גייתנר: "הבנקים יעמדו בדרישות הלימות ההון באמצעות הרווחים"

שר האוצר של ארה"ב טימות'י גייתנר אמר היום, שהבנקים האמריקאיים יכולים לעמוד בחוקי ההון החדשים באמצעות רווחיהם העתידיים מבלי לכווץ את מתן האשראי ומבלי לפגוע בהתאוששות הכלכלית.

מוקדם יותר החודש רגולטורים מ-27 מדינות סיכמו על דרישות הלימות הון מחמירות יותר שייאלצו את הבנקים להחזיק יחס הון לאשראי גבוה יותר כך שיותירו לעצמם כריות בטחון למצבי משבר. הדרישות החדשות אמורות להיכנס לתוקף מחייב בהדרגה עד 2019.

"חשוב לציין שבגלל המהירות בה ביצענו את מבחני הרגישות לבנקים בתחילת 2009 ואילצנו אותם לגייס עוד הון המערכת הפיננסית האמריקאית ממוצבת היטב וערוכה לאימוץ הדרישות הגלובליות החדשות", אמר השר בפני הקונגרס.

"הבנקים אמורים לעמוד בדרישות באמצעות רווחיהם העתידיים תוך שמירה על תהליך ההתאוששות", הוא אמר עוד.

מנהיגי 20 המדינות המפותחות והשווקים המתעוררים ערוכים לחתימה על התקנות שנודעות כבאזל 3 בפגישתם בסיאול בנובמבר ולאחר מכן כל מדינה תצטרך לאכוף את התקנות בעצמה.

"הכרחי שהסכם באזל המתגבש ייושם בידי הרשויות ברחבי העולם באופן שייצר 'תנאי משחק שווים' במערכת הפיננסית העולמית שהופכת יותר ויותר אינטגרטיווית...נעבוד במשותף עם שותפינו בעולם כדי להבטיח שההסכמים ייושמו בשקיפות ובעקביות באמצעות משקיפים עצמאיים".

תקנות באזל 3 יכריחו את הבנקים להחזיק הון ליבה בשיעור של 7% מנכסי הסיכון - יותר מפי שלוש מהשיעור הנוכחי. הדד ליין לעמידה במינימום יחס רזרבת הליבה - "Tier1" - הוא 2015. מדובר בהון עצמי המורכב ממניות ורווחים בשווי של לפחות 4.5% מהנכסים.

כרית בטחון של 2.5% נוספים מנכסי הסיכון תצטרך להתגבש עד 2019. להערכת השר, התקנות יסייעו ליציבות גבוהה יותר במערכת הפיננסית וימנעו משבר דומה לזה שהתרחש ב-2007 עד 2009.