שיפור קל: ישראל טיפסה למקום ה-30 במדד השחיתות

ישראל טיפסה למקום ה-30 במדד "תפיסת השחיתות" העולמי - כך עולה מפרסום המדד של ארגון "שקיפות בין לאומית" לשנת 2010. מדובר בשיפור של שלושה מקומות משנת 2008, במדד המורכב מ-178 מדינות. עם זאת, בקרב 33 המדינות המפותחות החברות ב-OECD ישראל מדורגת בפתח השליש האחרון - במקום ה-22.

עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל (שבי"ל), הסניף הישראלי של ארגון Transparency International, פרסמה היום את מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2010. ישראל זכתה לציון 6.1 - כמו בשנה שעברה - כאשר 0 מציין שחיתות גבוהה ו-10- ניקיון משחיתות. בהשוואה לשנת 2008 מדובר בעלייה של שלושה מקומות, ושיפור ב-0.1 נקודות.

העשירייה המובילה מורכבת כמעט כולה ממדינות החברות ב-OECD, כשאת הדירוג השנה מובילות דנמרק, ניו-זילנד וסינגפור עם הציון 9.3. אחריהן מדורגות פינלנד ושבדיה, שקיבלו את הציון 9.3. אחריהן, קנדה, שקיבלה את הציון 8.9, הולנד עם ציון 8.8, אוסטרליה ושוויץ עם ציון 8.7, ונורבגיה עם ציון 8.6.

בקרב מדינות ה-OECD, ממוקמת ישראל במקום ה-22, כשמתחתיה ניתן למצוא, בין היתר, את פולין (ציון 5.3), טורקיה (ציון 4.4) ויוון (ציון 3.5). יצוין כי ישראל התעלתה במדד מעל כל שכנותיה. ירדן קיבלה את הציון 4.7 ודורגה במקום ה-50, מצרים - 3.1 ודורגה במקום ה-98 ואילו סוריה קיבלה את הציון 2.5 ודורגה במקום ה-127.

בין המדינות שהפגינו ירידה לעומת השנה שעברה ניתן למצוא את יוון (מ-3.8 ל-3.5), איטליה (מ-4.3 ל-3.9) וארה"ב (מ-7.5 ל-7.1). בשבי"ל הדגישו כי "כ-75% מכלל המדינות שבמדד קיבלו ציון נמוך מ-5, עובדה המעידה כי השחיתות עודנה בעיה חמורה ברמה הכלל-עולמית".

"מאבק יומיומי"

גליה שגיא, מנכ"ל עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, אמרה כי "ישראל שמרה על יציבות בשנתיים האחרונות, מבחינת האופן בו היא נתפסת בכל הנוגע לשחיתות. למרות זאת, עלינו לזכור כי המאבק בשחיתות הוא מאבק יומיומי. על הממשלה לשלב וליישם מדיניות נגד שחיתות בכל רבדי פעילותה". עוד הוסיפה שגיא, כי "השחיתות היא בעיה כלל-עולמית ועל כל הממשלות לפעול להטמעת אמנת האו"ם נגד שחיתות, בכדי למנוע משבר כלכלי נוסף".

שחיתות מוגדרת במדד כ"ניצול לרעה של כוח למטרת רווח אישי". המדד מתמקד בשחיתות במגזר הציבורי, או שחיתות בה מעורבים בכירים בשירות הציבורי או פוליטיקאים. לדברי העמותה, הערכת מידת השחיתות במדינות או באזורים השונים נעשית באמצעות סקרים מול שתי קבוצות: מומחים מדיניים - מקומיים וזרים - ואנשי עסקים מובילים.

הסקרים מהם מורכב המדד כוללים שאלות הקשורות לניצול לרעה של הכוח הציבורי ומתמקדות בשוחד לעובדי ציבור, שוחד במכרזים ציבוריים, מעילה בכספי ציבור ושאלות הבודקות את העוצמה והיעילות של מאמצים כנגד שחיתות במגזר הציבורי.