וידויים מחדר ההפקה

"'בילי אליוט' התחיל כסרט טלוויזיה", מגלה גרג ברנמן, אחד המפיקים הבכירים באנגליה, שהפיק בין השאר את הלהיט "בילי אליוט". "הרגשנו שיש בו יותר מזה, ושהוא יכול להפוך לסרט קולנוע. וכך, אף על פי שהיה קל יותר לממן אותו כפרויקט טלוויזיוני, הסבנו את הרישיון להפקת טלוויזיה לרישיון להפקת קולנוע והתחלנו לגייס כספים: קיבלנו 800 אלף ליש"ט מקרן ממשלתית, 800 אלף ליש"ט מהבי.בי.סי ועוד 800 אלף מחברת ההפקה סטודיו קנאל, ובסוף הצלחנו לארגן תקציב של 5 מיליון דולר". ההימור השתלם, והסרט הפך להצלחה עצומה בקופות ובביקורות כאחד. אבל כבעבר, גם אחריו העדיף ברנמן להתמקד בהפקות טלוויזיה. "אני אוהב את העבודה בשני התחומים, אבל בטלוויזיה יש תוצאות מיידיות יותר", הוא מסביר את הבחירה. "תהליך גיוס הכספים וההפקה של 'בילי אליוט' לקח יותר מחמש שנים, ולסרט האחרון שהפקתי, 'מתחיל מחדש' עם קלייב אואן, לקח יותר משבע שנים להגיע משלב הפיתוח עד ההפקה".

האינטרנט נתן השראה

ברנמן מרגיש נוח יותר בסביבה הטבעית שלו, הטלוויזיה. הוא משמש כראש מחלקת הדרמה של טייגר אספקט, חברה הנמצאת בבעלות בית ההפקה אנדמול בהנהלת יינון קרייז הישראלי, שמתמחה בריאליטי ומחזיקה בזכויות של פורמטים מצליחים כמו "האח הגדול", "אפקט הפחד" ו"אקסטרים מייקאובר". קרייז החזיק בעבר ב־4% ממניות קשת, ואחרי מינויו למנכ"ל אנדמול נותר בקשרים עם קשת, שרכשה מאז את פורמט "האח הגדול" ולאחרונה גם את "אל תפיל את המיליון".

"וידוייה הסודיים של זונת צמרת". פאנל על הפיתוח של הסדרה מתסריט לדרמה בפריים טיים

אנדמול רכשו את טייגר אספקט ב־2009, "כי רצו לחזק את ההיצע שלהם בתכנים מתוסרטים", מסביר ברנמן. "זה שילוב מעולה מבחינתנו. לפני אנדמול היינו בבעלות חברת UMG, וזו היתה שותפות לא טובה מפני שהחברה, שמתמחה בספורט, לא כל כך הבינה במה כרוכה יצירת דרמה. את ינון קרייז אני לא כל כך מכיר, אבל ביליתי זמן רב עם המנהל של אנדמול בבריטניה". עם או בלי קשר, ברנמן אמור להיפגש במסגרת ביקורו בישראל עם מנכ"ל קשת אבי ניר. אבל זאת לא הסיבה העיקרית לביקור: ברנמן הוזמן להרצות בכנס איגוד המפיקים, שייערך בתל אביב בין 12 ל־13 בדצמבר.

בכנס יעביר ברנמן פאנל על הסדרה "וידוייה הסודיים של זונת צמרת" (ששודרה אצלנו ב־yes), שיעסוק בפיתוח שלה מתסריט לדרמת פריים טיים ובשינויים המתחייבים במעבר מעונה לעונה. "וידוייה הסודיים של זונת צמרת", שהכוכבת שלה, בילי פייפר, נטשה עבורה את סדרת המד"ב הפופולרית "ד"ר הו", מבוססת על בלוג של נערת ליווי אנונימית. "האינטרנט מלא תכנים וחומרים נהדרים", מספר ברנמן על ההשראה שסיפקה הרשת לסדרה.

אתה לא חושב שהאינטרנט מהווה סוג של איום למדיה הישנה יותר, וגונב קהל מהטלוויזיה?

"בני בן ה-14 והחברים שלו בוחרים במסך המחשב על פני מסך הטלוויזיה, וגם כשהם צופים בתכניות טלוויזיה, זה בדרך כלל באמצעות המחשב. בגלל עושר התכנים שיש באינטרנט, אופן החשיבה שלהם עובר פרגמנטציה, וטווח הריכוז שלהם מצטמצם, ואפשר להבחין בזה בקצב התכניות שהפך מהיר יותר וקל יותר לעיכול. מה שצריכים לעשות בטלוויזיה בתגובה, הוא לרתום את המחשב כעזר לצפייה, וגם להפוך את התכנים הטלוויזיוניים לנגישים ככל האפשר על המחשב"

כולם תחרותיים

גרג ברנמן: "להפקת 'בילי אליוט' קיבלנו 800 אלף ליש"ט מקרן ממשלתית ו- 800 אלף ליש"ט מהבי.בי.סי, ובסוף הצלחנו לארגן תקציב של 5 מיליון דולר"

ברנמן אחראי ללא מעט הצלחות מקומיות בטלוויזיה הבריטית, האחרונה שבהן הסדרה "The Deep" עם מיני דרייבר ("סיפורו של וויל האנטינג") וגוראן ויזנייץ' ("אי.אר"), שתקציב ההפקה שלה הוא "קצת יותר מ־7 מיליון דולר לעונה של חמישה פרקים". תקציב שלדברי ברנמן מכסה את עצמו בזכות ההצלחה בגבולות המדינה: "אם אפשר לכסות את התקציב בבריטניה, אנחנו מייעדים את הסרטים לקהל מקומי. אם התקציב גדול יותר, אז נתחיל לחשוב על קהל בינלאומי". בימים אלה הוא עסוק בפיתוח מותחן אימה לערוץ 4 הבריטי וקומדיה משפחתית בשיתוף חברת בריטיש פאתה.

"וידוייה הסודיים של זונת צמרת" משודרת בבריטניה בערוץ ITV, הערוץ שבו משודרים רוב התכנים של חברת טייגר אספקט. ברנמן, שהתחיל את דרכו בבי.בי.סי, וגם עבד בשיתוף עם הרשת על "בילי אליוט", מספר על ההבדל בין עבודה מול ערוץ ציבורי לעומת ערוץ פרטי: "יש עדיין הבדל בין הבי.בי.סי לערוצים מסחריים. אמנם היום כולם מחפשים את אותם תכנים, כולם רוצים להיות תחרותיים ולכולם יש מימון דומה; אבל באיי.טי.וי, שהוא ערוץ מסחרי, סומכים יותר על המפיק. אין להם מחלקת הפקה משלהם, שמתערבת בעבודה. אבל ההבדל הזה בגישה הוא בסדר גמור. לפעמים גם פיקוח יכול לתרום, ונהניתי מהעבודה בשני המקומות".

בין מירמאקס לדיסני

הסרט האחרון של ברנמן, "מתחיל מחדש", היה הפקה של אולפני מירמאקס שנעשתה בסוף 2009, תקופה סוערת שבה תאגיד דיסני, הבעלים של מירמאקס, חיפש קונה שירכוש ממנו את האולפן. עסקה למכירת מירמאקס נחתמה לבסוף בשבוע שעבר (3 בדצמבר). ברנמן מספר על העבודה בחברה שנמצאת על המדף. "ההפקה עצמה לא היתה בעיה", הוא אומר. "היינו בקצה העולם, באוסטרליה, והניחו לנו לנפשנו. אבל שלב השיווק וההפצה היה סיוט עבורנו. לא קיבלנו מספיק כסף וגם לא תמיכה בגלל דיסני, שכבר לא היה להם עניין להמשיך ולהזרים כספים באולפן שרצו למכור".