מסע ההתשה המפרך של סיביל ג'רמני להסדר חוב

נציגי החברה, שגייסה ביחד עם בעלת השליטה בה, סיביל יורופ, כ־200 מיליון שקל בשוק ההון לפני שלוש שנים, פגשו באסיפה רק עשרות בודדות של משקיעים פרטיים. מרבית המשקיעים המוסדיים כבר חיסלו, כנראה, את השקעתם באג"ח החברה מזמן, ומי שנותרו עם הסחורה המפוקפקת הם מספר מועט של משקיעים קטנים.

בעל השליטה בסיביל פיני צרפתי הגיע באיחור, התיישב בשורות הקהל ולא הציג עצמו בפני הנוכחים. מלבדו, היו עוד כמה נושאי משרה של סיביל ג'רמני, אך מי שהנחה את האסיפה והציג את מצגת החברה למשקיעים היה דווקא איציק חממי, שאינו נושא משרה, אך הציג עצמו כנציג הבעלים. חממי אמר למחזיקי האג"ח כי הם יכולים להתייחס לדבריו כאילו נאמרו על ידי החברה - אולם לא ברור איזה תוקף משפטי יש לדבריו.

חממי, אחיינו של איש העסקים אסף ברזני, הוא אמנם דמות מוכרת לפעילי שוק ההון - אבל לא תמיד בהקשרים מוצלחים במיוחד. בעבר כיהן כמנכ"ל גמול השקעות, שצברה הפסדי עתק ונאלצה להגיע להסדר נושים.

בפתח דבריו אתמול הזכיר חממי למשקיעים כי "סיביל ג'רמני היא חברה קפריסאית". המשפט הזה לא נשתל בתחילת מצגת החברה במקרה, אלא נועד להזכיר לכל מי ששוקל לבקש את פירוק החברה כי כדי להיפגש עם נכסיה, יהיה עליו לנהל הליך מורכב במיוחד. מאחר שנכסי החברה מצויים בפולין ובגרמניה, כדי לתפוס אותם, יהיה צורך, ככל הנראה, לנהל במקביל הליכים משפטיים בשתי מדינות אלו וכן בישראל ובקפריסין. עובדה זו הופכת את הליך הפירוק להרבה פחות אטרקטיבי והרבה יותר מסורבל ויקר - חומר למחשבה עבור בעלי האג"ח לפני שהם ממהרים לאחוז בשוט הפירוק.

בדיקת כלכליסט מופע הלהטוטים של פיני צרפתי: בעלי החוב מתייבשים, בעלי השליטה מרוויחים כל נורות האזהרה מהבהבות מדיווחיה של קבוצת סיביל: הלוואות שלא נפרעות, מלווים מסתוריים שמשתלטים על הנכסים, סמנכ"לי כספים שמתחלפים בקצב והסכם שכר דמיוני לבעל השליטה גולן חזני וסיון איזסקו, 7 תגובותלכתבה המלאה

מסע התשה

חממי חזר וביקש מהמשקיעים לשמור את כל שאלותיהם לסוף והבטיח להשיב על כולן, לא לפני שהתיש את הנוכחים במצגת מרובת פרטים בת שעתיים, שממנה היה קשה לעמוד על מצבה הכולל של החברה. עוד בטרם הסתיימה המצגת, החלו רוב הנוכחים כבר לפזול אל דלת היציאה. כשהגיע שלב השאלות, ביקשו מחזיקי האג"ח לקבל תשובות לשאלות בוערות, אבל חממי לקח אותם למסע התשה נוסף. תחילה התעקש לרשום את כל השאלות שנשאלו ורק אחרי כחצי שעה התפנה לענות עליהן בזו אחר זו:

האם החברה מוכנה להתחייב לא לשעבד נכסים לנושים אחרים עד שניכנס למו"מ?

"אנחנו מוכנים לשקול את הנושא", השיב חממי.

האם החברה תשלם לפחות את הריבית במועד?

"אני לא רוצה לענות מה נשלם ומה לא. אנחנו מחפשים פתרון כולל", אמר חממי.

בכמה אתם מעריכים שתמכרו חלק מהקרקעות בפולין?

"לא נחשוף מספרים לגבי שווי הקרקעות, כדי לא לפגוע במשא ומתן למכירתן".

עם מי ביצעתם את העסקאות שעליהן דיווחתן?

"אנחנו לא חושפים עם מי החברה עושה עסקים", ענה חממי.

מה גובה העמלה שמשלמת סיביל לקרן מור (קרן גידור המנהלת 12 מיליארד דולר ומחזיקה 25% מהחברה־האם סיביל יורופ)?

"אני לא זוכר. אני יכול להגיד שהעמלות לא משולמות מדי חודש, אלא הסכומים נצברים. ההלוואה שנלקחה מקרן הגידור תפחה בתוך שנתיים מ־10 מיליון יורו ל־18 מיליון". חממי טען כי הוא מייצג גם את קרן הגידור.

מהם הביטחונות שניתנו לקרן מור?

"אני לא יכול לפרט. תסתכלו בדיווחים".

"תעזרו לנו לעזור לכם"

סיביל ג'רמני גייסה במהלך השנה שחלפה מימון בריבית של עשרות אחוזים ותוך שעבוד נכסים לגופים המלווים. חממי טען כי לחברה לא היתה ברירה, כיוון שהמשבר הקפיא את המימון הבנקאי. "נאלצנו לממן את הפעילות בכל מיני דרכים, ולקחנו הלוואות מזנין (מימון ביניים - ס"א) בריביות גבוהות. הכוונה שלנו היא שאף אחד מבעלי האג"ח לא ייפגע ולא ימחק את כספו. אנחנו רוצים שתעזרו לנו למצוא מבנה הון שיאפשר לחברה להשביח את הנכסים ולהחזיר את כל החוב", הצהיר חממי, אך לא הציג מתווה של ממש.

צרפתי, שלא פצה את פיו במהלך האסיפה, אמר אחריה ל"כלכליסט": "נשתדל שהתספורת תהיה כמה שיותר קטנה. אל תשכחו שיש משבר עולמי ולא פשוט להשיג כסף. אנחנו לא יותר טובים מממשלת יוון שהרימה דגל לבן. אני לא מבקש מתנות אלא להתאים את מועדי הפירעון לתזרים של החברה".

שעבדתם את הנכס המרכזי, פרויקט מקסימוס בפולין, לקרן מור. בנוסף העברתם לשותף שלכם נכס הכפול בערכו מהחוב והחלפתם לנושה חוב של 15.7 מיליון שקל ב־30.7 מיליון שקל ערך נקוב בשעה שקיים חשש מהותי ליכולת החברה לפרוע חובותיה.

זו לא העדפת נושים?

צרפתי: "החברה לא עושה העדפת נושים. החברה פועלת בזהירות".

כשהנפקת את סיביל ג'רמני ב־2006, הזרמת 2.6 מיליון יורו. מאז משכת 3.7 מיליון יורו בדמי ניהול והחזרת לה 1.4 מיליון יורו בהלוואת בעלים. בעצם משכת את כל ההון העצמי והותרת את החברה רק עם החוב.

"זו הסתכלות לא נכונה. על הכספים שמשכתי מהחברה שילמתי מס, כך שבמאזן הכולל אני מאוזן ואפילו הזרמתי לחברה יותר ממה שמשכתי".

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הגוף המוסדי שמחזיק בכמות האג"ח הגדולה ביותר הוא חברת הביטוח מנורה מבטחים. מוטי מנשה, סוחר שלדים ומנהל בחברת אפסווינג שנמנה על מחזיקי האג"ח הפרטיים, דרש באסיפה: "אם יש לכם הון עצמי של 36 מיליון יורו כפי שהצגתם, אז תממשו את הנכסים ותפרעו את החובות. אם אתם כבר לא סולבנטים, אז אל תקבלו החלטות בלי הסכמתנו ותצהירו שלא תשעבדו נכסים לנושים אחרים". חממי לא השיב לדרישה ורק אמר: "אני מבקש שתנהגו ברחמנות, אף אחד לא ייפגע בהסדר. אנחנו לא מבקשים תספורות אלא פריסה של החוב".

בסוף האסיפה החליטו בעלי האג"ח לבחון את חלופת פירוק החברה. בשלב זה לא יקיימו מו"מ עם החברה ויערכו אסיפה נוספת בעוד כעשרה ימים.