שריג דמארי: "פרי דרס אנשים בלי להניד עפעף"

ימים ספורים לאחר שבית המשפט העליון דחה את בקשתו של ישראל פרי למשפט חוזר מדבר עו"ד שריג דמארי לראשונה מאז תחילת הפרשה. בראיון ל"כלכליסט" אומר דמארי, מי שהוביל את הצוות המיוחד שהוקם במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כי "מדובר באחת מפרשיות ההונאה הכי מורכבות, מתוחכמות ורחבות ההיקף שהיו כאן. מבחינת המשמעות הציבורית מדובר באחת הפרשות הגדולות בהיסטוריה של המדינה". ומיד מוסיף, כי "למעט חלון קטנטן התיק הזה מאחורינו".

"החלון הקטנטן" הוא הבקשה לדיון נוסף בעבירה הראשית בתיק, עבירת הגניבה, שכבר נידונה בהרכב מורחב בעליון וממתינה להכרעה. החלון הזה הוא גם מה שעוזר לצוות של פרי לגרום לתחושה כאילו הכל עוד פתוח אחרי הרשעה בבית המשפט המחוזי, הפסד בערעור והפסד בבקשה למשפט חוזר. "אם הציבור חושב שהתיק הזה עוד לא סגור זה מפני שפרי, מאז שהוא נכנס לכלא וגם לפני, מפרסם בתקשורת את כל הדברים הנוחים לו. יש לו מנגנון משומן לטובתו", אומר דמארי.

"הרבה סיפורים עצובים"

כשדמארי מתייחס ללקוחות של פרי, הטון שלו כבר משתנה. "מהפן האנושי זה תיק לא שגרתי. היו כאן אלפי קשישים. זה יושב לך בראש, אתה לא יכול להתעלם. היו הרבה סיפורים עצובים, פרי רדף הרבה אנשים בלי מצפון ודרס אותם בלי להניד עפעף".

אך עם כל הכבוד לסיום הפרשה המתקרב וללקוחות, וגם אם הפרקליט המנוסה לא יודה בכך, דמארי לא היה ממהר לדבר עם התקשורת אילולא התלונה שהוגשה ליועמ"ש יהודה ויינשטיין על ידי עו"ד יעקב בורוסבסקי בשמו של פרי לפני כשלושה שבועות. דמארי עומד במרכז ההאשמות של פרי שמבקש לפתוח בחקירה פלילית נגד מי שהוביל את החקירה בפרקליטות. פרי מאשים את דמארי בין היתר בשיבוש מכוון של החקירה, בידוי ראיות והדחה בחקירה ובעדות. נראה שאין הרבה דברים שמוציאים את דמארי משלוותו כמו הפנייה הזאת של פרי; "המכתב הזה הוא הזוי, מופרך ואין בו גרגר של אמת", אומר דמארי, "הייתי מתבייש לחתום עליו".

ביום שלישי שעבר, באותו יום ממש שבו נדחתה בקשתו של פרי למשפט חוזר, שלח עורך הדין עמית אופק, סגן לפרקליט המדינה, מכתב לצוותו של פרי ובו קביעה חד־משמעית: "לא מצאנו תשתית לקיומו של חשד לביצוע עבירות פליליות, ולפיכך דחה פרקליט המדינה את בקשתכם להורות על פתיחה בחקירה כנגד מי מהמעורבים".

"איפה שיש סכסוך יש חומר"

דמארי החל לטפל בתיק בסוף 1993. בשנת 2001 פרש מהפרקליטות אך המשיך לשמש כיועצה בעניין זה. בשנת 2005 פרש סופית מהתיק, ופתח יחד עם דולן את משרד דולן־דמארי־מתתיהו, המתמחה בעבירות כלכליות וצווארון לבן.

התיק של פרי נפתח בספטמבר 1993 בפעם האחרונה, כאשר עד אז עבר כבר כמה גלגולים. בדצמבר 1973 נחתמה אמנה בין ישראל לבין מערב גרמניה דאז, שמתוקפה היו אזרחי ישראל זכאים להצטרף לתוכנית פנסיה של המוסד לביטוח לאומי של מערב גרמניה. פרי הלווה ללקוחותיו את ההשקעה ההתחלתית שהיתה תנאי להצטרפות, וביטח את אותן הלוואות. פרי הסתיר מהלקוחות את העובדה שהוא עומד מאחורי חברות הביטוח.

מחכים לפסיקה כ־6,000 לקוחות עדיין משלמים לפרי לפי דמארי, במקור נרשמו לתוכנית כ־30 אלף לקוחות, ובפועל המשיכו עם תוכנית המימון של פרי כ־9,000. פחות ממחצית מהם חיים היום מארק שון, תגובה אחתלכתבה המלאה

דמארי מסביר כי "התיק הזה כבר נפתח ונסגר פעמיים לפני שהגיע אלינו. הוא נפתח בעיקר בגלל אמירות של שופטים שקבעו במהלך משפטים אזרחיים שניהלו לקוחות נגד פרי כי יש חשד להונאה רחבת היקף. לפרי היו שני עובדים שפרשו ולקחו ממנו לקוחות, שהחלו להגיד להם שפרי רימה אותם".

כוונת דמארי היא ליפה גולן וצבי אברהמי, שהיו שכירים בארגון של פרי, פרשו והקימו גופים שניסו להתחרות בו. פרי ניהל נגדם תביעות בטענה שאלה לקחו ממנו רשימות של לקוחות. במסגרת התלונה שהגיש פרי ליועמ"ש, עלתה הטענה כי אברהמי היה "חבר נפש" של דמארי, והקשר הזה הוא שהוביל לחקירה המחודשת שלבסוף הובילה לכתב אישום.

דמארי משיב לטענה זו בבוז. "אם היו כותבים שבאתי מהמאדים זה נכון באותה מידה. אברהמי הוא דמות ססגונית שנלחמה בפרי, לא הבאנו אותו כעד תביעה. החקירה לא קיבלה את הראיות ממנו. בתחילת החקירה נתקלנו באפס יכולת לקבל אינפורמציה, אז פנינו לכל גורם שיכולנו".

אז מאיפה הגיעה האינפורמציה?

"בחקירות ניזונים בעיקר מסכסוכים בין אנשים פרטיים. איפה שיש סכסוך יש חומר. לדוגמה, היה סכסוך של פרי עם בינשטוק (עו"ד אבי בינשטוק, מי שהיה שותפו של פרי בתחילת הדרך, ועדיין מנהל נגדו הליך אזרחי - מ"ש). משם קיבלנו אינפורמציה, גולן ואברהמי היו מסוכסכים עם פרי, משם גם קיבלנו מידע. מדובר באנשים מתוך הארגון שפרי רב איתם, והם אספו חומר על פרי כדי להפיל אותו", אומר דמארי.

"תחילה הם לא פנו אלינו, כי עוד לא היינו בתמונה. אברהמי וגולן פנו לכל העולם ואשתו - לוועדה לביקורת המדינה, למשל. איפה שיכלו להילחם בפרי נלחמו.

"לא היתה לנו היכרות מוקדמת עם אף אחד מהם. אבל המידע מהם זה לא מה שבנה את התיק. זה שאברהמי אומר על פרי 'גנב' מעניין אותנו כקליפת השום, אלא אם כן יש לנו ראיות. צריך להבין משהו, החקירה נגד פרי נסגרה פעמיים. הוא עבריין מבריק, מתוחכם מאוד. הוא תכננן בקפידה את מעשיו".

אתה מסכים עם ההגדרה של פרי שאתה היית ה"מנוע" מאחורי התיק?

"לא יודע מה זה מנוע. זה אמור להחמיא לי? למילה יש קונוטציה כאילו היתה לי אג'נדה נסתרת לנוע קדימה. זה היה תיק חשוב שניסינו לפענח בצורה הוגנת מאוד. לא היה כאן בדל של משהו פגום. הייתי הפרקליט הבכיר והובלתי את ליווי החקירה. המשך הטיפול בתיק לאחר הפרישה מהפרקליטות פגע בקידום שלי בשוק הפרטי. על אף ההקרבה אני לא מתחרט לרגע כי זה תיק של שליחות".

כתב האישום שניסחו דמארי ועמיתיו והוגש באוגוסט 2001 התבסס בין היתר על נוסחת האקטואר שעבד עם פרי, יצחק בלאס, שיצא במאי האחרון למאבק משפטי שבמסגרתו הוא טוען כי הפרקליטות עיוותה את דבריו בעדותו בהליך של פרי.

לימים צצו טענות של צוות ההגנה, כי מביהמ"ש הוסתרו חו"ד. המפורסמת שבהן היא של דפנה קאופמן, שהיתה בעבר אקטוארית במשרד האוצר. ב־1995 העריכה קאופמן כי הפרמיות היו לגיטימיות והוגנות. היא נחקרה במשטרה אך לבסוף דעתה לא הוצגה במשפט.

לידי "כלכליסט" הגיע לאחרונה גם זיכרון דברים ממרץ 1994 שעליו חתומה נורית פרנקל, שהיתה בצוות המשטרה שחקר את הנושא. פרנקל כותבת כי "לב לבה של החקירה הוא בנושא האקטואריה, ויש צורך במימונו של אקטואר רציני". אחת הטענות של צוותו של פרי היא כי עו"ד דמארי הסתיר מביהמ"ש את הימצאותן של חו"ד אקטואריות הסותרות את טענותיו.

"זאת דוגמה קלאסית איך פרי מצליח להכניס לתודעה שיש כאן בעיה. מה שהקשה על המשטרה זה נוסחה אקטוארית מאוד מסובכת של בלאס. האקטואריה היא מסך עשן שפרי השתמש, משתמש ולצערי ישתמש בו בעתיד. פרי גרם לשוטרים לחשוב שהם נתקלו בנוסחה שאם הם לא מבינים אותה, אי אפשר לפענח את התיק. אז אנחנו פיענחנו את המשוואה, והתברר שלא כצעקתה", טוען דמארי.

הונאה מתוחכמת חברת הביטוח גורפת רווחים פרי שילשל לכיסו רווח המוערך ב-2.5 מיליארד שקל דרך הטעיית לקוחותיו שחתמו על פוליסות ביטוח חיים דרכו מארק שון, תגובה אחתלכתבה המלאה

אבל לא מצאתם אקטואר שיתמוך בעמדה שלכם.

דמארי: "זה פשוט לא נכון. לא פנינו לאקטוארים. לא דיברתי עם קאופמן מעולם, ולא חיפשנו אקטוארים אחרים. אנחנו קיבלנו מבלאס את ההוכחה לפלילים והעליון השתכנע בכך. בעניין קאופמן, אין סיכוי שהיה מסמך מולי ולא הועבר. האקטואר היחיד שדיברתי איתו הוא גיורא אליגון. חשוב להבין: מה שמשנה במשפט פלילי זה לא איך הוא מחשב את הכסף. זאת לא העבירה. זה לא הנושא האקוטי למשפט פלילי". גיורא אליגון בתגובה: "אכן ייעצתי לפרקליטות. לא כתבתי חוות דעת ולא מסרתי עדות מומחה".

ישראל פרי. "עבריין מבריק" | צילום: יריב כץ

דמארי למעשה טוען כי התביעה החליטה, משיקולים פרקטיים, שלא להתמודד ישירות עם הנוסחה האקטוארית. "כשבניתי את כתב האישום עמדה לפני התובנה שהפרמיות מופרזות ושאם נתמודד עם זה אקטוארית נוכל גם להראות את זה. אבל מתוך שיקול פרקטי, לא הכנסנו לכתב האישום את כל העבירות שגילינו. לתיק הזה יש חשיבות ציבורית. ויתרתי לו על העבירות האלה (עושק - מ"ש), כי מדובר בתיק ציבורי עם קבוצת אוכלוסייה גדולה שנפגעה. באיזון הזה בין אינטרס הציבור לבין משפט מהיר עדיף לי לא לסבך את התיק".

"אפשר לגנוב ממך בלי שתוציא שקל מהכיס"

נכון להיום פרי ממתין להחלטה אחת נוספת: החלטת ההרכב המורחב בנושא עבירת הגניבה בידי מורשה. טענת ההגנה נגד הרשעה זו היא כי איש מלקוחותיו של פרי שילם מכספו האישי.

"אפשר בהחלט לגנוב גניבה חמורה בלי להוציא שקל מהכיס. נניח שדודה שלך מחו"ל הורישה לך סכום מסוים, ואתה לא יודע בדיוק בכמה מדובר. אני בא אליך ואומר לך - יש לי דרך להביא לך את הכסף, אני נוסע, מטפל במסמכים, מסדר את הכל. אני מומחה בזה. אתה לא תוציא שקל מהכיס. אני אפילו אומר לך 'אתה תקבל עשרת אלפים שקל. תחתום לי שאתה מסכים על הסכום'. אתה נותן לי ייפוי כוח לעשות את זה בשמך ואני מייצג אותך. בדיעבד אתה מגלה שהירושה היתה למעשה 100 אלף יורו. אני לא מספר לך את זה, ואתה פתאום מקבל מכתב בשם הדודה שתמורת ה־100 אלף יורו שקיבלת הוסדר התשלום, הכל נסגר", ממחיש דמארי.

"עבירת הגניבה בידי מורשה מתגבשת כשיש זיקה והתניה בין לקיחת הכסף למטרה שלה הוא מיועד. מי ששובר את ההתניה הזאת דינו כדין גנב. בדיוק כפי שפרי עשה את זה. אני לא רוצה להתייחס לדיון הנוסף, אני בטוח שביהמ"ש יכריע בצורה נכונה. אני מכבד כל החלטה, ובינתיים אף שופט לא קבע שפרי לא גנב".

מצוות ההגנה של ישראל פרי נמסר: "במשפט טען דמארי שהפרמיות שבהן חייב פרי את לקוחותיו היו מופרזות. היום, לאחר שהתגלתה בתיק חו"ד של אקטוארית משרד האוצר, גב' קאופמן, אשר מוכיחה את ההפך הגמור, חלה תפנית בגישתו: הוא טוען שכל הבחינה האקטוארית של הוגנות הפרמיות אינה רלבנטית. לגישתו, למרות העובדה שהעסקה שהוצעה ללקוחות היתה הוגנת כפי שקבע גם ביה"ד לחוזים אחידים, עדיין מתקיימת גניבה, וזאת בשל העובדה שפרי לא השתמש בפרמיות אלו כדי לרכוש לעצמו ביטוח בחברת ביטוח חיצונית. נושא זה ניצב כיום להכרעה בבית המשפט העליון".

תגובת עו"ד בורובסקי: "במשך כל שנותיי במשטרה לא נתקלתי בחקירה פלילית כה שערורייתית. אני משוכנע שחקירה בנושא תתגבש לכתב אישום".