אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השבוע: קריטריון לשפיות צילום: בלומברג

השבוע: קריטריון לשפיות

לא ברור לפי איזה היגיון עובדים מקבלי ההחלטות במדינה. גורלם של ילדי העובדים הזרים נחרץ בשרירות לב, שרים במכוניות שרד אטומות לא עוצרים ליד משפחת שליט, ורק המצב הביטחוני עקבי: מתיחות, יריות והרוגים

05.08.2010, 08:53 | תמי ארד
רגע אחרי שהתחלנו ליילל על המרק שכבש את הקיץ, קיבלנו תזכורת שלקונן על הזעת יתר זו פריבילגיה ששמורה למקומות אחרים. רקטות נורו לאילת ורק במקרה פגעו בעקבה, מג"ד במילואים נהרג מירי צבא לבנון וקצין נוסף נפצע קשה. זה השבוע השלישי שסמוך לבית ראש הממשלה יושבים אביבה ונועם שליט וקומץ פעילים בחום יולי־אוגוסט ירושלמי להזכיר לראש הממשלה שגלעד עדיין לא חזר. 1,500 ימים גלעד שליט בשבי.

בימי ראשון נוהגים ההורים והפעילים לעמוד מול משרד ראש הממשלה ולקדם את פני השרים הזורמים במכוניות השרד לישיבת הממשלה השבועית. בשבוע הראשון עצרו שלושה שרים לומר מילה טובה להורים, בשבוע השני עצר שר אחד, השבוע (כנראה היה חם מדי) אף אחד לא עצר.

למען ההגינות יש לומר שהחום השורר באוהל שבו יושבים אביבה ונועם אינו מותאם ללובשי חליפות. זו אולי הסיבה שאף שר לא הצליח לעבור את שלושת הקילומטרים המפרידים בין משרד ראש הממשלה לאוהל שבו יושבים ההורים. האזרחים מצדם מגיעים מכל הארץ, מביעים הזדהות, מחבקים, מעלים רעיונות ויש שהתנצלו (במו אוזניי שמעתי) בשמם של מי שמביטים לאביבה ונועם בעיניים מבעד לחלונות הכהים של מכוניות השרד הממוזגות.

אביבה ונעם שליט. באוהל חם מדי לבעלי חליפות, צילום: יריב כץ אביבה ונעם שליט. באוהל חם מדי לבעלי חליפות | צילום: יריב כץ אביבה ונעם שליט. באוהל חם מדי לבעלי חליפות, צילום: יריב כץ

ביום ראשון, לאחר שנעלמו מאחורי השערים המאובטחים, התפנו השרים לחרוץ את גורלם של ילדי העובדים הזרים, החלטה שהתעכבה רק בשל לחץ ציבורי. אילו יכלו, היו רוב רובם של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל נפטרים מהילדים ומהוריהם כבר באוגוסט שעבר.

מיהם ההורים של אותם ילדים, שאחראים למעשה למצוקתם? (כך לפחות נכתב באחד הטורים). אלה האנשים שאנחנו ממנים לטפל בהורינו הקשישים, ביקירינו המרותקים לכיסאות גלגלים, אלה האנשים שעובדים בחקלאות, בבניין, ובשעות הפנויות שלהם, מפתיע ככל שיהיה, הם מרשים לעצמם לעשות אהבה. וכך נאספו לתוכנו 1,200 הילדים שחיים בקרבנו ללא מעמד.

מאחר שבמדינת ישראל תחילה קובעים עובדות ורק אחר כך מתמודדים איתן, ולא להפך, כפי שהיגיון של מדינה מתוקנת צריך לעבוד, 400 ילדים מוצאים עצמם מחוץ לקריטריונים שנקבעו על ידי חברי הוועדה שניסתה לעשות סדר בבלגן. אותם 400 אמורים להוות את כוח ההרתעה, שיעמוד מול גבולותינו שנפרצו במו ידינו. ומי אם לא שרי ש"ס שומרים על הגבולות של המדינה שקמה בידי חבורות מהגרים נרדפים.

לידיעת אלי ישי, יעקב מרגי ומשולם נהרי: הומאניות היא לא רק הענקת מקלט מדיני למי שנרדף בארצו. הומאניות היא גם התייחסות אנושית למי שעושה במקומך את מה שאתה יכול להרשות לעצמך לבחור שלא לעשות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות