רשות ני"ע: אין עסקה אם ורמוס לא יסיים את תפקידו
רועי ורמוס עתר לבג"ץ בטענה כי פרקליט המדינה פעל שלא בסמכותו כשהתנה את סגירת התיק נגד פסגות ב"פגיעה בחופש העיסוק שלו". ברשות ני"ע טוענים כי היו מעדיפים להגיש כתב אישום, אך באייפקס החליטו לפטר את ורמוס מסיבות עסקיות
"האפשרות שמנכ"ל פסגות רועי ורמוס יישאר בתפקידו תגרור ביטול ההחלטה על סגירת התיק, והגשת כתב אישום נגד פסגות", כך אמרו מקורבים לרשות ני"ע בתגובה לעתירה שהגיש אתמול מנכ"ל בית ההשקעות לבג"ץ. בעתירתו דרש ורמוס לבטל את ההסדר שחתמה הפרקליטות מול קרן אייפקס בשבוע שעבר, ולפיו ייגנזו האישומים הפליליים נגד פסגות, ומנכ"לית אייפקס זהבית כהן תשחרר מתפקידם את ורמוס ושי ירון, מנכ"ל חבר הבורסה של פסגות, עד סוף השנה. ל"כלכליסט" נודע כי בג"ץ הורה למדינה להשיב עד 17 בחודש על העתירה.
העתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין ניר כהן, דוד לשם ואמיר בן־ארצי, מופנית נגד פרקליט המדינה משה לדור, רשות ני"ע, קרן אייפקס ובית ההשקעות פסגות. בעתירה דורש ורמוס גם צו ביניים המורה לכל הצדדים המעורבים שלא לנקוט כל פעולה לסיום כהונתו של ורמוס בחברה, עד להכרעה בעתירה. ורמוס מבקש מבית המשפט להורות ללדור להסביר מדוע לא יבטל את התנאי הדורש את פיטוריו כחלק מהליך סגירת התיק הפלילי נגד פסגות.
"מדובר בהחלטה פסולה וחסרת תקדים מצד פרקליט המדינה משה לדור... ורמוס לא היה צד להסדר, לא הסכים לו ואיננו מחויב כלפיו, אולם ההסדר גורם לפגיעה אישית בו. החלטת פרקליט המדינה מעוררת שאלות ותהיות קשות, משפטיות וציבוריות". ורמוס טוען כי לדור התיימר לעקוף הסדרים חוקיים שבהם מוסמכת רשות ני"ע: "החוק איננו מקנה לתובע, זוטר כבכיר, כל סמכות להתנות הימנעות מהגשת אישום בפגיעה ישירה בזכויות יסוד של העותר, ובהן חופש העיסוק". ורמוס גם טוען שאילו היתה ללדור הסמכות לנהוג כפי שנהג, הרי שאסור היה לו להפעיל סמכות זו בלי לשמוע את צדו של ורמוס.
"עיתוי העתירה מעלה שאלות"
ברשות ני"ע סירבו להגיב, אולם מקורבים לרשות אמרו כי טענת ורמוס שלפיה רשות ני"ע החליטה להדיחו איננה נכונה משום שזהבית כהן ואייפקס הם למעשה אלו שהחליטו על הדחתו. אותם מקורבים טענו כי מאחר שהמדינה לא ביצעה הליך מינהלי נגד ורמוס לא היתה חייבת להעניק לו זכות שימוע. המקורבים אמרו כי אייפקס היא ששאלה מה עליה לעשות כדי שלא יוגש כתב אישום נגד פסגות. התשובה שקיבלה היתה קנס משמעותי על בית ההשקעות, שחרור המנהלים וכינון כללי ממשל תאגידי. "כל זה נעשה לאור האינטרס הציבורי, שתהיה יציבות בחברה שמנהלת 140 מיליארד שקל. נענינו להצעה של אייפקס לשלם 150 מיליון שקל, לשחרר את המנהלים ולנקוט את כל הצעדים שיהיו בעתיד ראויים", אמרו המקורבים לרשות. "לרשויות היה הרבה יותר קל ללכת בדרך השגרתית - לגמור את הדיון בפרקליטות תוך שימוע והגשת כתב אישום. אייפקס החליטו לנהוג כפי שנהגו מסיבות עסקיות".
ורמוס לעומת זאת מציין בעתירה כי הן הפרקליטות והן הרשות ציינו בתקשורת כי עמדו על כך שיודח, בעוד זהבית כהן התנתה את רכישת פסגות בהישארות ורמוס בתפקיד במשך 18
חודשים מיום חתימת ההסכם.
המקורבים לרשות טוענים כי "אחד הדברים הצורמים בעתירה זה העיתוי שלה. ורמוס ידע לכל אורך הדרך שאייפקס לא תעשה את העסקה אם התיק לא ייסגר, ובמשך חודשים, כשהעסקה היתה על השולחן, היה ברור שהיא תהיה כרוכה בכך שהוא יסיים את תפקידו, אבל אף אחד לא אמר כלום ורק עכשיו עולות הטענות הללו. בסופו של יום מדובר בחברה פרטית, וככל שהיא החליטה להביא לסיום תפקידו של ורמוס - הרי שהוא צריך להפנות את טענותיו אליה ושהן ייבדקו במישור של דיני עבודה".
6 תגובות לכתיבת תגובה