למה בטיסות מכבים אורות לפני הנחיתה?

מטוס הוא אחד מכלי התחבורה הבטוחים ביותר, ועדיין, בשנה ממוצעת מתרחשות יותר ממאה תאונות מטוסים שבהן יותר מאלף בני אדם מקפדים את חייהם. הנחיתה נחשבת לשלב המסוכן ביותר בטיסה. זה מאד אינטואיטיבי - כשהמטוס באוויר הכל בדרך כלל בסדר (למעט שריפה או התפרקות תא הנוסעים), זו הפגיעה בקרקע שתמיד קצת מדאיגה.

אז לפני הנחיתה, גם אם לא מספרים לך, המטוס נכנס לכוננות. כולם מתבקשים לכבות מכשירים אלקטרוניים, לחגור חגורות ולהרים את המגשית המתקפלת שגם ככה לא מצליחה להחזיק כלום. חוץ מעניין המכשירים האלקטרוניים, הכל הגיוני לגמרי. במקרה חירום אתה לא רוצה להתקע בשום דבר, ובטח לא שמשהו אחר יתקע בך.

לפני הנחיתה כולם גם מתבקשים לפתוח את התריסים. בילדותי חשבתי שזו התחשבות במי שרוצה לראות את הנוף, אבל לא. דרך תריסים פתוחים קל יותר להבחין בתקלות. אם הכנף עולה באש והמכשירים שמדווחים על כך לטייס כושלים, אפשר לסמוך על הנוסעים שיבחינו בכך ויתחילו לצרוח.

לפני הנחיתה המטוס נכנס לכוננות | צילום: shutterstock

יותר חשוב, דרך החלונות אפשר לראות איפה אתה נמצא ומה קורה סביב, אז אם מגיע הרגע לפתוח את יציאות החירום וליד אחת מהן יש מפגע בטיחותי (כגון אגם מלא בתנינים) אנשי צוות האוויר (שנקראו בעבר "דיילות") יכולים להבחין במפגע ולשמור את הדלת סגורה.

זו כבר סיבה לעמעום האורות. ככל שיש פחות מה לראות בפנים, הסיכוי עולה שאנשים יביטו החוצה. כשיש מעט אור מסביב האישונים שלנו מתרחבים וראיית הלילה שלנו משתפרת. בפעם הבאה שאתה קם בלילה ללגום כוס מים, נסה את התעלול הבא: לפני שאתה מדליק את האור, עצום עין אחת וכסה אותה בידך. עשה את מה שאתה עושה עם עין אחת פקוחה, ורק אחרי שאתה מכבה את האור פקח את האחרת. עכשיו יש לך עין אחת שרואה טוב בחושך, ובעזרתה תוכל למצוא בקלות את הדרך בחזרה למיטה.

אם משהו יקרה למטוס, יש סיכוי סביר שמערכת התאורה תחדל לתפקד והנוסעים יזדקקו לראיית הלילה שלהם. אז כשמעמעמים את האורות, זה לא בשביל הטייס, זה בשבילך. כדי לשפר את היכולת שלך להתמודד עם מצבי חירום.

האם זה באמת עוזר? בכלל לא בטוח. אבל גם אם לא, תמיד נשאר היתרון הפסיכולוגי. גם כשאין לתקנות סימוכים בשטח, הן עדיין גורמות לנו להרגיש בטוחים יותר. כשיש תקנות יותר קל לעצום את העיניים. בעיקר כשהאורות כבויים.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il