אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השבוע: דרושה ועדה צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

השבוע: דרושה ועדה

מסמך גלנט עורר סערה, אף שהוא שם על השולחן את מה שידוע מזמן: המירוץ לרמטכ"לות לא נקי מרבב. אולי עכשיו תוקם ועדת איתור חיצונית לתפקיד

12.08.2010, 10:43 | תמי ארד

מסמך גלנט נחשף בסבר פנים מצומררות, אך למעשה היה לא יותר מסקופ מרענן לחדשות המנומנמות בדרך כלל של שישי בערב. טבעי שהתקשורת תתייחס למסמך באופן גורף ומתנשף. טבעי שהמערכת הפוליטית תתרגש, שבכירים בצבא יזיעו, אך לגמרי מיותר שראש הממשלה יגיב כאילו רוני דניאל ואמנון אברמוביץ' הם ועדת טירקל. כלומר: יתבלבל ויזעיק את ויינשטיין, שיזעיק את סנגלוביץ', שיזעיק את חוקרי המשטרה לעסוק בנושא שהוא אולי על גבול הפלילי. התלונה במשטרה שהגיש אייל ארד היא רצויה ולגיטימית, אך מכאן ועד לפרפראזה שהדביק רוני דניאל למסמך גלנט - "תדע כל אם עברייה" - נדמה לי שיש כאן היסחפות והפרזה. במיוחד כשכל אם עברייה יודעת לא מהיום שהמירוץ לרמטכ"לות אף פעם לא היה נקי מרבב.

בחירת הרמטכ"ל כיום היא למעשה תוצאה של כימיה בלתי מולקולרית. זו כימיה שאינה מניבה פרס נובל, אבל אחראית להחלטות חשובות הנוגעות לחיים שלנו. הנוסחה הרלבנטית לבחירת הרמטכ"ל היא סך כל הסנטימנטים שחש שר ביטחון Y למועמד X עד שחולף ביניהם חתול שחור או עד שמגיעות הבחירות. אז מתחלף שר הביטחון והנוסחה מפסיקה לעבוד, כי הרי מדובר במולקולות של טעם. כל זמן שפוליטיקאים יבחרו את ראש הצבא, כך או קצת אחרת ייראה המירוץ. מאחר שאי אפשר לקיים בחירות לרמטכ"לות, ראוי לחשוב על דרך לצמצם את הפוליטיזציה של התהליך. למשל: ועדת איתור שבין חבריה יהיו רמטכ"ל לשעבר ושופט עליון בדימוס. לא אמרתי טירקל, אף שעד אז כבודו יהיה פנוי שוב. יש לומר שהרעיון ראשוני וזקוק לעיבוד, אבל יש בו מה שאין היום: שפיות ושקיפות.

בינתיים לטירקל יש לו"ז צפוף. נתניהו וברק חשבו הרבה מאוד עד שהסכימו למינויה של ועדה שתחקור את המשט. באופן ציורי אפשר לומר שהם הפכו כל אבן עד שמצאו את טירקל. הוועדה אמורה היתה לאפשר לשניהם להרגיש נוח מול קהל אינטליגנטי, אוהד וקשיש, אבל משהו השתבש. אולי הרוח הצעירה ששורה במפתיע על חברי הוועדה.

יואב גלנט ואהוד ברק. כל זמן שפוליטיקאים יבחרו את ראש הצבא, כך ייראה המירוץ, צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון יואב גלנט ואהוד ברק. כל זמן שפוליטיקאים יבחרו את ראש הצבא, כך ייראה המירוץ | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון יואב גלנט ואהוד ברק. כל זמן שפוליטיקאים יבחרו את ראש הצבא, כך ייראה המירוץ, צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

בפועל נתניהו וברק נהגו בדיוק כפי שציפו מהם. שניהם הקפידו לקחת אחריות רוחנית, ואת האחריות המעשית גלגלו מהם והלאה. נתניהו לברק, ברק לצבא, ובמילים אחרות - שאשכנזי ייקח אחריות וילך כבר הביתה. הרמטכ"ל, שמונה כדי לזקוף את קומתו השפופה של צה"ל אחרי מלחמת לבנון השנייה ועמד במשימה בכבוד, מוצא את עצמו חודשים ספורים לפני השחרור שקוע בסצינה שכולה דה־לגיטימציה בוטה. ברק מתנהג כאילו שהוא לא יכול להתאפק יותר, ולנתניהו ממש לא אכפת שברק יגלגל את אשכנזי בזפת, בנוצות ובגלנט. על בחילות כבר דיברנו?

תגיות