זו לא אורנג', זו השורה התחתונה

עד לפני עשור לערך, מנהלי טכנולוגיה בחברות היו קונים מחשבי יבמ כי זה היה ללכת על בטוח. על בחירה כזו אף אחד לא יפטר אותם. לבחור ביעקב גלברד למנכ"ל פרטנר זה לכאורה ללכת על בטוח. אבל בהחלטה המפתיעה יש גם משהו מאכזב.

פרטנר נכנסה לשוק הסלולר כנגד כל הסיכויים והתחזיות. השוק היה רווי, ונשלט בידי שתי שחקניות דומיננטיות - פלאפון וסלקום. כלל לא היה ברור שיש מקום למפעילה שלישית. אלא שפרטנר נתנה ללקוחותיה את הטכנולוגיה המובילה בעולם: לראשונה, היא אפשרה לקחת את הסלולר לחו"ל והעניקה להם את התחושה שהיא נותנת להם הרבה יותר מטלפון נייד. שתי מתחרותיה הוותיקות הבינו די מהר שאין להן ברירה, אלא ללכת בעקבותיה ולהדביק את הפער הטכנולוגי בהשקעות של מאות מיליוני שקלים.

על רקע הדרך שעברה פרטנר, כניסת גלברד לכיסא המנכ"ל היא מהפכה. לחברה שמכרה טכנולוגיה, חופש ואווירה, התמנה מנכ"ל שמשדר ביצועים ושורה תחתונה. גלברד הספיק למלא שורת תפקידים ארוכה ב־20 השנים האחרונות, מאז שהיה סמנכ"ל כספים בקו אופ ועד לתפקידו כיו"ר תפרון. הדעה הרווחת היא שמדובר במנהל מוכשר, אבל אם בוחנים את הדברים לעומק מגלים שהוא לא היה אחראי לשום מהפך. כישוריו באו לידי ביטוי יותר ביכולת לחתוך את שורת ההוצאות ופחות בתרומה לשורת ההכנסות. נכון שכאשר נכנס לתפקידו כמנכ"ל פלאפון, החברה לא היתה במצב טוב - אך במהלך תקופת כהונתו היא נותרה החברה השלישית בשוק. המהלך הגדול שעליו היה חתום - השקת המותג אסקייפ - נותר מהלך שהדעות חלוקות ביחס אליו.

כמנכ"ל בזק התמקד בקיצוץ כוח אדם ובמלחמות מול הרגולציה. גלברד חשב שיצליח לכופף את הרגולטור כך שיאפשר לבזק להמשיך ליהנות ממעמדה המונופוליסטי, ולא השכיל להבין שהפיכתה לגוף תחרותי וניצול יתרונותיה הם אלה שיעלו אותה על הדרך הנכונה.

צניעות מעולם לא היתה תכונה שגלברד התגאה בה, וכמעט בכל תחנה שעבר בה הצליח לעשות יפה לביתו. גם עימותים אינם זרים לו: מקו אופ פרש על רקע חילוקי דעות עם יו"ר האגודה השיתופית; מבזק פרש בעקבות התפוצצות פרשת האופציות שהעניק לעצמו. אפילו בקריסתה של קלאבמרקט, שבה כיהן בדירקרטוריון, לא מעט מכעסי הספקים הגדולים הופנו כלפיו כאחד האחראים לקריסה ולחובות שהשאירה הרשת.

ויש עניין נוסף שאותו צריך אילן בן דב, בעל השליטה בפרטנר, להביא בחשבון: גלברד עמד לצדו כבר מהיום הראשון לרכישת פרטנר, אבל שמר על פרופיל נמוך. ההחלטה המפתיעה להעביר את גלברד לקדמת הבמה היא איתות גם למנכ"לים הבאים: כל עוד בן דב שם, הוא זה שבאמת מנהל אותה. המשמעות היא שביום שבו גלברד יפרוש, שורת המועמדים הראויים להחליפו עלולה להתקצר.

כך, אם בן דב חיפש מנכ"ל שיקצץ בהוצאות, יילחם עבורו מול הבנקים וישפר את השורה התחתונה, הוא כנראה מצא את האיש הנכון. אבל שלא יצפה למצוא את פרטנר בעוד כמה שנים במקום שבו היא נמצאת היום. הבחירה בגלברד מסמנת עידן חדש גם בערכים של החברה.