בלי כוח זה לא יילך

חשבתם שכל מה שצריך כדי להצליח בקריירה זו הרבה עבודה קשה? ג'פרי פפר, מרצה להתנהגות ארגונית בביה"ס לניהול של אוניברסיטת סטנפורד, סבור אחרת.

בספרו האחרון, "עוצמה: למה לחלק מהאנשים יש ולחלק אין" (Power: Why Some People Have It and Others Don't), פפר טוען כי התפישה של מקום עבודה ללא היררכיה היא שטותית, וכי כדי להצליח בעבודה צריך, בראש ובראשונה, להפגין עוצמה.

פפר: "אני תמיד מחפש תופעות החשובות להבנת ארגונים, אבל כאלה שלא כותבים עליהן. באופן מפתיע יש פחות מחקרים על עוצמה ממה שניתן היה לצפות.

"ועוצמה טובה לנו! אפשר לתרגם אותה לכסף. אפשר להשתמש בה כדי לגרום לדברים להתרחש. לפי מחקרים של מייקל ממוט ואחרים, עוצמה בסביבת העבודה מאריכה את חייכם".

"הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להגביר את המודעות. מה הופך שחקן בייסבול לחובט נפלא? פרשני ספורט נוטים לומר, "הבחור הזה ממש רואה את הכדור". חלק מזה זו פשוט מודעות, התכוננות להתרחשויות והתבוננות סביב.

"התכונות שנראה כי קשורות לעוצמה נכנסות לשתי קטגוריות: רצון ומיומנות. הרצון הוא מנוע, אנרגיה ושאפתנות. מיומנות היא רגישות לאחרים והבנה של המניעים שלהם. עליכם להעריך את עצמכם, או שהעמיתים שלכם יעריכו אתכם, ולשאול, "האם אני מוכן/ה לעשות את מה שדרוש כדי לחזק את התכונות החלשות שלי?" לאחר מכן תכינו תוכנית פיתוח אישית".

"אפשר ללמוד אסטרטגיות כמו נטוורקינג. קית' פרזי, גורו השיווק הידוע, אמר פעם לכיתה שלי, ובצדק, שאתם לא אחראים להצלחה שלכם. השאיפות והעבודה הקשה שלכם לא יגרמו לכם להצליח. מה שיגרום לכם להצליח הוא האנשים למעלה, שיש להם השפעה על הקריירה שלכם. התפקיד שלכם הוא לגרום להם לרצות להפוך אתכם למצליחים. חלק מזה קשור לעבודה קשה וביצועים טובים - אבל חלק מזה דורש גיבוש מערכות יחסים טובות אתם. משום כך, אין די רק בעבודה קשה.

"טקטיקה נוספת שאני חושב שאנשים לא מנצלים מספיק היא בקשת עזרה. אנשים לא מוכנים לבקש. פרנק פלין וקולגה שלו, ונסה לייק, כתבו מאמר נפלא, "בקשו - וסביר להניח שתקבלו עזרה". המטרה של המחקר שלהם היא להראות שאנשים לא מעריכים כראוי את רצונם של אחרים להגיש עזרה, גם אם מדובר בדברים קטנים יחסית. וכך, אנשים לא מבקשים מספיק. בקשו מאנשים להדריך אתכם, בקשו את עצתם, בקשו עזרה במגוון דרכים. זה יכול לעזור לכם לבסס מערכות יחסים טובות עם אנשים במעמד גבוה.

מהי הטעות הגדולה ביותר שאנשים עושים כשזה מגיע להשגת כוח? 

"אני רואה הרבה אנשים שמוותרים ביודעין על ההזדמנות לצבור כוח על ידי אמירות ברוח, "אני לא אשחק את המשחק הזה, אני לא הולך להתחנף לאנשים רק משום שהם יכולים לעזור לי, אני לא צריך לעשות את זה". מדובר בסירוס עצמי. אם אתה מחליט שישנם דברים שאתה לא רוצה לעשות, אין בעיה. אבל דעו את הוויתורים שאתם עושים בכך. אם אתה אומר לעצמך, 'אני הולך לצבור כוח, אבל אעשה זאת בדרך שלי' - זה כמו לומר 'אני הולך לשחק פוטבול, אבל בלי קסדה ומגיני ברכיים'. אתם לא תהיו מצליחנים. אתם לא חייבים לשחק את המשחק, אבל אם אתם בוחרים לשחק את המשחק - תצטרכו להבין את החוקים".

"כדאי להתחיל בנקודה הנמוכה ביותר של חטיבה שהולכת להיות עוצמתית, כזו שנוגעת בהרבה נושאים ומשפיעה על החלטות חשובות. אתם צריכים להתמודד עם האתגר הנוכחי הגדול ביותר של הארגון.

"בספר, אני מספר את סיפורו של זיה יוסוף, שהיה במידה רבה הראשון שהקים את פונקציית התכנון האסטרטגי של חברת התוכנה הגרמנית SAP. במסגרת העבודה הזו, הוא נפגש עם חברי ההנהלה הבכירה של החברה. ואולם מאחר שהוא הקים פונקציה חדשה, לא היתה לו הרבה תחרות. כשאתה נכנס לחטיבה שהיא כבר בעלת כוח רב, קרוב לוודאי שתקבל משכורת גדולה יותר - אבל שם גם נמצאים כל הכישרונות.

"חשבו על הקריירה שלכם כמו שאתם חושבים על התחלת עסק חדש. הרבה יזמים שינו שווקים וקטגוריות של מוצרים, ואתם יכולים לקבל הזדמנות כזו בתוך הארגון על ידי הוספת כישורים יזמיים".

"אני חושב שאנשים נמנעים מנטילת סיכונים. ובדיוק כפי שהם נמנעים מכך בפתיחת חברות חדשות, הם עושים זאת כשזה מגיע לקריירה שלהם. האירוניה היא שאנשים זהירים מאוד לגבי נטילת סיכונים בתחילת הקריירה שלהם, אבל מאוחר יותר, כשהם נהפכים למצליחנים, הם מתחילים לנקוט כל מני דפוסים התנהגותיים של נטילת סיכונים. כמו דניס קוזלובסקי מטייקו, שהתקין לעצמו במשרד וילונות אמבטיה מזהב ב-6,000 דולר. הזמן ליטול סיכונים הוא בתחילת הקריירה, משום שאז אף אחד לא בודק אותך. והתוצאות של הכישלון יהיו פחותות בהרבה מאשר בהמשך הקריירה שלכם".