הגב הפיננסי של סטנלי

לפני כשבועיים תיארנו את המהלכים בשוקי המט"ח כ"'פוליטיקה של מטבעות". עם חלוף הימים המאבק בשוקי המטבע הסלים וזכה בכינוי המפוקפק, "מלחמת מטבעות". מאבק איתנים שכזה בשוק המט"ח מתנהל בהובלת הסינים, אשר החלישו את הדולר יתר על המידה. הדבר נועד להחלשת הלחץ האמריקאי על סין כדי שזו תחזק את היואן הסיני. לכן הסינים מכרו דולר וקנו מטבעות אחרים באמרם: "הדולר הוא מטבע חלש. נקודה".

הרקע ל"מלחמה" הוא פשוט למדי: ניהול האינטרס הסיני. נפלאות הגלובליזציה הביאו עוצמה אדירה אל סין ומדינות נוספות באמצעות סחר חוץ בהיקף אדיר. מחירי הסחר, הנקבעים בין היתר על ידי שערי החליפין, הפכו להיות גורם מרכזי בצמיחה ובעושר של האוכלוסיה במדינות רבות. נשמע מוכר? כן, גם בישראל לשערו של המטבע משמעות גדולה על הכלכלה ועל רמת החיים. כתוצאה מכך מדינות החלו להגן על עצמן באמצעים שונים.

פרוטקציוניזם. תופעה זו החלה עוד במשבר 2008 כאשר היה ברור שמדינות יגנו על פעילותן הכלכלית, מפני תהליכים המעבירים את הכוח הכלכלי אל מדינות אחרות. מכסים, מכסות, חוקים ומיסוי, כל אלה חזרו בשנתיים האחרונות אל הלקסיקון המסחרי בין מדינות. ושוב, הסינים מובילים את המשחק עם חוצפה וכללי משחק שלא היו מקובלים זה שנים בכלכלה העולמית. שמירה על ערך המטבע שלהם מפני תנודות והיחלשות היא הדרך המרכזית לקבוע את מחירי הסחר בין המדינות, לווסת את כלכלתם ולמנוע מהגלובליזציה להשפיע עליה.  

תלויים אחד בשני

הכוחניות שאותה מפגינים הסינים מול הדולר הפילה אותו. הם רכשו אותו תמורת שורה ארוכה של מטבעות, בהן היורו, הדולר האוסטרלי, הין היפני והליש"ט. מכל אלה, אירופה ויפן הן כלכלות צולעות, המדדות עם בעיות קשות של צמיחה לא מאוזנת, שוק עבודה ותרבות עבודה בעייתית ועוד.

אירופה תלויה בגרמניה, אשר בתורה מונעת על ידי יצוא. הצריכה הפרטית בגרמניה ירודה והדבר מביא לאינפלציה אפסית. כך, למרות שגרמניה צמחה באופן נאות, היא עצמה אינה נהנית מכך מכיוון שהצרכן המקומי חלש והדבר מאיים לגרור את אירופה כולה לדפלציה (ירידת מחירים) עם צמיחה בשיעור הנמוך מ- 1%. 

ארה"ב, לעומת אירופה, בחרה אסטרטגיה שונה ליציאה מהמיתון. יש עליה ביקורת רבה בעולם וסיכון גבוה של גירעון, אולם בפועל היא צורכת בקצב המייצג כ-2% בצמיחה עם פוטנציאל נוסף עקב חולשת המטבע והגידול ביצוא. יפן חלשה וסובלת מבעיות של צמיחה מתונה, אוכלוסיה מזדקנת בקצב מאיים, צריכה פרטית ירודה והמדינה תלויה ביצוא לסין. חבילות תמריצים ממשלתיים חדשות לבקרים לא מצליחים להניע את הסקטור הפרטי של יפן.

ההשפעה המטבעית וההזדמנות

עקב תלותן ביצוא, ההשפעה של ייסוף היורו והין עלולה להיות הרסנית. מלחמת המטבעות העניקה להן שער מוגזם, אשר עקב תלותן ביצוא הוא עלול לפגוע בהן בתוך זמן קצר. גרמניה ויפן הן יצואניות גדולות והתעצמות המטבע שלהן תהווה פגיעה משמעותית בצמיחתן. לכן, המגמה בשוק המטבע עשויה להתהפך ולהביא את המטבעות לשער שיתאים יותר למצבן הכלכלי. שער זה נראה קרוב יותר לרמה של 1.2 דולר ליורו מאשר ל-1.4 וקרוב יותר ל-90 ין לדולר מאשר ל-80 ין.

במסגרת מאבקי המטבע, בנק ישראל מצא את השקל מושפע מריקושטים ומתחזק יתר על המידה. כיוון שגם ישראל היא יצואנית גדולה, בנק ישראל נאלץ להפעיל מערכת מגננה. תהליכי התאמה הכלכליים במטבעות שהיו בלב מלחמת המטבעות, עשויים להשפיע כמובן גם על השקל ולהקל על בנק ישראל בהתמודדות עם מלחמת המטבעות.  

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי