אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": שני רגולטורים לשעבר בעימות חזיתי צילום: גיא אסיאג

בלעדי ל"כלכליסט": שני רגולטורים לשעבר בעימות חזיתי

השמצות, האשמות והצטדקויות: התביעה הייצוגית נגד הבנקים על אי שיתוף העמיתים במכירת קופות הגמל הפכה את המחוזי בירושלים לזירת קרב. כל צד הצטייד בממונה לשעבר על שוק ההון, והללו סיפקו את המופע המרכזי

20.09.2010, 07:00 | מארק שון

כשהבנקים הגדולים העבירו לפני מספר שנים את ניהול קופות הגמל לחברות ביטוח וקרנות זרות, הן בצדק גרפו לכיסן את הרווחים מהמכירה, טוען אייל בן־שלוש. מנגד, טוען דורון שורר שהרווחים מהמכירה, שנכפתה על הבנקים במסגרת רפורמת בכר, אמורים היו ללכת לעמיתי קופות הגמל - החוסכים. העמדות הסותרות הללו נשמעו בשבוע שעבר באולם בית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תביעה ייצוגית נגד הבנקים, הקוראת להם להחזיר את הרווחים ממכירת קופות הגמל לעמיתים. למרבה האבסורד, בן שלוש ושורר החזיקו בעבר באותו התפקיד - שניהם היו הממונים על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר.

אייל בן שלוש, צילום: אלכס קולומויסקי אייל בן שלוש | צילום: אלכס קולומויסקי אייל בן שלוש, צילום: אלכס קולומויסקי

המחזה המפתיע, שבמרכזו עימות חזיתי בין שני רגולטורים לשעבר, סיפק גם הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של רפורמת בכר, שהסעירה את שוק ההון הישראלי בעשור האחרון. ההשמצות וההאשמות שהחליפו ביניהם בן שלוש ושורר, כל אחד בתורו על דוכן העדים, הוכיחו שכשמדובר בהעברת נכסים של כמעט 300 מיליארד שקל, אין דבר כזה ממלכתיות.

שורר: להמן דאג לבנקים, לוביסטים ניהלו את הכנסת

התביעה, שדורשת מהבנקים להחזיר לעמיתי קופות הגמל 6.5 מיליארד שקל, היתה הראשונה להציג את טיעוניה. שורר, הממונה על שוק ההון בשנים 1998-1995, הסביר למה כספי מכירת קופות הגמל צריכים ללכת לעמיתים כשהוא משוחרר מאוד על הדוכן ולא חסך בביקורת נוקבת על גיבושה, חקיקתה ויישומה של רפורמת בכר.

לטענתו, חברי ועדת בכר לא חשבו על עמיתי הקופות. המפקח על הבנקים דאז יואב להמן, שהיה חבר בוועדה, ספג חלק מחצי הביקורת בעדותו של שורר: "האם המפקח על הבנקים דואג רק לבנקים? כן!", הוא אמר, וכתב בחוות הדעת כי המפקח "נוקט באופן עקבי מדיניות המעדיפה את האיתנות הפיננסית של הבנקים על פני האינטרס של הציבור".

עוד טען שורר בשם התביעה כי גם כשרפורמת בכר הגיעה לוועדת הכספים של הכנסת כשלו נבחרי הציבור בשמירה על אינטרס עמיתי הקופות. "הרגולטורים נרדמו בשמירה על העמיתים. יו"ר ועדת הכספים דאז, יעקב ליצמן, סיפר לי בשיחה בארבע עיניים בדיוק איך אושר חוק הרפורמה", הוא אמר, "הגיעו ארבעה חברי כנסת ואישרו את החוק". בחוות הדעת הוסיף שורר כי "הדיונים בכנסת אינם מתעלים לרמה מקצועית גבוהה, ורוויים מעורבות של לוביסטים ויחצנים. לא ידוע לי על לוביסטים ויחצנים מטעם הציבור הרחב". בעדות הוא שאל רטורית: "מי ייצג את העמיתים בוועדת הכספים? היה ייצוג רק לבנקים. 27 ישיבות נוהלו על ידי יחצנים. לא היה דיון ענייני".

כאשר השופט יצחק ענבר התעקש להחזיר את הדיון לשאלה שבה עוסקת הייצוגית - למי שייכת התמורה על מכירת קופות הגמל - הוא שאל את שורר מדוע על הבנקים לתת את הכסף לעמיתים. שורר השיב כי אסור היה לבנקים "לגזור קופון" על מכירת קופות הגמל, והציע תסריט חלופי: "השכל הישר אומר שהבנקים היו צריכים להעביר את הקופות ללא תמורה אבל תוך דאגה שרמת הניהול תישמר, או למכור על פי השווי הריאלי ושהכסף ייכנס לקופה".

לדבריו, בפועל "התחרות היתה רק על המחיר והתמורה הלכה לבנקים. התמורה שייכת לבעלים. במקרה של קופות הגמל אלה הם העמיתים. אך ורק העמיתים". לטענתו, הגופים הפרטיים רכשו את קופות הגמל ב"מחירי בועה" שאותם הם מימנו לאחר מכן בהעלאת דמי הניהול לעמיתים.

הממונה על שוק ההון לשעבר ניצל את הבמה להעביר ביקורת על היעדר התחרות בעקבות רפורמת בכר: "זה כמו בבדיחה: יש לי בשורה טובה ובשורה רעה. הבשורה הטובה, אתה יכול לעבור מפסגות לגוף אחר, הבשורה הרעה, הוא ייקח את אותו המחיר".

בן־שלוש: אין קשר בין מכירת הקופות להעלאת דמי הניהול

אחרי שורר עלה לדוכן העדים אייל בן־שלוש, הממונה על שוק ההון בשנים 2005-2002, שנשכר על ידי ההגנה לייצג את עמדת הבנקים. בשונה מקודמו על הדוכן, בן־שלוש, שהיה חבר בוועדת בכר, היה מתוח וניכר בו שהוא הגיע גם להגן על הרפורמה. השופט ענבר אף ניסה להרגיעו ואמר "אתה מרגיש שתוקפים אותך וזה לא נכון.".

בן־שלוש התעקש להבהיר שהוא אינו מרגיש שהיוקרה האישית שלו עומדת למבחן: "לא ראיתי טענות כלפיי. ואם אני זוכר נכון אין טענה על הרפורמה אלא על האימפלמנטציה. אני לא הייתי ממונה על שוק ההון בזמן היישום. אני לא מרגיש שיוקרתי מונחת על כף המאזניים. עשיתי את הרפורמה כשליח ציבור". עוד הוסיף כי "בחוכמה שלאחר המעשה אני לא יכול להגיד שהמערכת התרוממה כפי שציפיתי".

הטיעון המרכזי של בן־שלוש לעניין התביעה הוא שקופות הגמל הן נכס שהיה שייך לבנקים, ולכן זכותן לקבל את התמורה בעדו. "מה שנמכר זה הלקוחות, מערכת ההשקעות והמוניטין", הסביר בן־שלוש. הוא התייחס גם לטענות שרפורמת בכר גרמה לגופים שרכשו את קופות הגמל לשלם תמורתן מחיר מופקע לבנקים, ולעלות את דמי הניהול לעמיתים כדי לכסות על ההוצאה. "התובעים קושרים בין המכירה לדמי הניהול", אמר בן־שלוש, "דמי ניהול יכולים לעלות בגלל מבנה התחרות, דרישות רגולטוריות ושיווק". השופט שאל אותו האם סביר כי לאחר הרכישה רוב החברות המנהלות העלו את דמי הניהול כדי לממן את הרכישה. בן־שלוש ענה כי "בעולם היפותטי יכול להיות שזו אחת הסיבות".

השופט שאל את בן־שלוש "נניח שאתה רגולטור בזמן היישום. ומספרים לך שחברה מנהלת עומדת להעביר את בסיס הלקוחות, וכדי לממן את המהלך עומדים להעלות את דמי הניהול. זה תקין?". בן־שלוש ענה לו "אני מאמין בהתערבות עקיפה. כלומר, הכנסת שחקנים חדשים. ואם כלו כל הקצין יכול להיות שאתערב ישירות". השופט הקשה ואמר, "ונניח שכל השחקנים היו מספרים את אותו הסיפור. שכל קופות הגמל יעלו את דמי הניהול". בן־שלוש השיב כי "לא הייתי מתערב. הייתי משכלל את הגישה של שחקנים לשוק".

שאלת 6.5 מיליארד השקל: האם קופת גמל שייכות לבנק או לעמיתים?

הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבוע שעבר נועד לקבוע האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד הבנקים על שגרפו לכיסם את התמורה במכירת קופות הגמל. התובעים, קבוצה של פנסיונרים שהגישו 9 בקשות שונות לאשר תביעה ייצוגית נגד הבנקים, טוענים כי התמורה שקיבלו הבנקים, ביניהם בנק הפועלים, דיסקונט, לאומי ומזרחי טפחות שייכת לעמיתי קופות הגמל.

לטענתם, ישנו קשר בין המחירים הגבוהים ששולמו לבנקים תמורת הקופות להעלאת דמי הניהול לעמיתים. לפי מחקר שערכה הכנסת נמצא כי לאחר רפורמת בכר, שבמסגרתה בוצעה מכירת הקופות, עלה שיעור דמי הניהול בשיעור ממוצע של 58%. התובעים טוענים כי המחיר ששולם לבנקים גולם בהעלאת דמי הניהול ודורשים כי הבנקים יעבירו 6.5 מיליארד שקל לעמיתים.

את התביעה הגישו עורכי הדין מוטי דותן וגד ירדני, ולאחר מכן צורפו אליה גם עורכי הדין איתן ארז, ומי ששימש יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין, ארנון גרפי. הבנקים גייסו להגנה את "התותחים הכבדים", בראשם עורך הדין רם כספי שמייצג את הפועלים.

בשיחות המסדרון בהפסקה בין הדיונים הבהירו מספר גורמים נחרצות כי "הבנקים לא יתפשרו על התיק הזה" מכיוון שהמשמעות תהיה יצירת פתח לתביעות נוספות ותשלומי עתק. אם התביעה תוכר כייצוגית, נראה שהדרך לערעור לעליון תהיה קצרה. מנגד, אם יצליחו התובעים יווצר פתח לציבור שהחזיק בכספים לפני הרפורמה לקבל תשלומים רטרואקטיביים מהבנקים.

הבקשות של קבוצת התובעים הוגשו ב־2008, וההכרעה בשאלה האם תוכר התביעה כתובענה ייצוגית צפויה בעוד כשנה. השלב הבא בדיונים אצל השופט יצחק ענבר יהיה שלב הסיכומים.

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
דעתי היא
ללא שום קשר לסוגיית דמי הניהול, תמורת המכירה של קופות הגמל שייכת לעמיתים. בין אם נמכר בסיס לקוחות ובין אם נמכרו נכסים, מגדיר "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005" 32. (א) חברה מנהלת לא תגבה מנכסי קופת גמל שבניהולה, מחשבונות עמיתים בקופה, מתשלומים המועברים לקופה, או מתשלומי הקופה לעמיתים או לעובדים של עמית-מעביד או למוטביהם, אלא את אלה (בסעיף זה - הוצאות ודמי ניהול): (1) דמי ניהול; (2) הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי קופת הגמל, כפי שקבע השר; (3) דמי ביטוח הנגבים לפי הוראות סעיף 16(ד)(6). (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את הסכומים או השיעורים, המרביים, של ההוצאות ודמי הניהול שחברה מנהלת רשאית לגבות מנכסים, מחשבונות או מתשלומים, כאמור בסעיף קטן (א). (ג) קופת גמל ענפית, תגבה דמי ניהול לפי הוצאות שהוציאה בפועל, בכפוף לסכומים או לשיעורים המרביים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב). (ד) חברה מנהלת וכן אדם השולט בחברה מנהלת ותאגיד בשליטה של אדם כאמור לא יקבלו טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ניהול קופת גמל מעבר להוצאות ודמי הניהול שקבע השר לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב). כלומר, החוק מגדיר מה יכול לקבל המנהל (הבנקים) ומה לא. הבנק זכאי למה שמכונה דמי ניהול. הלקוחות שנמכרו מייצגים את הנכסים המושקעים. הרווח מהנכסים שייך לחוסכים, והדבר ברור לחלוטין מלשון החוק.
רפי , ירושלים  |  21.09.10
6.
אתם קולטים כמה כסף הבנקים שילשלו לכיסם?
בזמן שאתם משלמים עמלות על כל הוצאת כסף, כל תונעה בחשבון וכל פעם שאתם מנסים לבדוק את מצב החשבון, הבנקים הרוויחו מילארדי שקלים - כסף שלא הועבר להקלת העומס על הלקוח, לא לשיפור התנאים בבנקים ולא למיסים למדינה. רווח נקי, חסוי, פשוט, שבטח חולק כדיבידנדים לבעלי ההון או כבונוסים למנהלי הבנקים עצמם.
חוה  |  21.09.10
5.
זה מה שקורה שהפרות בורחות מהרפת
כאשר הנהלת הבנקים מגלים כי פרות רבות פרחו להם ואין את מי לחלוב הם מאשימים זה את זה ---- והסיבה - יותר ממליון וחצי אזרחים עברו לנהל את חשבונותיהם בבנק הדואר כדי להבין איך זה עובד - חפשו בגוגל את המשפט הבא: " הבנק שאיינו מלווה בריבית " פתחו קישור ראשון ולמדו את החומר - לא תאמינו כמה זה פשוט יוצאים מהבנק יוצאים מהמינוס ומתחילים חיים חדשים ....
אריק  |  20.09.10
לכל התגובות