בדיקת "כלכליסט": 25 אלף יחידות דיור עדיין מחכות

הזינוק במחירי הדיור ממשיך להטריד את הממשלה. שלשום התכנסה ועידת השרים להסרת חסמים בתחום הנדל"ן, והגיעה למספר החלטות דרמטיות בנושא, כמו הפשרת הבנייה באזור המרכז. אבל לפי גורמים בכירים בשוק, הקשר בין החלטות אלו לציבור רוכשי הדירות רופף. מה גם שתוכניות אלו דורשות זמן רב, ובינתיים עשרות פרויקטים שכבר אושרו בוועדות לא יוצאים לדרך בשל חסמים שונים.

משרד השיכון הציג בפני הוועדה נתונים המראים כי למעלה מ־20 אלף יחידות דיור ברחבי הארץ תקועות בגלל סיבות שונות, כמו ויכוחים על תשתיות או בעיות תחבורה. "בשכונת מצליח ברמלה לדוגמה, מקום אטרקטיבי וזול שאושרו בו למעלה מ־1,000 יחידות דיור התוכנית תקועה בגלל שאין תקציב לנתיב תחבורה שהתוכנית מחייבת", אומר בכיר במשרד. "או שייתנו את התקציב או שישנו את התנאי, אבל לא ייתכן שלא פותרים את הבעיה, והתוכנית פשוט עומדת ולא זזה".

בין היתר החליטה הוועדה כי יזמים יחויבו להקצות 20% מהפרויקטים לדירות בנות שלושה חדרים בתוכניות חדשות. כמו כן הוחלט להגדיל את מספר הדירות הקיימות גם בתוכניות תקפות אבל החלטה זו תצטרך לעבור בחקיקה מסודרת. הוועדה החליטה גם על קידום פיתוח מואץ של קרקעות למגורים לאורך צירי התחבורה בנגב ובגליל, ולהגדיל את השיווק על יחידות צמודות קרקע כדי למשוך לפריפריה אוכלוסייה איכותית. אולם ההחלטה המרכזית שהתקבלה היא ביטול החלטה מ־2008, לפיה לא היה ניתן לתכנן תוכניות חדשות בקרקעות באזור המרכז.

הפתרון: עוד ועדה

השבוע החליטה ועדת השרים לבטל את ההחלטה, יחד עם שר השיכון אריאל אטיאס, שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ. המטרה, כך לדברי גורם בכיר במשרד השיכון, היא לקדם 25 אלף יחידות דיור במרכז בכל שנה בשנתיים הקרובות על מנת לגרום לירידת מחירים. לדברי הגורם, ההחלטה הקודמת לא גרמה לאנשים לעבור לפריפריה אלא יצרה עומס במרכז.

אטיאס. "נגדיל את היצע הדירות" | צילום: עמית שעל

בנוגע לפרויקטים התקועים, בחרה הועידה בפתרון הקלאסי: להקים עוד ועדה. הוועדה תורכב ממנכ"לי המשרדים ובראשה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מטרת הוועדה תהיה לפעול נקודתית לאיתור חסמים ושחרורם, הן בתחום התכנון והן בתחום המשאבים הכספיים.

"התקבלו שורת החלטות חשובות שמתייחסות לצורך שלנו להגדיל את היצע הדירות בדגש על איזורי הביקוש", אמר אתמול ל"כלכליסט" שר השיכון אריאל אטיאס. "חלק מההחלטות הן לטווח הארוך כמו החזרת התכנון לאזור הביקוש, וחלק מההחלטות מתייחסות לטווח המיידי - כמו הקצאת 20% מהפרויקטים לדירות בנות 3 חדרים והסרת חסמים שהיוו אבן נגף במאמצים שלנו להגדיל את היצע הדירות".

"היזמים מבולבלים"

למרות שעל פניו נשמע כי המשרדים מלאים בכוונות טובות, גורמים בכירים בשוק הנדל"ן מפקפקים ביכולתן של התוכניות הללו לפתור את מצוקת הדיור. "כל יום יוצאת כותרת אחרת על שינוי זה או אחר, ואני לא יודע מה להגיד ליזם שמתלבט מה לעשות עם הקרקע שלו", מספר עו"ד צבי שוב מומחה בדיני מקרקעין. "במצב של ערפל היזמים פשוט מעדיפים לשבת על הקרקע ולא לזוז".

עו"ד שוב מסביר: "לדוגמה, אם מחליטים שבכל זאת אפשר לבנות במרכז גם על אדמות חקלאיות, צריך לקחת בחשבון שתוכניות כגון אלה יקחו זמן רב. שינוי יעוד קרקע לוקח בין שלוש לשבע שנים. סיכום על פיצוי עם חקלאים היא עוד 4-2 שנים בבתי משפט, וקבל היתר בנייה נע בין 3-2 שנים".

בהתאחדות הקבלנים מציינים כי כבר לפני שנתיים התריעו כי הקפאת הבנייה באזור המרכז היא החלטה הזוייה: "שרי הממשלה יושבים במגדל השן ואת המחיר על ההחלטות האומללות שלהם משלמים כיום רוכשי הדירות. ועכשיו הם רוצים לצמצם את מספר העובדים הזרים".

גוש דן או גוש בטון?

גם הארגונים החברתיים לא מאושרים מחידוש הבנייה באזור המרכז. "ריכוז כל המשאבים במרכז הארץ יוביל לאסון לאומי, גם בהיבטים של איכות סביבה וגם בהיבטים לאומיים", טוען שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות. "יש מספיק קרקעות במרכז הארץ לשנים הקרובות, ואין צורך להפשיר קרקעות חקלאיות נוספות".

ריפמן שלח מכתב לנתניהו בנושא, וביום ראשון הוא מארגן כינוס חירום בהשתתפות נציגי ארגונים חברתיים וסביבתיים שונים. בין הנציגים השונים יגיע גם איתן עטיה, יו"ר פורום 15 הערים הגדולות בישראל. "אנחנו מנסים ללמוד את ההחלטה", הוא אומר. "אם אלה שטחים שממוקמים בתוך הערים, נמצאים בבעלות המינהל ונועדו לבניה - נעודד זאת. אבל אם מדובר באדמות חקלאיות במושבים, נתנגד נחרצות".