שוטף פלוס פרו־בונו

עו"ד ד"ר יעקב וינרוט קיבל אתמול את ההזדמנות לספר את סיפור חייו. הוא דיבר ישירות לשופט, נשנק מהתרגשות, צמוד לחבילת הטישו שממנה שלף שוב ושוב ממחטה לקנח את אפו, ומדי פעם לנגב דמעה מהעין. הדמות שהיטיב לצייר ביקשה להרחיקו ת"ק פרסה מדימוי פרקליט הצמרת הנוצץ, המצליח. לאחר שמנהל החשבונות במשרדו, אלי אוחיון, העיד על מיליוני השקלים שנתרמים לצדקה, סיפר אתמול וינרוט על תיקי הסיוע חינם לנזקקים. עובדי הציבור הם חלק מהנזקקים האלה: "מדובר בעובדי ציבור שחלקם יכולים להרוויח הרבה כסף בשוק הפרטי. לשוקי ויטה הציעו להיות שותף בלובושיץ־קסירר. משכורת של 200–500 אלף דולר בשנה. אבל כעובד ציבור הוא שם גם בשבילי. אז ביום פקודה אני חייב לתת לו שירות מידתי", אמר וינרוט. ומהו אותו שירות מידתי? לפעמים חינם (פרו־בונו), לפעמים שכר טרחה סביר. "אינני שוחט אנשים. אף אחד לא מכר בית או לקח הלוואה חריגה כדי לשלם לי". מטייקונים וינרוט גובה "הון עתק"; מנזקקים, שכירים ועובדי ציבור, "באופן מידתי". "ככל שאנחנו בכירים יותר ויכולים לקחת הרבה כסף, כך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס לא לקחת...", הוסיף וינרוט.

מובן שחקירה ראשית אינה הבמה העיקרית לבירור האמת. רבים מהסיפורים שגולל אתמול וינרוט מתאימים לשלב הטיעונים לעונש. מה הקשר בין לוחמי הימ"מ שהגיעו לייעוץ אחרי אירועי אוקטובר 2000 ("הם היו בשבילי בוואדי ערה") לבין ויטה? הבדל אחד לפחות יש. ויטה, להבדיל מהלוחמים, היה בפוזיציה שיכלה להיטיב עם לקוחות וינרוט. לשיטת התביעה המתת והתמורה היו סמוכים מדי.

זמנה של סוגיה זו יגיע בחקירה הנגדית. אתמול פירט וינרוט את יסוריו ולבטיו במקצוע שמדגיש את הטלטלה בין העולמות, שמדגים את ההוויה המיוסרת של האיש. הוא "בגד" בעולם התורני, ובהמשך זנח את רעיון לימודי הרפואה שהיו מזמנים לו הזדמנות טובה יותר להיטיב עם הבריות. למזלו, גם כעורך דין אפשר לסייע. עשרות ארגזים ובהם מאות קלסרים הסיעו אתמול אנשיו לאולם. מקופלים בהם סיפורים רבים שווינרוט התרגש לספרם.

ההתרגשות הזו, הוא מקווה, תדבק ותשכנע את השופט. כמו סערת הנפש שאליה נקלע כשדיבר על הפלצות והזעזוע שאחזו בו למשמע האישום בשוחד. וינרוט החל אתמול בקעקוע היסוד הנפשי והעובדתי לאישום זה. השכר שקיבל מוויטה היה מידתי ולכן אין טובת הנאה שמגבשת שוחד. "מעולם לא נתתי כדי לקבל משהו. חבל שאני לא יכול לפתוח את הראש שלי ולהראות", אמר לשופט.

וינרוט הוא פרקליט הצמרת הרביעי שהועמד לדין פלילי. קדמו לו יגאל ארנון ורם כספי בפרשת "הפגישה הלילית", ויעקב נאמן שהועמד לדין על תצהיר כוזב (גם דורי קלגסבלד הועמד לדין אך לא בעבירות שקשורות למילוי התפקיד המקצועי).

בין וינרוט לנאמן כמה קווי דמיון בולטים: לשניהם שישה ילדים, שניהם חובשי כיפה ומייצגים של דיאלוג עם המפלגות הדתיות והחרדיות, שניהם נחשבו מועמדים לביהמ"ש העליון, שניהם מייצגים עובדי ציבור בכירים, והעיקר - שניהם היו ל"חשודים" תמידיים בעיני המשטרה והפרקליטות בגין פרשיות שונות ומשונות שעברו תחת ידיהם. נאמן, כזכור, זוכה. עכשיו נותר לראות אם שותפות הדמיון והגורל יחולו שוב.