אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מועצת מקרקעי ישראל: קרקעות חקלאיות במרכז המיועדות לבנייה - יועברו למדינה צילום: יובל חן

מועצת מקרקעי ישראל: קרקעות חקלאיות במרכז המיועדות לבנייה - יועברו למדינה

מדובר בקרקעות שעליהן ניתן לבנות 18 אלף יחידות דיור. חקלאים שישיבו הקרקע תוך 60 יום יזכו לפיצוי מוגדל. מי שיסרב להשיב הקרקע - יפונה ללא הליך משפטי

06.12.2010, 17:25 | דותן לוי

ישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה היום (ב') אישרה את השבת הקרקעות החקלאיות במרכז הארץ המיועדות למגורים, בצעד שמטרתו הגדלת היצע הקרקעות למגורים והורדת מחירי הדיור.

מדובר בקרקעות חקלאיות אשר ניתן להסב את ייעודן לבנייה, המאפשרות בנייתן של כ-12 אלף יחידות דיור בתוכניות מאושרות וכ-6,000 יחידות דיור נוספות בהליכי אישור שונים.

ההחלטה קובעת כי חקלאי שישיב את הקרקע שברשותו אשר יעודה שונה למגורים, יקבל פיצוי מוגדל בתמורה להשבת הקרקע בתוך 60 יום מדרישת המינהל.

הפיצוי הכספי שנקבע יהיה גבוה ב-50% מזה שקבע השמאי הממשלתי הראשי: עבור דונם קרקע המעובד בגידולי שלחין קבע השמאי פיצוי בגובה 12,700 שקל, ועבור דונם קרקע הנטוע מטעים קבע השמאי פיצוי בגובה 30,800 שקל.

ללא מכרז

החלטה זו התקבלה כהוראת שעה למשך שנתיים. בנוסף לפיצוי המוגדל, לחוכר תינתן הזכות לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום מלא מספר מגרשים מוגבל בתחום התוכנית. במרכז הארץ מדובר על 20% מהשווי היחסי של שטח ההשבה, אך לא יותר מ-100 דונם ולא יותר מ-500 יח"ד ובאזורי עדיפות לאומית יוכל החוכר לרכוש מגרשים בהיקף של עד 25% משטח התוכנית אך עד 150 דונם. הרשויות יקבלו 4,500 שקל מכל יחידת דיור שתימכר בתחומם.

אטיאס: "הקרקע היא משאב של כלל האזרחים", צילום: בלומברג אטיאס: "הקרקע היא משאב של כלל האזרחים" | צילום: בלומברג אטיאס: "הקרקע היא משאב של כלל האזרחים", צילום: בלומברג

בתוך כך, לצד הגזר ישנו גם מקל והחלטה נוספת שאושרה במועצה תאפשר למינהל להחזיר לרשותו קרקע חקלאית שלא פונתה על פי דרישתו. במקרים אלה, יאפשר התיקון למינהל לפנות את החוכר החקלאי מהקרקע ללא צורך בהליך משפטי ארוך.

מהירות שווה חיסכון

החלטה משמעותית נוספת שהתקבלה היום מטילה את פיתוח התשתיות בישובים השונים על הרשות המקומית למעט מקרים בהם תידרש מעורבות ממשלתית.

מימון הפיתוח - בנייתם של אותם מוסדות ציבור ופיתוח שטחי ציבור בשכונות חדשות יגיע משיווק הקרקע. כסף זה ייגבה מערך הקרקע שתשווק לפי מפתח של 4,500 שקל לכל יחידה שתשווק במרכז הארץ ו-7,000 שקל לכל יחידה שתשווק באזורי עדיפות לאומית. מטרת החלטה זו ליצור תמריצים ולהקל על הרשויות שנאלצו עד כה לממן את הפיתוח מתקציבן.

אטיאס. "הכלי המרכזי להורדת מחירים", צילום: עמית שעל אטיאס. "הכלי המרכזי להורדת מחירים" | צילום: עמית שעל אטיאס. "הכלי המרכזי להורדת מחירים", צילום: עמית שעל

החלטה נוספת שהתקבלה היום תאפשר ליזמים לחסוך 15% מעלות הקרקע אם יצליחו לסיים את הבנייה בתוך שנתיים וחצי. החלטה זו, שנועדה להאיץ את שוק הנדל"ן ולהגדיל את היצע הדירות למגורים, תחול על פרויקטים בבנייה רוויה בהם 50 יח"ד לפחות.

היזם הזוכה במכרז ישלם למינהל 85% בלבד מהסכום שהציע ועבור יתרת הסכום ייתן למינהל ערבות בנקאית. במידה ויצליח לסיים את הבנייה בתוך שנתיים וחצי מיום הזכייה במכרז - לא יידרש לשלם את יתרת הסכום למינהל.

אטיאס: "אין לחקלאים מונופול על הקרקע"

שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אריאל אטיאס אמר היום: "הגדלת היצע הקרקעות הוא הכלי המרכזי והיעיל ביותר להוריד ביקושים ומחירים ובכלל זה שחרור קרקע חקלאית של אלפי יח"ד באזורי ביקוש.

"עקב התנגדויות חקלאים להשבת הקרקע יקודם שינוי בחוק סילוק פולשים, שמטרתו השבת קרקע שיעודה שונה למינהל גם כאשר אין נכונות מצד המחזיקים בה להשיבה.

"הקרקע היא משאב של כלל האזרחים ואין לחקלאים מונופול עליה", לדברי השר. "ההחלטה לפדיון קרקע חקלאית מאזנת בין יצירת תמריץ לחקלאים לשחרר קרקע לאלפי יח"ד לבין אכיפה שתבוצע בחוק במקרים בהם קיימת התנגדות להשבתה", אמר אטיאס. 

תגיות

24 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
בעלות בקרקע
כפר מלל הוקמה ב1911 על אלפי דונם אדמה פרטית עם קושן . עם השנים העבירו המתישבים באיוולתם הכל לקק"ל כדי שיקימו ישובים נוספים בשרון. ומאז דרך הקמתו של הגוף הרקוב והמחליא שנקרא מינהל מקרקרי ישראל הם עסוקים בעשרות משפטים על כל דבר ועניין ואפילו הפכו לאויבי העם אצל כל האידוטים למעלה
עמירם , כפר מלל  |  12.12.10
22.
מעניין היכן הקרקעות הנטושות
לכל ה" מבינים " איפה שאנו מסתכלים יש ירוק בעינים וזה לא עשבי בר , אלו גידולים חקלאיים שמשהו מתפרנס מהם בכבוד , משהו שדואג לשמור על הקרקע שאם לא כן , ראו מה קורה בנגב משהו שצריך לשלם חכירה שנתית על מנת לשמור ולהתפרנס מהקרקע , אז ה" קיבלו " מהמדינה עלה לחקלאים הרבה כסף והם שם עוד מלפני שהייתה מדינה , ודמי החכירה ששלמו ב 10 השנים הראשונות עולה על ערך רכישת הקרקע ע"י הקרן הקיימת . בקיצור מי שמגיב כדאי שילמד הסטוריה .
ג , צפון  |  11.12.10
לכל התגובות