אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המאבק במתחם ליבר הגיע לקצו: עתירת עמותת התושבים בנווה צדק נדחתה

המאבק במתחם ליבר הגיע לקצו: עתירת עמותת התושבים בנווה צדק נדחתה

בית המשפט דחה את עתירת עמותת התושבים למען נווה צדק נגד הקמת מגדל מגורים בין השכונה לפלורנטין, וחייב אותה בתשלום הוצאות של 100 אלף שקל

16.11.2010, 11:17 | שירלי ששון-עזר

עמותת התושבים למען נווה צדק, המנהלת מאבק נגד המגדלים הנבנים והעתידים להיבנות סביב השכונה, נחלה אתמול כישלון ראשון בבית המשפט.

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול על הסף את עתירת העמותה, שהוגשה בספטמבר, נגד התוכנית להקמת מגדל מגורים בגובה 26 קומות במתחם ליבר בין שכונת נווה צדק לפלורנטין. בפסק הדין שניתן על ידי השופט ד"ר עודד מודריק נכתב כי אין בידי העמותה "עילת ערר", וכי העתירה נגד אישור התוכנית בליבר איחרה את המועד.

מודריק אף קבע כי העמותה תשלם הוצאות בסכום כולל של 100 אלף שקל, שיתחלקו באופן שווה בין המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוועדה המקומית, חברת אינטרקולוני טאוורס בעלת הקרקע, וחברת ליבר טאוור אשר נמצאת בימים אלה בתהליכי רכישת הקרקע.

התנגדות התושבים המיוצגים על ידי העו"ד און צוק היתה על רקע שינוי ייעודו של המגדל, ממגדל משרדים למגדל מגורים. התושבים טענו כי תשתיות התחבורה, החניה והחינוך הסובבות את המגדל אינן הולמות כניסה של משפחות נוספות. כמו כן הם דרשו מוועדות התכנון והבנייה לעצור את התוכנית הנוכחית, ולתכנן במקומה תוכנית חדשה שתיתן מענה לצורכי התושבים בשכונה מבלי לפגוע באיכות חייהם.

משיחות שערך "כלכליסט" עם חברת אינטרקולוני המיוצגת על ידי עו"ד צבי שוב וגלית קיט, עלה כי לפני כמה חודשים נחתם הסכם אופציה בין חברת אינטרקולוני לחברת ליבר טאוורס על מכירת הקרקע תמורת 200 מיליון שקל. להסכם האופציה הוכנס סעיף הארכה תמורת 3 מיליון שקל. לדברי עו"ד אלי וילצ'ק המייצג את חברת ליבר טאוור, החברה אף שילמה את הקנס והיתה צפויה לשלם קנס נוסף בסך 7 מיליון שקל - אילו חל עיכוב בבירור העתירה.

עו"ד שוב מסר ל"כלכליסט" כי בית המשפט קיבל החלטה אמיצה, והצליח להבין שהנזקים שנגרמו וייגרמו בעקבות קבלת העתירה עלולים להיות חמורים. מעו"ד צוק נמסר כי דחיית העתירה, ובכלל זה פסיקת ההוצאות הקיצונית תמוהה, בייחוד נוכח העובדה כי מדובר במהלך ציבורי שאותו מובילה עמותה שהיא גוף ציבורי.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
להזכירכם, המערכת הטילה "ענישה על האזרח המוחה" כבר בקניון רמת אביב (1990, בערך)
תושבים ברמת אביב הישנה הגישו עתירות מנהליות נגד הקניון בעילה שהתשתיות לא מתאימות וגם לא הכבישים, וכו'. תקראו את עדות המומחה של פרופ' ורצברגר בעתירה. כאילו היא נכתבה היום: עומס בכניסות לחניון, עומס על תשתיות הביוב, פגיעות רעש וגישה של התושבים, במיוחד אלו ברחוב ברזיל, רחוב בלום ובנייני המשפחות הישנות. פגיעה ברחובות הצדדים המובילים מרחוב איינשטין. סכנה להולכי הרגל. מה לא פורט שם וקורה היום? הדבר היחיד שצויין הוא שתדרש לפחות התקנת רמזורים חדישים: זה הדבר היחיד שהשתנה. בית המשפט "העיף" את העותרים, ובתור "קינוח" השית עליהם הוצאות משפט אדירות, שהיזמים "ברוב טובם", ויתרו עליהם. אבל כולם למדו את הלקח: ככה זה בנדל"ן: או שאתה כריש, או שאתה פלנקטון. המדינה החליטה שאנחנו פלנקטונים
16.11.10
3.
יש זמן ודרך להגיש עתירות מסוג זה
בית המשפט המינהלי לא יושב כערכאת ערעור תכנונית, אלא בוחן האם ההחלטות שרויות המינהל התקבלו הינן סבירות ובתחום סמכותן. יש גם אינטרס לציבור הרחב שגופים שהפסידו במשפטים יחוייבו בהוצאות ריאליות, שאז ישקלו פעמיים את צעדיהם טרם הגשת הליכי סרק לבתי המשפט העמוסים ממילא לעייפה. במיוחד כשעל הפרק מונחות זכויות כלכליות במיליוני שקלים וכל עיכוב במימושן גורם נזק לצד השני במיליונים. עמותה היא אישיות משפטית נפרדת, ולכן אם אין בקופתה מזומנים, החיוב בהוצאות ישאר תיאורטי ללא כל יכולת גבייה של ממש. חיוב מנהלי העמותה באופן אישי - רק בנסיבות מיוחדות שקשה מאד להוכיחן.
הרואה בקפה , מרכז  |  16.11.10