בדיקת "כלכליסט": פחות בתי השקעות, יותר קרנות נאמנות

ברוח תקופת חשבון הנפש, נפתח את השנה החדשה עם חשבון מסוג אחר - ספירת המלאי בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל. מיולי 2009 ועד לסוף יולי 2010 נוספו בישראל כ־200 קרנות, דבר המלמד כי המאבק בין בתי ההשקעות עלה הילוך השנה. בתי ההשקעות הגדולים במדינה פולטים לשוק עוד ועוד קרנות, כדי לוודא שיד הצרכן המושטת למדף, תפגוש קרן שלהם ולא של המתחרים.

אך לא ברור אם שפע הקרנות אכן פועל לטובתו של הצרכן. מבדיקת נתחי השוק - מבחינת כמות הקרנות ומבחינת סך הכסף המנוהל - עולה כי רוב הכסף וההיצע מרוכזים בתשעה בתי השקעות עיקריים. בעוד שב־2009 כ־60% מהקרנות נוהלו על ידי קומץ מבתי ההשקעות הגדולים (כאלו שניהלו יותר מ־5 מיליארד שקל ויותר מ־40 קרנות), השנה, כ־74% מהקרנות מנוהלים על ידי בתי ההשקעות הגדולים, וכמעט 90% מהכסף נמצאים בידיהם. למעשה, יש לנו בארץ המון קרנות המנוהלות על ידי מעט בתי השקעות.

הצורך לגדול

פסגות, המובילה בשוק קרנות הנאמנות, הוסיפה בשנה החולפת לא פחות מ־32 קרנות להיצע מוצריה, וכעת מנהלת 138 קרנות סך הכל. היקף הנכסים של 32 הקרנות החדשות של פסגות בשנה הוא כ־1.37 מיליארד שקל - 4.2% מנכסיה. נשאלת השאלה: מדוע בית השקעות צריך כל כך הרבה קרנות כאשר יש רק כ־45 סוגי קטגוריות, לפי רשות ני"ע? נכון, יש אינסוף אפשרויות של תמהילי השקעות ורמות סיכון בכל קטגוריה, אך התשובה היא, כנראה, הצורך התחרותי להיות הגדולים ביותר.

בישראל קיימות היום יותר מ־1,200 קרנות נאמנות, כמות מופרזת לכל הדעות, והמספר רק הולך וגדל. בתקופה האחרונה תעשיית הקרנות חוותה שרשרת של מיזוגים, שמטרתם, בין היתר, להתפיח את היצע הקרנות של כל בית השקעות ולהגדיל את נתח העוגה של כל אחד מהם.

מיטב סיפחה אליה את הקרנות של אפריקה, גאון וישיר, אקסלנס את פריזמה, ודש, תחת הנהלתה החדשה, שמה לה למטרה מוצהרת לכבוש את המקום הראשון.

המיזוגים צמצמו את מספר השחקנים בתחום ל־27, אך במקום לראות ירידה במספר הקרנות בגלל כפילויות, אנו רואים את ההפך.

תעשיית קרנות הנאמנות נחלקת באופן טבעי לקבוצת הגדולים, המונה כתשעה שחקנים מרכזיים המתחרים על המקום הראשון, ויתר השחקנים בשוק אשר חלקם נוקט אסטרטגיה של השגת עמדה מובילה בנישה מסוימת. בקבוצה של בתי ההשקעות הגדולים ביותר בולטים במיוחד הסיפורים של הראל פיא, מיטב ודש.

הראל פיא גדלה השנה ב־20 קרנות ומנהלת כעת 94 קרנות וכ־18.5 מיליארד שקל. מיטב הצליחה לגדול עם הקרנות החדשות בכ־240 מיליון שקל, המהווים כ־2% משווי נכסיה. כאן הריבוי בהחלט השתלם. דש, לעומת זאת, הצליחה לסיים את השנה החולפת עם כ־670 מיליון שקל ב־15 קרנות חדשות שפתחה השנה, נתון שעל פניו נראה נמוך יחסית. עם זאת, שווי נכסיה גדל בסך הכל בכ־1.4 מיליארד שקל השנה.

אצל מיטב, מניין הקרנות (כולל המיזוגים והרכישות) ירד בשנה האחרונה ב־22 קרנות ל־146 (מיטב פתחה 17 קרנות חדשות אך סגרה 39 ישנות). ככל הנראה, מדובר בסגירת כפילויות בעקבות המיזוגים המשמעותיים בחברה. כך למשל מ־12 קרנות כספיות שניהלו כ־760 מיליון שקל החברה נשארה עם ארבע כספיות שמנהלות כ־622 מיליון שקל. למרות הירידה במספר הקרנות המנוהלות, היקף הנכסים המנוהלים צמח בכ־3.5 מיליארד שקל.

בקרנות הבינוניות נציין את אלטשולר שחם, אשר הגדיל משמעותית את ההון המנוהל שלו בכ־1.6 מיליארד שקל, לכ־4 מיליארד שקל, ועם זאת לא נהר אחר טרנד ריבוי הקרנות בשוק. אלטשולר שחם מנהל כעת 24 קרנות, והוסיף בשנה החולפת רק קרן חדשה אחת, אלטשולר שחם שקלית בינונית.

גם בבית ההשקעות אפסילון היה שיפור נאה בהיקף הנכסים השנה. שבע קרנות חדשות מנהלות היום כ־469 מיליון שקל וסך נכסי 25 הקרנות המנוהלות על ידי בית ההשקעות גדל ביותר ממיליארד שקל לכ־3 מיליארד שקל.

האיחודים יימשכו

המנהלים הקטנים יותר כגון רמקו, איילון, מילניום והלמן־אלדובי עומדים בגבורה בתחרות ואף מצליחים להגדיל את נכסיהם, חלקם אף הכפילו אותם בשנה האחרונה. איילון לדוגמה הוסיף שתי קרנות חדשות השנה שסך נכסיהן כ־180 מיליון שקל - כשליש מסך כל הנכסים המנוהלים בקרנות הנאמנות של בית ההשקעות. אך לאור ייצור הקרנות ההמוני ההולך וגובר של בתי ההשקעות הגדולים, קשה לדעת מה יעלה בגורלם של המנהלים הקטנים בזירה.

עם תחילת השנה החדשה מעניין יהיה לעקוב אחרי הפערים ההולכים וגדלים בין בתי ההשקעות הגדולים לבין כל יתר המנהלים. נכון לסוף יולי, תשעת בתי ההשקעות הגדולים ניהלו יחדיו יותר מ־127 מיליארד שקל בעוד 18 האחרים נותרו עם כ־18.5 מיליארד שקל בלבד. נראה כי אך טבעי הדבר שתהליך האיחודים בשוק יימשך השנה וכי נראה יותר מנהלים קטנים ובינוניים הנבלעים אל תוך השולטים בשוק. אך השאלה היא מה זה יעשה למספר הקרנות.

IFO מפיצת מוצרי Morningstar בישראל