אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"השנתיים האחרונות הוכיחו עד כמה יכולת החיזוי מוגבלת"

רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, ציין בפסגה הכלכלית כי מדיניות פיסקלית ומוניטרית אחראית של ישראל הביאה לשימור של יחס החוב-תוצר מלפני המשבר. קרא לניצול נכון של היתרון שנוצר בהשוואה למדינות העולם

22.06.2010, 17:36 | רחלי בינדמן

"כשעלה הרעיון לקיים פסגה כלכלית חשבנו על האתגר שבקיום כנס שיצליח לחדש ולעניין, אחרי לא מעט (אולי יותר מדי) כנסים, כלכליים ואחרים, שנערכו לאחרונה". כך אמר היום (ג') מנכ"ל פסגות רועי ורמוס בפסגה הכלכלית של "כלכליסט" ופסגות

ורמוס המשיך וציין, כי "המשבר הכלכלי התפתח בשלושה צירים מרכזיים: הראשון - המגזר הפיננסי ומערכת הבנקאות היו כאלה אופטימים שקראו לזה משבר סאב פריים מצומצם, השני - התפתח בהמשך עם גלגול החוב של המגזר הפרטי אל המגזר הציבורי והשפיע על כלכלות של מדינות רבות ברחבי העולם. הציר השלישי, שהתפתח במקביל בשל הגלובליזציה, רמת המינוף המוגזמת, שלא נאמר מופקרת, והבעיות המבניות מהן סובלות כלכלות רבות, נוגע להתרחבות המשבר למקומות נוספים בעולם, דוגמת גוש היורו, באופן המציב סימני שאלה ביחס לשלבים הבאים של המשבר ובעיקר לאופן בו יש להיערך אליהם".

ורמוס הוסיף ואמר, כי "במסגרת כנס זה רצינו לתת ביטוי לשלושת ההיבטים ופנינו לאנשים המתאימים ביותר לתפיסתנו לדבר על נושאים אלו. על המישור הפיננסי נשמע מפיה של הגב' גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי, שאין ראויה ממנה לייצג ניווט מושכל ומוכח של מערכת פיננסית גדולה בתקופת משבר, אבל לא רק ניווט, אלא גם ניצול המשבר להתבססות והתחזקות. על התמודדותן של מדינות עם המשבר נשמע מפיו של שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ. מידת יכולתם של מקבלי החלטות לבצע את הפעולות הנכונות במהלך משבר ולנצל את המשבר לחיזוק היכולות הבסיסיות, היא זו שתקבע את אופן ההתמודדות ואת תוצאותיו. בשנתיים האחרונות השיח הכלכלי הישראלי עוסק במדיניות האחראית שנקטו הממשלה ובנק ישראל במהלך המשבר, ולשמחתנו גם לפניו".

עוד אמר ורמוס, כי "גם אם זה נכון, השאלות הן מה עושים מכאן ואילך ואיך מנצלים נכון את זה שבעוד שברוב מדינות המערב נרשם גידול משמעותי ביחס החוב-תוצר ואני לא מדבר לא על יוון ולא על פורטוגל, במהלך השנתיים האחרונות, הרי שבישראל מדיניות פיסקלית ומוניטרית אחראית הביאה לשימור של יחס החוב-תוצר לאורך המשבר. כך, בעוד שבגרמניה עלה יחס החוב-תוצר במהלך המשבר בכ-20%, בארה"ב בכ-35%, ובבריטניה בכ-50%, בישראל נותר יחס החוב-תוצר ברמתו טרום המשבר - של 80%, בהשוואה לרמה של כ-100% בשנת 2003. אפשר לראות את ההתקדמות העצומה שעשה המשק הישראלי".

פרופ פרופ' קרוגמן מאזין לדברים | צילום: עמית שעל פרופ

מנכ"ל פסגות המשיך ואמר, כי "בספרו של פרופ' קרוגמן, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2008, ומגדולי הכלכלנים של זמננו, 'כלכלה בימי משבר', הוא כותב, בהקשר של המשבר האסיאתי של שנות התשעים, כי כמו השפל הגדול, המשבר פרץ כרעם ביום בהיר, בעוד רוב הפרשנים חוזים גאות מתמשכת, ממש בעת שהמיתון צבר תאוצה".

לדברי ורמוס, משפט זה של פרופ' קרוגמן נכון היום יותר מתמיד. "השנתיים האחרונות, שכללו משבר חריף והתאוששות מהירה (אולי לכאורה), הוכיחו עד כמה יכולת החיזוי הינה מוגבלת בפרט בעידן הגלובליזציה בו רמת ההשפעה של כלכלות - במיוחד אלו הממונפות, במיוחד אלו הגדולות - על כלכלות אחרות הינה גבוהה במיוחד. גם השפעת תוכניות הסיוע הננקטות ע"י ממשלות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם ובעיקר - עיתוין, היקפן ואופיין - קשה מאוד לחיזוי. אנחנו לא יודעים איך יגיבו ומה תיתן התגובה".

"פרופ' קרוגמן אינו רק כלכלן מבריק שמצליח להעביר את מסריו בצורה בהירה, אלא הוא גם אדם שאינו חושש להביע את תפיסותיו גם כשהן מנוגדות לתפיסות מוכרות ולאנשים מוכרים ומובילים. אין לי ספק שהרצאתו של פרופ' קרוגמן תספק לכולנו ניתוח ייחודי של האירועים המתרחשים בעולם ובישראל ותתרום להבנה מעמיקה יותר של האקלים הכלכלי של תקופתנו.

ורמוס הדגיש בסיום דבריו, כי "אנו בפסגות מודעים לגודל האחריות שמוטלת עלינו כמי שמנהלים את כספם של אנשים אחרים, פעלנו ונמשיך לפעול בכל הכוח ובכל האמצעים להמשך להצדקת האמון בנו". 

  • לדבריו של פרופ' פול קרוגמן - לחץ כאן
  • לדבריו של שר האוצר יובל שטייניץ - לחץ כאן
  • לדבריה של מנכ"ל בנק לאומי גליה מאור - לחץ כאן
  • לדבריו של מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון - לחץ כאן
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות