ביהמ"ש: אי כיבוד פסק הבוררות נגד המשביר מהווה בזיון בית משפט

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שטופמן, הורתה על הליכי ביזיון בית משפט כנגד המשביר לצרכן, לאחר שקבעה כי החברה סירבה לבצע פסק בוררות שניתן נגדה ע"י הבורר עו"ד רובי בכר. השופטת קבעה כי לרשות המשביר עומדים 90 ימים לביצוע פסק הבוררות, אחרת תשלם קנס של 10,000 שקל לכל יום של איחור.

ההחלטה ניתנה לבקשת מנחם קופיץ, שהיה מייסד חברת ג'אמפ אופנה והחזיק 50% ממנה כשהיתרה הוחזקה על ידי המשביר. באוקטובר 2008 נחתם הסכם במסגרתו רכשה המשביר את מלוא אחזקותיו של קופיץ, ובשלב מסוים המשביר הודיעה על ביטול ההסכם בטענה שלא התקיים אחד מתנאיו, הנוגע לקבלת אישורי בנקים למסגרות האשראי של החברה.

כתוצאה מכך קופיץ לא קיבל את מלוא התמורה מהמכירה ונותר ערב לחובותיה של ג'אמפ, שנקלעה בהמשך להליכי חדלות פרעון והקפאת הליכים.

הסכסוך עבר לבוררות בפני עו"ד בכר, שקיבל את טענת קופיץ לפיה המשביר סיכלה בחוסר תום לב את התנאי המתלה ואת קבלת אישורי הבנקים. עו"ד בכר קבע כי ההסכם בגדרו התחייבה המשביר לרכוש את מניותיו של קופיץ בג'אמפ הוא תקף ואכיף. בקשה שהגישה המשביר לבטל את פסק הבוררות נדחתה ע"י השופט ניסים ישעיה ולאחר מכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה בנושא לבית המשפט העליון.

אלא שקופיץ הוסיף וטען באמצעות עורכי הדין בעז בן צור וחגי הלוי, כי המשביר מתעלמת מפסק הבוררות ולא שיחררה אותו מהערבות האישית שנתן לנושי ג'אמפ, ולא שחררה בטחונות בהיקף מיליוני שקלים שקופיץ העמיד לטובת הבנקים להבטחת חובות החברה. בינתיים נקלעה ג'אמפ להקפאת הליכים ולהסדר נושים, וקופיץ טען כי המשמעות כלפיו היתה חמורה שכן הוא חשוף לתביעות של נושי החברה ולמימוש בטחונות. 

המשביר מצידה טענה כי אין לאכוף את פסק הבורר מאחר שמדובר בפסק הצהרתי שאינו אכיף. 

השופטת קבעה כי אכיפת החלטות וצווים שיפוטיים משקפת אינטרס של הציבור כולו, שאילולא כן תפגע האפקטיביות של שלטון החוק ועלולה לשרור אנרכיה חברתית. עם זאת לדבריה השאלה מהו הסעד שנקבע על ידי הבורר אינה עניין של מה בכך, והליך ביזיון בית משפט יופעל רק על צווים שיפוטיים אופרטיביים ולא על סעד הצהרתי. 

השופטת הוסיפה וקבעה כי אין לקבל את טענת המשביר שהסעד שנקבע על ידי הבורר לא היה בעל משמעות אופרטיבית, וציינה כי קופיץ לא הסתפק בכך שהבורר יצהיר שההסכם סוכל אלא טען כי המשביר צריך לפעול ולקיים את ההסכם, לשלם את התשלומים ולשחרר את הבטוחות. לכן, נקבע בפסק הבוררות במפורש כי ההסכם תקף ואכיף. 

לפיכך הורתה השופטת למשביר בין היתר להמציא לקופיץ אישורים מהבנקים בדבר שחרורו מערבויות אישיות ולשחרר את כל הביטחונות האישיים שהעמיד להבטחת חובות החברה לבנקים. היא קבעה כי אם המשביר לא תבצע את פסק הדין בתוך 90 ימים היא תאלץ לשלם קנס בגין כל יום איחור. בנוסף חוייבה המשביר בתשלום 35 אלף שקלים שכר טרחה והוצאות.

המשביר יוצגה בהליכים באמצעות עורכי הדין יורי נחושתן ורונית רוטברד.