אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יעקב נאמן: "העומס על מערכת המשפט אינו סביר" צילום: גלעד קוולרציק

יעקב נאמן: "העומס על מערכת המשפט אינו סביר"

ועדת הכספים דנה בתקציב הבא של משרד המשפטים, שיהיה 3.3 מיליארד שקל. לפי נתונים שהוצגו בדיון, כל שופט סוגר 1,078 תיקים בשנה

30.11.2010, 08:57 | משה גורלי

"העומס על מערכת המשפט בישראל בלתי מתקבל על הדעת. מספר התיקים ביחס לנפש הוא מהגבוהים ביותר בעולם" - כך אמר אתמול שר המשפטים יעקב נאמן, בפתיחת הדיון על תקציב משרד המשפטים בוועדת הכספים.

תקציב המשרד לשנת 2010 הוא כ־3 מיליארד שקל, כ־5% יותר לעומת 2009. הצעת תקציב המדינה ל־2011–2012 כוללת הקצאה של 3.3 מיליארד שקל למשרד המשפטים ב־2011, ו־3.4 מיליארד שקל ב־2012.

חברי הכנסת ניצלו את ההזדמנות לדיון אידיאולוגי. יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) טען: "במקרים רבים, השפיטה בבג"ץ תלוית השקפת עולם, ועל כן אל לשופטים להתערב בעניינים שבמרכז המחלוקת הציבורית". חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים אורון השיבו שעל פי רוב ההתערבות מוצדקת, ונעשית בעניינים שבהם הממשלה ממאנת לקבל החלטות. לא אחת, טענו, בג"ץ "מציל אותנו מהחלטות לא ראויות, כמו הפרטת בתי הסוהר".

מנתוני מחלקת המחקר של הכנסת שהוצגו בדיון עלה כי "למרות העלייה בתקני השופטים בשנים 2002–2009, קיימת מגמת ירידה במספר התיקים הנסגרים בממוצע על ידי שופט". בעוד שב־2004, שנת השיא בתחום זה בעשור האחרון, סגר כל שופט 1,506 תיקים בשנה, ב־2009 ירד המספר ל־1,078. למרות זאת נרשמה ירידה קלה במלאי התיקים, חלקה בגלל ירידה במספר התיקים החדשים.

אגב, בדו"ח החצי־שנתי של הנהלת בתי המשפט, שהוגש כחלק מההצעה, פורסמו מספרי התיקים שממתינים מעל חצי שנה לכתיבת פסק דין. בית המשפט העליון הוא המוביל בסחבת, עם 254 תיקים כאלה, המהווים 4.4% ממלאי התיקים הכללי בעליון. בשאר בתי המשפט ברחבי הארץ (שלום, מחוזי, עבודה) ממתינים 334 תיקים, שמהווים פחות מ־0.1% מכלל התיקים. מובילי הסחבת בכל ערכאה: בית המשפט המחוזי בתל אביב - 26 תיקים; ביה"ד לעבודה חיפה - 46 תיקים; ובית משפט השלום בירושלים - 217 תיקים.

גורם בהנהלת בתי המשפט מסר כי הנתונים מתייחסים למחצית הראשונה של 2010, ו"מעידים על מגמה זמנית. זו התקופה שבה הושלמה הטמעת מערכת נט המשפט. בתקופת ההטמעה אכן נרשמה ירידה בקצב העבודה. הקצב יתאזן לאורך הזמן. לגבי ביהמ"ש העליון: מדובר בבימ"ש עמוס מאוד, כשכל תיק הוא כבד במיוחד, מה גם שבתחילת התקופה לא פעל בית המשפט בתקן מלא. בחציון הבא צפוי צמצום זמן ההליכים בעליון".

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
והאשמה היא במערכת שאין קריטוריונים אחידים ושום דבר לא ברור
אי אפשר לדעת מה החוק במדינה הזאת, כי כל שופט עושה מה שבא לו ואין תקדימים מחייבים או האחדה מכוננת של הפסיקה. למשל במזונות, במקום שיפרסמו טבלה או מחשבון שבה שמים את ההכנסות ומקבלים את התוצאה (כמו שיש בזולו), כל אישה הולכת לבית המשפט, מספרת סיפורי אלף לילה ולילה, ואז "כל מקרה לגופו" והתוצאה היא שכל פרידה מגיעה לבית המשפט, כי תמיד יש סיכוי "להוציא יותר". שופטי העליון צריכים לתת פסיקה חד משמעית בלי הסתייגויות, כדי שלא יהיו חורים בתקדימים שלהם. כמו כן, אחת לשנה רצוי ששופטי העליון יעברו על היבול המצטבר מבתי המשפט לתביעות קטנות, ויסמנו את הפסיקות הראויות לשמש כהלכה מחייבת הניתנת לציטוט, ויפרסמו התוצאות בציבור. כך לאזרח יהיה מקום אחד וברור לחפש בו תשובות טרם פנייה לערכאות, כי היום פשוט לא ברור מה הפסיקה המחייבת ומה לא. גם הרשויות השונות (מפקח על צרכנות, מפקח על ביטוח) יפרסמו אוגדן שנתי ובו סיכום יבול ההלכות בתחום שבפיקוחם, כך יהיה לאזרח ולעו"דים מקום אחד ממנו ניתן להפיק תשובות שניתן להסתמך עליהן. כמו כן, לפרסם את כל החוקים באתר הכנסת. מדוע החוקים נגישים רק לעורכי דין, והאזרח המחפש תשובות צריך לבחון עשרות אתרים מסחריים בחיפוש אחרי תשובה. המסקנה היא שצריך להנגיש את החוקים, לפרסמם, לנסח הלכות ברורות ללא הסתייגויות, ולבדוק היכן ניתן להאחיד את הטיפול בתיקים על פי טבלאות או מחשבונים רשמיים. לסיום, לבטל את דרישת הערבון בערעורי משפחה, שכן זה מונע פיתוח דיני משפחה כי פשוט אין כסף לערער וכל ההלכות מבתי המשפט למשפחה אינן אחידות ומבולגנות. בקיצור: לעשות סדר בבלגן.
יעל המייעלת  |  30.11.10