מועלם שמר על העובדים, עכשיו הם שומרים עליו

במשך שנים ארוכות צבר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת שמואל מועלם כוח. זהו הכוח שמשאיר אותו בימים אלה בתפקידו, למרות הדו"ח החמור של מבקר המדינה על קופת החולים שהוא מנהל. זהו הכוח של מי שהיה במשך כמה עשורים חבר ועד עובדים, יו"ר הוועד ומנהל כוח אדם. "הוא תמיד דאג לעובדים", אומר מקורב אליו. "הוא אמר שהם המשאב הכי חזק ולא עשה איפה ואיפה בין אנשים. זה מה שהיה הכי יקר לו".

מקורביו לא חוסכים במחמאות. "נמלה", אומר אחד מהם, "בן אדם שאת נכנסת למשרד שלו, ורואה מלא ניירת. עובד משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה". מקורב אחר מדגיש את צניעותו: "הוא לא החליף אוטו לוולוו כמו המנכ"ל הקודם, הוא נשאר עם הסובארו". היה זה אך מתבקש שאחרי יותר משלושים שנה של מסירות יהיו אלה העובדים, שבינתיים התמנו לחברי הנהלה, שיגמלו לו בחזרה במשרת המנכ"ל.

אבל במשרד הבריאות רואים את הדברים אחרת. לאחר מינוי מועלם למנכ"ל ב־2007 כתבה היועצת המשפטית של המשרד: "העובדה שמר מועלם נהנה מ'תמיכת' עובדי הקופה (המיוצגים גם בהנהלתה) אינה תחליף לדרישות הכשרות הנדרשות... זה סוג 'הפיכות החצר' שאליהן כיוונה הסמנכ"לית היוצאת".

חבר קרוב של מועלם, המכהן בוועד המפקח של הקופה, מצדיק את מינויו: "הוא התחיל את דרכו בתור פקיד, והתקדם באטיות ובעיקשות. הוא התמיד תמיד בדרכו הצנועה... טענו נגדו שהוא הפעיל את קארשי (יורם קארשי, אחיה של שולה זקן - ה"ש) כדי לברר למה סמנכ"ל משרד הבריאות מתנגד לו".

ומה הוא אמר על הפנייה לקארשי?

"הוא אמר 'פניתי לכל מי שיכולתי בשביל לברר למה מתנגדים, אם זה נגדי או איזו סיבה'".

בסניף של שלומי עוז

למועלם היתה לאורך השנים גם תמיכה חיצונית, כפעיל בסניף הליכוד ברמת גן, שהיה מזוהה עם שלומי עוז ז"ל. ח"כ כרמל שאמה נחשב ליריבו בסניף, ואחד מחבריו הקרובים הוא הח"כ לשעבר דוד מנע.

בהתמודדויות בליכוד מועלם נכשל בדרך כלל, אף שבבחירות למזכירות הליכוד ב־2005, למשל, הוא היה בדיל של עומרי שרון במחוז דן. "הרבה אנשים דאגו שהוא ייבחר בזכות המעמד שלו בקופה", אומר פעיל ליכוד. "היו קשורים אליו פעילים מכל הארץ, וכשהגיעו הבחירות הגיעו לחצים מכל עבר... הוא היה מחובר גם לעוזי כהן".

עמרי שרון. המליץ | צילום: טל שחר

בליכוד מייחסים למועלם חוכמה רבה, אך לא רק זאת. "אם מישהו טועה או פוגע בכבודו הוא יכול להגיב בצורה לא מידתית", אומר גורם בליכוד. "הוא מקושר לכל העולם. מכל הכיוונים ומכל הרבדים. אנשים באים, נפגשים עבורו ומוכנים להבטיח עבורו. הוא חשוב להם ברמה שהיא לא נורמלית".

מועלם לא טרח להסתיר את קשריו. "הוא היה כל הזמן מתפאר שיש לו מהלכים בממשלות ובמפלגות, ושמשרד הבריאות לא יכול לעשות לו שום דבר". אומר בכיר במשרד הבריאות. "הוא היה אומר את זה במפורש: 'אין בעיה, אנחנו נטרפד את זה דרך מרכז הליכוד'".

יד ביד עם סלנט, עד הפיצוץ

שלומי עוז. היכרות מהסניף ברמת גן | צילום: שאול גולן

מועלם (63), נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר ברמת גן. הוא למד בתיכון אוהל שם בעיר ובצבא שירת ביחידת המיעוטים. בתחילת דרכו היה עובד בקרה במחלקת הארגון של קופת החולים עממית, שהתאחדה ב־1974 עם קופת החולים של הציונים הכלליים והפכה לקופ"ח מאוחדת. ב־1972 הוא נבחר ליו"ר ועד העובדים הארצי של הקופה העממית. לאחר האיחוד מונה לסגן מנהל מחלקת ארגון וליו"ר ועד העובדים של מאוחדת. ב־1978 מונה למנהל מחלקת הארגון של הקופה. במהלך השנים יצר קשרים עם המנכ"ל לשעבר סלנט, שסייע לו בשנות התשעים להתמנות לסמנכ"ל ולמנהל אגף כוח אדם ומינהל, ולמשנה למנכ"ל ב־2003.

לדברי גורמים במערכת הבריאות, "בתור משנה למנכ"ל מועלם התעסק עם כל החרא בחצר האחורית ונתן לסלנט לנהל את הקופה. היה ביניהם מעין הסכם ג'נטלמני שהוא יחליף אותו בבוא היום. זה מה שאמרו אז. היו גם שמועות על מסמכים שהפקידו אצל הרב וובר (חבר דירקטוריון הקופה אברהם וובר - ה"ש). הוא ניסה לממש את זה קצת מוקדם מדי, ומשם התחיל כל הבלגן".

מהרגע שמועלם ובני בריתו החליטו שהגיע הזמן לגרום לסלנט לפרוש התחיל הרפש לצאת החוצה. אנשי מועלם אמרו על סלנט שהוא "דיקטטור במשך 28 שנה", "עשה בקופה כבשלו" וש"הקופה התנהלה כעסק פרטי".

סלנט, מצדו, הציג את מועלם כחסר כישורים. למועלם אין השכלה אקדמית, והלימודים העל־תיכוניים שלו כוללים לימודי תעודה בקורס מינהל בכיר באוניברסיטת בר־אילן, קורסים בנושא כוח אדם ומינהל וקורס במינהל מערכות בריאות באוניברסיטת בן־גוריון.

שבעת המופלאים

במשרד הבריאות אומרים כי במשך שנים הקופה לא היתה "בתדר של המשרד", בעיקר משום שמדובר בקופה פרטית, די עשירה, עם פרופיל מבוטחים צעיר, שניהלה את ענייניה בשקט. "מעולם לא באו אלינו עם איזה עניין או בעיה", מסביר גורם במשרד, "הניהול היה מאוד ריכוזי. קראנו להם שבעת המופלאים". הכוונה היתה לסלנט, מועלם, יהודה עליאש, משה חברוני, רו"ח גיל חיימוביץ, דוד סומך ומשה מאירי.

כמנכ"ל שמר מועלם היטב על האחדות. "הוא לא הזניח או זרק אף אחד", אומר מכר שלו. במסגרת רה־ארגון שעשה הוא קידם רבים מעמיתיו, רבים מהם נכנסו גם לוועד המפקח של הקופה, זה שאמור לדאוג שהעניינים עובדים כשורה ומשפיעים על בחירת המנכ"ל.

רשימת המינויים ארוכה מאוד, וכוללת בין היתר את מינוי משה מאירי למנהל אגף השיווק והפרסום; יהודה עליאש למנהל מחוז ירושלים; מינוי ד"ר אלכסנדר פסח (ופעיל ותיק בסניף הליכוד בחדרה) למנהל מחוז צפון והשומרון; מינוי עופר שם טוב לסגן מנהל מחוז ירושלים; דני ברמאיר למנהל מחוז המרכז והשרון; גיל נתן לסגן מנהל מחוז מרכז ומנהל סניף ת"א; צבי הרץ למנהל מחוז יהודה והדרום וחבר דירקטוריון; מרינה זורלה מונתה לסגנית מנהל מחוז יהודה ודרום ולחברה בוועד המפקח; מקורבו של מועלם, ד"ר דוד פוקס, מונה ליועץ המנכ"ל, האחראי על הרוקחות ובקרת החשבונות בבתי החולים, וכן חבר דירקטוריון הקופה; וכרמלה איזנברג, שכיהנה תחת מועלם באגף משאבי אנוש ומינהל מונתה לנהל אותו.

"מועלם עובד בשיטה של תפיסת אנשים במלכודת דבש", אומר גורם במערכת הבריאות. "הוא נותן לאנשים טובה או שתיים ואז הם שבויים שלו. זה דפוס שחזר על עצמו בהרבה מקרים, גם לפני שהיה מנכ"ל. הדוגמה הכי פשוטה היא מועצת המנהלים; לקחו את אשתו של אברשה שריר (שר המשפטים לשעבר מטעם הליכוד - ה"ש) וכל מיני אנשים שיכלו לפתוח להם דלתות".

בני הזוג שריר לא הכזיבו. בעקבות סירוב משרד הבריאות להכיר במועלם כמנכ"ל כתבה רבקה שריר ליועץ המשפטי לממשלה: "המינוי נעשה פה אחד... מן הראוי לציין שמר מועלם הוא האחראי הישיר והבלעדי למערכת יחסי עבודה מהמצטיינות במשק". בידי "כלכליסט" מכתבים שכתב השר לשעבר שריר בעניין לגורמים דוגמת היועץ המשפטי לממשלה, שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון ומבקר המדינה.

תגובות

מקופ"ח מאוחדת נמסר: "המנכ"ל הקודם, מר עוזי סלנט, הפסיק את עבודתו בקופה ב־2007, עם הגיעו לגיל פרישה. מר מועלם נמצא מתאים לתפקיד המנכ"ל על ידי דירקטוריון מאוחדת (אותו, מיותר לציין, מר מועלם לא מינה), לאחר שוועדת איתור חיצונית בראשות שופט, שבפניה הופיעו עוד מועמדים, מצאה את מר מועלם מתאים והביאה את המלצותיה לדירקטוריון.

"הליך הבחירה והמינוי אושרו בבג"ץ. מר מועלם גאה על כך שבמשך שנים בעבר היה חבר ליכוד... פנייתך רצופה באמירות שלא ניתן לכנותן אלא כרכילות, וככאלו אינן ראויות לתגובה".

אברהם שריר: "אני לא זוכר כל מסמך שהוצאתי, אם הוצאתי אותו, ולכן אינני יוכל להתייחס לדבר שאינני זוכר".