ישראל של מטה

עבודת שורשים

מעבדת השורשים, אוניברסיטת תל אביב

חלל טחוב וחשוך בגובה 6 מטרים מאפשר לאנשי הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב לחקור צמחים כמו שאף אחד לא חוקר. מעבדת השורשים שלהם, היחידה בעולם, מאפשרת לחקור מערכות שורשים שלמות במשך כל מחזור חיי הצמחים, ללא צורך לעקור אותם. עגבניות, חמניות, בננות, פיקוסים ואשלים כבר גדלו שם מעל פני הקרקע, ובמעבדה שורשיהם ניזונו מריסוס עדין ומבוקר, פעם בשלוש דקות. הלוואי על כולנו.

מעבדת השורשים | צילום: עמית שעל

הדיוטי פרי של המזוודות

תעלת מיון המזוודות בנמל התעופה בן־גוריון

בהתחלה אנחנו מבלים איתן שעות: אורזים את המזוודות, נוסעים איתן לנתב"ג, דוחפים עגלות, מחכים בתור, עונים על השאלות. ואז, ברגע אחד, נפרדים. מאובזרת במדבקת הצ'ק אין נוסעת המזוודה על מסוע מיוחד, לעבר הלא נודע. אז כך נראה הלא נודע: המסוע מוריד אותה לאורך פיר בן ארבע קומות אל המפלס התת־קרקעי של טרמינל 3, שם פועלת מערכת מיון המזוודות. קורא ברקוד מזהה את המדבקה - כל קוראי הברקודים בנמלי התעופה בעולם מזהים אותה, ואין ברגע נתון שתי מדבקות זהות - ושולח אותה לאחד מארבעת מסועי המשנה. אלה מובילים את המזוודות - 30 אלף ביום בממוצע - למכונות מיון נוספות שנמצאות ממש מתחת לדיוטי פרי. המיון הזה הוא כבר אחרון, לעגלות או מכולות המובילות את המטען לבטן המטוסים השונים. ניפגש על המסוע מעבר לים.

תעלת מיון המזוודות | צילום: רמי זרנגר

מי תהום

אשד כינורות (אתר ספיר), מרכז השאיבה של מקורות בכנרת

זה הכל בגלל הסורים. אתר השאיבה הוקם בצפון־מערב הכנרת, ליד גינוסר, בתחילת שנות השישים, כנקודת המוצא של המוביל הארצי. החשש ממתקפה על מקור המים המרכזי של ישראל היה אז מוחשי, ולכן נבנה מבצר תת־קרקעי בעומק של עד 25 מטר. הוא כולל אולם משאבות ענק (20X80 מטר) - ובו שלוש יחידות שאיבה מסיביות (יחידה רביעית כבר הוקמה מעל פני הקרקע), מעליות, עגורנים וגם שני מזגנים. המים נשאבים בצינור המונח על קרקעית הכנרת, ומיחידות השאיבה מוזרמים לצינור באורך של יותר מ־2 ק"מ, הנשפך אל תעלת הירדן, ומשם עד הברז הקרוב למקום מגוריכם.

מתקן המשאבות של המוביל הארצי | צילום: זהר שחר

מקלט מיון

קומות מינוס 1 ומינוס 2, המרכז הרפואי שיבא תל השומר

רשמית, העולם התת־קרקעי שמתחת לשיבא מיועד לימי חירום, עם מיטות אשפוז, חדר מיון וחדרי ניתוח מוכנים לכל מקרה של מתקפה. חלקם משמשים לאשפוז יום כירורגי גם בעתות של שלום יחסי, אבל בצדם יש למרתפי בית החולים תפקיד נוסף, כאגף הלוגיסטי של שיבא, ובעצם האיברים הפנימיים של בית החולים. לאורך מנהרות ארוכות ואפלות שוכנת כל הצנרת המרכזית - גזים רפואיים, מערכות חשמל ומים וכדומה - ולאורך מנהרה אחת, שוקקת חיים, פועלים המכבסה, הסדנה לבניית ערכות ניתוח ומתקני הסטריליזציה.

חדרי ניתוח במרכז הרפואי שיבא | צילום: אוראל כהן

מה זורם מתחת לכביש

קו הביוב החדש מתחת לנתיבי איילון

צינור בקוטר 2.12 מטרים (קוטר פנימי 1.6 מטרים), לאורך יותר מ־7 ק"מ, אמור להציל את מערכת הביוב של גוש דן, למנוע קריסות בשני קווי הביוב הקיימים ולשמור על הים. הצינור החדש יונח בעומק של 30-10 מטר מתחת לפני הקרקע, בשטח השייך לחברת נתיבי איילון. כדי לא לחפור מלמעלה ולעצור את התנועה בכביש, הצינור יותקן באמצעות דחיקה מבור מיוחד בין הנתיבים. העבודות של חברת שטאנג מקבוצת GreenWay החלו לאחרונה, יעלו כ־260 מיליון שקל ואמורות להסתיים בעוד שלוש שנים.

קו הביוב מתחת לנתיבי איילון | צילום: עמית שעל

מערת המחלבה

משק גבינות זלצר, הסטף

אפלוליות, קרירות וריח חזק של מאות גבינות קשות מסוגים וגדלים שונים מקבלים את פני מי שנכנס למערה התת־קרקעית בחוות העזים של שי זלצר (68), מראשוני יצרני הגבינות הקשות בארץ, באזור הסטף בירושלים. המערה, העשויה מסלע גיר, היא בית גידול לבקטריות שנותנות טעם לגבינות העזים הטבעיות שמכין זלצר בחווה מאז 1974. כשהגיע למקום המערה הנטושה, שריד מהתקופה הצלבנית, היתה מלאה נפולת של חול ועפר, והוא ניקה ושיפץ אותה במו ידיו. לדבריו, בעולם קיימות רק עוד שלוש מערות טבעיות שבהן יושבות הגבינות עד שהן מוכנות, וזו שלו היא היחידה בישראל. זלצר מגדל את העזים עם בנו, רועה אותן, חולב. לאחר החליבה והחביצה מוכנסות הגבינות למערה, שם הן מחכות בין חצי שנה לשש שנים ולמעשה עוברות תהליך יישון. כך, למשל, יש במערה גלגלי גבינות שצבעם מבחוץ כבר שחור - עובש שנצבר במשך יותר מחמש שנות מערה. זלצר מאמין בשימור המשק הפרטי ומנסה להתרחק מייצור תעשייתי, ולכן מי שרוצה לטעום מהגבינות שלו יכול לחפש אותן באחת ממסעדות היוקרה שקונות מזלצר (רפאל, למשל) או להגיע לחווה ולרכוש אותן שם.

שי זלצר במערה שבה הוא שומר גבינות עיזים | צילום: גיא אסיאג

מטען תת־קרקעי

רוממה, תחנת השְנאה של חברת החשמל בחיפה

מתחת לחניון גדול של אחד המרכזים המסחריים הגדולים בחיפה פועל כבר 11 שנה צומת חשמלי - תחנת הטרנספורמציה התת־קרקעית הראשונה בישראל. כבלים תת־קרקעיים וציוד מהמתקדמים בעולם מנתבים את החשמל ממערכות המתח העליון לרשת המתח הגבוה, ומשם הוא זורם למרכז המסחרי העמוס, לטכניון ולאוניברסיטת חיפה וכן לשכונות המגורים בסביבה.

מתקן שנאים של חברת החשמל בחיפה | צילום: נמרוד גליקמן