"במשרד הביטחון נוהגים כמו קבצנים"

"אם רוצים מס הכנסה שלילי או רפורמה בהשכלה הגבוהה, אז צריך לשלם במקומות אחרים. הפעם מי שצריכה לשלם מחיר מסוים היא מערכת הביטחון". כך מצהיר בפני "כלכליסט" סגן הממונה על התקציבים והאחראי על תקציב הביטחון במשרד האוצר רותם פלג, 72 שעות לפני הדיון הגורלי בממשלה על תקציב המדינה.

פלג הוא זה שמוביל את הרפורמה בתקציב הביטחון. בלב הוויכוח: קיצוץ של 1.4 מיליארד שקל תוך כדי שינויים בגיל הפרישה מצה"ל, ביטול הטבות מס, שינויים במשך השירות ועוד. במשרד הביטחון סירבו לקבל את גזר הדין, ובשבועות האחרונים יצאו למאבק. בכירי המשרד טענו שנתוני האוצר מטעים ומגמתיים, שמדובר בהפרת התחייבויות וגם הפליגו בסיכונים הביטחוניים.

לטענת פלג, מדובר בכורח המציאות. "אם אנחנו רוצים לתת שירותים אזרחיים סבירים, אז צריך לטפל בתקציב הביטחון", הוא אומר. "אני לא חושב שיש ויכוח על כך שתקציב הביטחון הוא הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה השונים. ואם בשנה כמו 2011 אנחנו יכולים להגדיל את התקציב בכ־8 מיליארד שקל בלבד, אבל משרד הביטחון רוצה כמעט 3 מיליארד, המשמעות היא שלא נוכל לעשות כמעט שום דבר בשום משרד אחר. ולזה אנחנו לא יכולים להסכים".

פלג מפרט: "לתקציב יש הכנסות ויש הוצאות. אנחנו צריכים להגדיל את ההכנסות שלנו בכ־4 מיליארד שקל, ואנחנו יכולים לעשות זאת באמצעות שורה של צעדים. השאלה היא האם אנחנו הולכים להגדיל את דמי הביטוח הלאומי ולהעלות מסים, או לקחת מאנשי הקבע את הטבת המס שיש להם על רכב צמוד. אנשים לא תמיד מבינים שזה או זה או זה. עוגת התקציב היא מוגבלת. אני חושב שעדיף לקחת את ההטבה מאנשי הקבע. נכון שזה פוגע להם בבטן הרכה, ונכון שזה אולי לא נעים למערכת, אבל בהסתכלות היותר רחבה זו שאלה של סדרי עדיפויות".

"60% מההוצאות - על שכר"

ההישג הגדול ביותר שאליו חותרים במשרד האוצר הוא העלאת גיל הפרישה בצה"ל לגיל 57–52 בממוצע במקום 45–42 כיום. "מדובר במקור הגדול ביותר לחיסכון", אומר פלג. "אבל יש גם צד עקרוני. זה לא הגיוני שאיש קבע, בטח ובטח בתפקיד עורפי, יפרוש בגיל 42 או 45 ויקבל לנצח פנסיה מהמדינה. גם אם לא נחסוך כסף בטווח המיידי, מהלך כזה יעמיד את הצבא ואת כל השירות הציבורי במקום אחר לגמרי".

פלג טוען שקביעת גיל פרישה אחיד היא צעד שגוי. "ראש הממשלה הנחה את שר הביטחון והרמטכ"ל לבדוק את הנושא, והם חזרו עם הצעה להעלות את גיל הפרישה ל־49 בממוצע. אבל לגיל הממוצע אין משמעות, כי יש הבדל בין לוחמים ללא לוחמים. אגב, התוכנית שלנו היא לא מאוד רדיקלית. 60% מהוצאות מערכת הביטחון הם על שכר, והמספרים האלה לא קטנים עם השנים - להפך.

"גם קיצור שירות החובה הוא מהלך ראוי בעניינו. העלות האלטרנטיבית של שירות החובה בצה"ל למשק היא 11 מיליארד שקל בשנה. הגיע הזמן לבחון איך מקצרים את שירות החובה, כי הוא עולה המון כסף. חוץ מזה", מוסיף פלג בחיוך, "שירות חובה יותר קצר עוד עלול בטעות להגביר את המוטיבציה לשירות".

"לא מתייעלים כמו שצריך"

לכאורה, תקציב הביטחון לא אמור להיות נתון לוויכוח. ועדת ברודט, שנועדה לבדוק את לקחי מלחמת לבנון השנייה, קבעה תקציב יעד למערכת הביטחון לעשר השנים הקרובות וגם חייבה בהתייעלות. על פי המתווה, תקציב הביטחון אמור לעמוד בשנים 2011–2012 על 51.5–52.2 מיליארד שקל, כשמשרד הביטחון מצדו התחייב לקצץ 30 מיליארד שקל בעשור. אלא שבאוצר טוענים כי משרד הביטחון מבקש תוספת מעבר למסקנות ברודט ולא עומד ביעדי ההתייעלות. לכן באוצר מבקשים לקצץ חלק מהתוספת השנתית שניתנה לביטחון בדו"ח ברודט כדי שיוכלו להפנות כספים למטרות אחרות.

פלג מסביר את הדברים. "מאז שהממשלה אישרה את דו"ח ברודט קרו כמה דברים, וחלק מהם היו תוספות תקציב לא מעטות שניתנו לביטחון. משרד הביטחון לא תקע אף יתד בגבול מצרים, אבל הוא מבקש מאיתנו 650 מיליון שקל נוספים. על המשט עד היום לא הגיעה דרישה, אבל לא אתפלא אם תגיע. משרד הביטחון מתנהל כמו קבצן - מבקש ומקבל כספים מעבר לתקציב השוטף. ולכן אנחנו חושבים שיש לעשות התאמות בתקציב הנוכחי. שיהיה ברור - אנחנו לא מבקשים להקטין את תקציב הביטחון. אנחנו מבקשים להקטין את התוספת השנתית שהם מבקשים, אין כאן פריצה של מתווה ברודט".

משרד הביטחון מבטיח שהוא מתייעל וימשיך להתייעל.

"ההתייעלות שמערכת הביטחון מציגה היא לא ההתייעלות שציפו ממנה לעשות. ברודט לא אמר, 'תתייעלו איך שבא לכם', אלא הגדיר עוגנים ספציפיים. והראשון שבהם היה נושא כוח אדם. אבל משרד הביטחון לא עשה כלום בעניין הזה. אנחנו עמדנו בצד שלנו במחויבות, והעברנו את כל הכספים, אבל הם לא מילאו את חלקם. תוכנית ההתייעלות היתה צריכה מוכנה בנובמבר 2007, אבל זה לא קרה".

ומה אתה עונה לאלה ששולפים את הטיעון הביטחוני?

"מערכת הביטחון נמצאת היום במקום אחר לגמרי מימי מלחמת לבנון השנייה. משרד הביטחון קיבל הרבה מאוד כספים ששימשו לפתרון הבעיות שעלו במלחמה. אנחנו לא חושבים שצריך לקצץ בביטחון. צריך לתת קצת פחות כדי שנוכל לקדם גם מטרות אזרחיות. ישראל נמצאת בפער מאוד משמעותי ביחס לעולם בהוצאה האזרחית, וצריך לטפל גם בזה".