שר המשפטים: באף מדינה אין איסור גורף על עורכי דין לקבל שכר שלא בכסף

שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן הודיע לאחרונה לבג"ץ כי הוא שוקל לחתום על תיקון שיצמצם את האיסור הגורף הקבוע כיום בכללי האתיקה החלים על עורכי דין, לקבל שכר טרחה שאינו בכסף. זאת לאחר שבדיקה השוואתית שערך משרד המשפטים בשמונה מדינות העלתה שבאף אחת מהן לא קיים איסור גורף הדומה לזה שנהוג בישראל.

ההליך בבג"ץ החל בעקבות עתירה שהגיש לפני כשנה עו"ד חיים שטנגר. שטנגר טען כי יש לבטל את כלל 9(א) לכללי האתיקה הקובע כי "לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף", אשר לדבריו אינו חוקתי ופוגע בעורכי הדין.

לשכת עורכי הדין, באמצעות עו"ד רענן הר-זהב, הגיבה לעתירה ופירטה הליכים שונים שערכה כבר מאז 2001 לבדיקת אפשרות לשינוי הכלל הגורף, ואף ציינה כי הצעה לשינוי הכלל הונחה על שולחנו של שר המשפטים וממתינה לאישורו.

לפי ההצעה הנוכחית, עורך דין "המייצג לקוח בעניין ממוני" יוכל לסכם עם הלקוח תשלום שאינו בכסף. עניין ממוני מוגדר כ"כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים".

במענה לבג"ץ כותב נאמן כי לטעמו יש לדחות את עתירתו של שטנגר, שכן אין מקום לבטל לחלוטין את הכלל, אך לגופו של עניין עמדתו של השר היא כי יש מקום לשנות את הכלל הקיים. עם זאת נאמן מסתייג מההצעה הנוכחית המונחת בפניו, בנימוק שהיא מתייחסת לקבלת שכר שלא בכסף רק בתמורה לייצוג בעניין עסקי ותוך הקניית זכויות שותף.

בעמדת נאמן נאמר כי הגבלת התשלום לתחום האזרחי עסקי היא בעייתית, וכך גם האבחנה המתירה תשלום באמצעות הענקת זכויות (שותף) אך אוסרת תשלום במיטלטלין. כן קובע נאמן כי הדרישה שהתשלום יהיה על ידי קבלת זכויות שותף דווקא "בעניין נשוא הייצוג" יוצרת חשש מוגבר מניגוד עניינים.

לפי עמדת השר, קיימים תחומי משפט בהם ראוי שהכלל ימשיך לעמוד במלוא תוקפו, ולמשל דיני משפחה ומשפט פלילי. "מדובר בתחומים בהם יש חשיבות למניעה מוחלטת של מערכות יחסים מקבילות בין עורך דין ללקוחו, כמו גם של חשש מפני ניצול וכניסה של עו"ד למצב של ניגוד עניינים אם יותר לעו"ד לקבל שכר טרחה שאינו בכסף".

מסיבה זו כותב השר כי הוא הנחה את המועצה הארצית של הלשכה לשקול לתקן את הצעת התיקון לכלל שהונחה על שולחנו, כך שהתיקון לא יחול על שיתוף זכויות בעניין ממוני שהוא נושא לתביעה בבית משפט, להבדיל ממתן שירות משפטי ללקוח בעניין שאינו נושא לתביעה בבית משפט, אשר לגביו מסכים השר כעיקרון כי אכן ניתן לתקן את הכלל. לדבריו, הסתייגותו זו אינה פוגעת בטעם המרכזי העומד ברקע ההצעה לתיקון שהיא רצון להקל על לקוחות שאין להם כסף בעת הצורך בשירות, בעיקר חברות בתחילת דרכן.

בנוסף ביקש השר מהלשכה לשקול לאפשר לעורכי דין לקבל שכר שלא בכסף לא רק באמצעות הענקת זכויות אלא במקרים מסוימים גם במיטלטלין, ולא בהכרח "באותו עניין", כך שעורך דין יוכל לקבל למשל אחוזים בפרויקט אחר שאינו בהכרח הפרויקט בו הוא מטפל. כמו כן הוא ביקש לשקול להרחיב את האפשרות גם לתחומים נוספים של המשפט האזרחי מלבד התחום האזרחי-עסקי.