האלגו־טריידינג כובש את המסחר

בבסיס האלגו־טריידינג עמדת החלפת הסוחר האנושי במחשב רב־עוצמה. זה אוסף בזמן אמת מידע על נתונים כלכליים ופיננסיים, מנתח אותו בשברירי שנייה, מבצע על בסיסו החלטות קנייה ומכירה ומוציא אותן לפועל באלפי פקודות בזק לבורסה. הניתוח הממוחשב מבוסס על אלגוריתמים מתמטיים שמפתחות חברות האלגו־טריידינג, והם נחשבים לנכס היקר ביותר בענף החשאי. ככל שהאלגוריתם טוב יותר, הוא מנבא בצורה מדויקת יותר וגורף רווחים גבוהים יותר. אלגוריתם "כושל" יכול למחוק בתוך זמן קצר את ההון של החברה.

לפני שמונה חודשים פרסם "מוסף כלכליסט" תחקיר שבו חשף את תעשיית האלגו־טריידינג הישראלית. המובילה בין הישראליות היא חברת פיינל, שהרוויחה ב־2009 סכום כמעט בלתי נתפס של כ־170 מיליון דולר. החברות המובילות את התחום בעולם מרוכזות בעיקר בסיטי של ניו יורק ושיקגו, ואפשר למנות ביניהן את רנסנס, סיטאדל, גטקו, ואת מחלקות האלגו־טריידינג של בנקי ההשקעות, שמרוויחות מאות מיליוני דולרים בשנה.

המספרים האלה הופכים את תעשיית האלגו־טריידינג לתעשייה החמה בעולם הפיננסים. לפי דו"ח שפרסמה חברת המחקר TABB, ב־2008, שנת המשבר שבה המשקיעים בבורסת ניו יורק איבדו 8.5 טריליון דולר, חברות האלגו־טריידינג האמריקאיות רשמו רווח מצרפי של 21 מיליארד דולר.

מתנגדי התעשייה טוענים כי חלק מחברות האלגו־טריידינג משלמות לבורסות כדי לקבל נתוני מסחר מאיות שנייה לפני משקיעים אחרים, שמעניקות להן יתרון לא הוגן. מסחר המבוסס על קבלת נתונים מראש נקרא "פלאש טריידינג", ורשות ניירות ערך האמריקאית אסרה על קיומו. המצדדים במסחר באמצעות מחשבי־על טוענים כי כך גדלים המחזורים וקטנים המרווחים בכל פעולה, לרווחת המשקיעים. בטענה הזאת תומך מחקר אקדמי בהובלת פרופ' טרנס הנדרשוט מאוניברסיטת ברקלי שיתפרסם בשבועות הקרובים.