדולה למען קרנות ההון סיכון בעלות הדימוי המדושן הפך מנקובסקי לארגון של הסיליקון ואדי. אלא שאחת המטרות המוצהרות של מנקבוסקי, שהושמעו כבר בכמה הזדמנויות, מכוונות להידוק הקשר בין הסטארט־אפים לחברות הענק הישראליות, קשר שעשוי להניב בעתיד אקזיט כלל־ישראלי. זאת בנוסח רכישותיה של נייס בתקופה האחרונה, שבהן ענקית ישראלית רוכשת סטארט־אפ מקומי.

את הכנס השבוע אמנם פקדו סטארט־אפיסטים ואנשי הון סיכון רבים, אך חסרונם הרב של מנכ"לי החברות הגדולות היה ניכר. מלבד מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן ומנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד, שהגיעו לכנס מתוקף היותם דוברים, לא נצפו בכנס "רוכשים פוטנציאליים" כגון מנכ"ל נייס זאבי ברגמן, מנכ"ל אמדוקס דב בהרב, מנכ"ל ECI רפי מאור ומנכ"ל קומברס אנדרי דהן. והיכן בדיוק הסתובבו באותו היום מנהליהם של נס טכנולוגיות, אלביט, רד תקשורת, רדווד, וולטייר וסרגון? שוויד, אגב, רכש אתמול סטארט־אפ קטן שהיה יכול להתאים לחזון של מנקובסקי, לולא היה אמריקאי ולא ישראלי.

3. תוכנית האוצר נוגעת בכל תחומי החיים האפשריים של תעשיית ההייטק הישראלי, כך הסבירו השבוע שני ושטייניץ. ואמנם, התוכנית המכובדת נוגעת להוראה, למשקיעים המוסדיים, להשבת מוחות שברחו, לבני מיעוטים ולחרדים. רק את הפריפריה היא שכחה.

התמריץ המעניין ביותר נוגע למשקיעים המוסדיים הישראלים. הממשלה, כך הובטח, תפרוס בפניהם רשת בהיקף של 200 מיליון שקל שתסייע להם לספוג הפסדים, אם ייווצרו. אלא מה? שמועות בענף ההון סיכון מדברות על עלבונן של הקרנות הזרות, שעיקר הכסף בקרנות הישראליות מגיע מהן. הן כבר שואלות: למה רק לישראליות, שלא תרמו שקל, מגיע? אמנם מדובר במשקיעים זרים ורחוקים, שחלקם ודאי אינם מרוצים מהתדמית החדשה של ישראל שנוצרה לישראל בעולם. העדפה מתקנת לישראלים היא אכן מעשה חשוב, אך בל נשכח כי גם הזרים יכולים למשוך ידיהם מכאן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות